השקעות אלטרנטיביות: הזדמנות, סיכון - ומה שחשוב לדעת לפני שנכנסים

מה בדיוק מוגדר כהשקעה אלטרנטיבית?

ההגדרה הפשוטה היא כל אפיק שנמצא מחוץ לשלושת הקטגוריות המסורתיות: מניות, אגרות חוב ומזומן. בפועל, מדובר בעולם רחב ומגוון שכולל קרנות השקעה פרטיות, קרנות גידור, קרנות נדל"ן, קרנות חוב, השקעות בתשתיות, ועוד. המכנה המשותף לכולן הוא קורלציה נמוכה יחסית לשוקי ההון הסחירים - כלומר, הן נוטות להתנהג בצורה שונה ממדדי המניות בתקופות של תנודתיות.

זוהי בדיוק הסיבה שמשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים ברחבי העולם מקצים חלק גדל מתיקיהם לאפיקים אלה. בקרב משקי בית בעלי הון גבוה, החשיפה לאלטרנטיביות עומדת כיום לא פעם על 30% עד 40% מהתיק הכולל.

מה ההזדמנות האמיתית?

ההזדמנות המרכזית בהשקעות אלטרנטיביות נובעת מגישה לעסקאות שאינן זמינות לציבור הרחב. חברה פרטית שצומחת בקצב מהיר, פרויקט נדל"ן מסחרי בגרמניה, קרן חוב שמלווה לחברות בינוניות בארה"ב - כל אלה נגישים למשקיע כשיר, ואינם נסחרים בשום בורסה. היתרון הזה מגיע עם פרמיה: חלק ניכר מהתשואה העודפת שאפיקים אלטרנטיביים מניבים לאורך זמן מוסבר בפרמיית הנזילות - כלומר, הפיצוי שמשקיע מקבל על כך שכספו נעול לתקופה ממושכת.

בשנים 2022-2024, קרנות חוב פרטיות הפגינו חוסן בולט: בעוד ההון הפרטי (פרייבט אקוויטי) ונדל"ן סבלו מסביבת הריבית הגבוהה, קרנות האשראי הפרטי הניבו תשואות דו-ספרתיות שנשארו אטרקטיביות גם בהשוואה לשוק האג"ח הסחיר. זוהי דוגמה ממשית לכך שבתוך עולם ההשקעות האלטרנטיביות, לא כל האפיקים מגיבים באותה צורה לסביבה המאקרו-כלכלית.

הסיכונים שלא כדאי לזלזל בהם

לצד ההזדמנויות, ישנם סיכונים מובנים שמאפיינים השקעות אלטרנטיביות וחשוב להכיר אותם. הסיכון הראשון הוא נזילות - השקעות בקרנות פרטיות לרוב כוללות תקופת נעילה של כמה שנים, ובדרך כלל אין אפשרות לממש מוקדם. משקיע שנכנס לקרן צריך להיות בטוח שלא יזדקק לאותם כספים בטווח הקצר.

הסיכון השני הוא שקיפות מוגבלת. שלא כמו מניה הנסחרת בבורסה, שמחירה מתעדכן בזמן אמת, קרן פרטית מדווחת על שווי נכסיה אחת לרבעון או אחת לחצי שנה - ולעיתים הערכת השווי היא בחלקה סובייקטיבית. זה לא פגם, אלא מאפיין שצריך לקחת בחשבון בעת בניית ציפיות ריאליות.

הסיכון השלישי הוא ריכוז. משקיע שמשקיע בקרן אחת שמתמחה בסקטור מסוים חשוף בפועל לביצועי סקטור בודד, גם אם בתוך הקרן יש פיזור בין חברות. לכן, פיזור בין אפיקים שונים - קרנות חוב, נדל"ן, תשתיות, הון פרטי - חשוב כשם שפיזור בתוך כל אפיק חשוב.

מה חשוב לבדוק לפני שנכנסים?

לפני כל השקעה בקרן אלטרנטיבית, כדאי לשאול מספר שאלות: מה הרקורד של מנהל הקרן - לא רק בקרן הנוכחית, אלא לאורך מחזורי שוק מלאים? כיצד מבנה דמי הניהול בנוי - מה שיעור דמי ניהול קבועים מול דמי הצלחה, ומה שיעור ה"הרדל" שמגדיר מתי המנהל מקבל את חלקו? מה מדיניות הנזילות בדיוק - האם קיימת אפשרות לפדיון חלקי בנסיבות מסוימות? ומה רמת הדיווח והשקיפות שהקרן מציעה למשקיעים שלה?

גופים כמו iFunds מבית אלטשולר שחם, שמתמחים בניהול השקעות אלטרנטיביות למשקיעים כשירים בישראל, מבצעים בדיקת נאותות מעמיקה על כל קרן לפני שהיא מוצעת למשקיעים - ועצם קיומה של מסגרת מקצועית שאוצרת את בחירת הקרנות הוא יתרון משמעותי עבור משקיע שאין לו אפשרות לנהל תהליך כזה בעצמו.

כמה מהתיק כדאי להקצות לאלטרנטיביות?

אחת השאלות הנפוצות ביותר שמשקיעים כשירים שואלים היא כמה מהתיק הכולל ראוי להפנות לאפיקים אלטרנטיביים. אין תשובה אחת שנכונה לכולם, אך ניתן ללמוד מהתנהגות המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. קרנות אוניברסיטאיות ממעלה ראשונה, כמו של הרווארד וייל, מחזיקות מזה שנים בחשיפה אלטרנטיבית של 50% ומעלה מהתיק. קרנות פנסיה גדולות בקנדה ובאירופה מקצות בין 20% ל-40%. עבור משקיע כשיר פרטי, ההמלצה המקובלת בקרב מנהלי עושר נעה סביב 20% עד 30% מהתיק, כשהדגש הוא על פיזור בין סוגי אפיקים שונים ולא ריכוז בקרן אחת. חשוב לזכור שההקצאה צריכה להתחשב גם בצרכי הנזילות האישיים של המשקיע - ככל שצרכי הנזילות גבוהים יותר, כך ראוי שהחשיפה לאפיקים עם נזילות מוגבלת תהיה מתונה יותר. לא מדובר בפורמולה קשיחה, אלא בתהליך שצריך להיגזר מהמצב הפיננסי הכולל של כל משקיע.

תחזית לעתיד

כל האינדיקציות מצביעות על כך שהשקעות אלטרנטיביות ימשיכו לצמוח. ממשלות ברחבי העולם מתקשות לממן תשתיות, מה שפותח הזדמנויות ענק לקרנות השקעה פרטיות. קרנות חוב צפויות להמשיך ולהוות חלופה לאשראי בנקאי שהתכווץ. קרנות נדל"ן בינלאומיות ממשיכות לנצל פערי תמחור בין שווקים. עם זאת, גם הרגולציה מתהדקת - ובצדק. הדרישות לגילוי ולדיווח הולכות וגדלות, מה שעשוי להעלות את רף הכניסה לניהול קרנות ולסנן חלק מהשחקנים הפחות רציניים מהשוק. עבור המשקיע הכשיר, המסקנה ברורה: השקעות אלטרנטיביות הן לא תחליף לתיק ההשקעות הסחיר, אלא שכבה נוספת שכשהיא מנוהלת נכון, מחזקת אותו בצורה משמעותית.