אהבה זה כואב? סימנים לכך שכדאי לפנות לטיפול זוגי

עם זאת, כאשר מערכת היחסים מטלטלת את חייהם של בני הזוג ואינה מספקת צרכים חשובים של ביטחון, יציבות ואינטימיות, ייתכן כי כדאי לפנות לטיפול זוגי. איך נדע שהגיע הזמן לפנות לטיפול זוגי? מתי טיפול פרטני מתאים יותר? מה זה גזלייטינג? ואיך טיפול זוגי יכול לעזור? הכול בכתבה הבאה.

מתי כדאי לפנות לטיפול זוגי?

לא ניתן למנות את כל הסימנים אשר בעקבותיהם כדאי לפנות לטיפול זוגי, אך כאשר קיימים קשיים בזוגיות הם בדרך כלל יתבטאו ביותר מדרך אחת. לפניכם קשיים שכיחים אשר מובילים זוגות לפנות לטיפול:

1. שבר באמון – שבר משמעותי באמון אשר ערער את הזוגיות, כמו בגידה, שקרים חוזרים או שימוש בכספים משותפים ללא הסכמה. לעיתים עומד קושי מסוים מאחורי המעילה באמון אשר לא היה ניתן לתקשר אותו באופן אחר בתוך היחסים.
2. קונפליקטים תדירים ועוצמתיים – כאשר התקשורת בין בני הזוג מובילה פעמים רבות לריבים כך שהם הופכים לכמעט יום יומיים. במהלכם, בני הזוג פוגעים זה בזה ושגרת חייהם התקינה משתבשת. הריב יכול להתבטא גם בהתעלמות, ניתוק וסירוב לדבר.
3. אירועי חיים משבריים – אירועים מסוימים בחיים עלולים לערער ולטלטל את המערכת הזוגית. למשל, לידה של ילד ראשון, טיפולי פוריות, לידה שקטה, או משבר אישי של אחד מבני הזוג. משברים אלו דורשים התאמות ושינויים בזוגיות, וכן חיזוק יכולתם של בני הזוג לתמוך זה בזו לאורך המשבר.
4. קשיים באינטימיות מינית ורגשית – למשל, פערים בין בני הזוג בחשק המיני אשר מותירים אחד מהם מתוסכל ובתחושת דחייה, או שימוש בסקס כאמצעי לשליטה בתוך היחסים. לעיתים, אך לא בהכרח, הריחוק הפיזי מתבטא גם בקושי בהבעת חיבה גופנית, וכן בריחוק רגשי המתבטא בתחושה כאילו בני הזוג ״חיים במקביל״.
5. תלות רגשית חריגה – כאשר אחד מבני הזוג חש תלות משמעותית בבן הזוג המתבטאת בתחושת חוסר יכולת להתמודד לבד מול תחומי חיים רבים (למשל נהיגה, חברה או מטלות יום יומיות), והזדקקות תמידית באישורים ובביטחון מצדו של בן זוגו. ישנם מצבים גם של תלות הדדית בה שני בני הזוג תלויים באופן חריג זה בזה. לעיתים תלות זו מלווה בחרדה מפני בגידה או נטישה.

דגל אדום: מתי לפנות דווקא לטיפול פרטני?

על מנת שטיפול זוגי באמת יעבוד, דרושה נכונות של כל אחד מבני הזוג להתבונן ולקחת אחריות על חלקם בקשיים הזוגיים. לכן, בראש ובראשונה, כאשר מתקיימת פגיעה רגשית או פיזית פעילה מצדו של אחד מבני הזוג, ללא לקיחת אחריות ומוטיבציה לטיפול – מומלץ לפנות לטיפול פרטני ולא זוגי. מדובר במצבים שונים בהם מתקיימות פרקטיקות של שליטה ופגיעה באחר, כמו אלימות פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. לצאת ממערכת יחסים כזו זה תהליך קשה, ובמקרה של אלימות פיזית עלול להיות מסוכן, ולכן יש להיעזר בטיפול פרטני ובארגוני סיוע לאלימות במשפחה.

בשונה מן מצבי אלימות ברורים, בגזלייטינג הפגיעה היא יותר מתעתעת וסמויה. הגזלייטר מערער על תפיסת המציאות של בן זוגו על מנת להשיג שליטה רגשית, כלכלית או פיזית עליו. למשל, הקטנה ויצירת תלות בבן או בת הזוג (״בלעדי את לא שווה כלום״) או הכחשה של מעשים פוגעניים (״זה רק בראש שלך״). בעקבות כך, בן הזוג הנפגע מאבד את היכולת שלו לסמוך על עצמו ועל שיקול דעתו ולכן הוא מתקשה להפסיק את הפגיעה. במצבים שבהם קשה להצביע על קיומו של גזלייטינג, חשוב שבן הזוג הנפגע יפנה לטיפול נפשי פרטני על מנת לקבל חוות דעת מקצועית, ובמידה הצורך – הכרה בפגיעה.

איך טיפול זוגי עובד?

ישנן גישות טיפול רבות במסגרת טיפול זוגי, אך ניתן להצביע על כמה קווי דמיון משותפים. במרבית המקרים מתקיימת דינאמיקה לא יעילה אשר עומדת מאחורי הקשיים הגלויים ובה משתתפים שני בני הזוג. לכן, בעזרת הטיפול הזוג לומד לזהות את הדינאמיקות הנפשיות הייחודיות להם. למשל, דינאמיקה שכיחה היא של ״רודף״ ו״בורח״, ובה ככל שאחד מבן הזוג חותר לקרבה, השני נבהל ומתרחק מתוך צורך לאוטונומיה ונפרדות, כך שהראשון מרגיש נטוש וזקוק לקרובה עוד יותר, וכך הלאה.

לאחר זיהוי הדינאמיקות המרכזיות, גישות שונות יעבדו באופן שונה במטרה להביא לשינוי ביחסים. בחלוקה גסה, ניתן לומר כי גישות קלאסיות (דינאמיות) יותר יכוונו לחקירה של רגשות וחוויות מוקדמות במשפחות המוצא הקשורות לדינאמיקה העכשווית. גישות אחרות לעומתן, יציעו הנחיות מעשיות או תרגילים טיפוליים במטרה להביא לשינוי ביחסים. פעמים רבות, הטיפול יכלול שילוב של כמה גישות.