"עלייתם ונפילתם" - חלק שני בסדרה

יונתן אליאס כרגע מתגורר בנתיבות, עיר הולדתו. הוא נולד בשנת 1998, להורים יוצאי אתיופיה, אשר עברו לעיר הדרומית ממושב מעגלים, בו יושבו לראשונה. יש לו 8 אחים ואחיות, כשהוא הסנדוויץ' מביניהם. כעת הוא משכיר דירה עם אחיו אדריכל הנוף, והשאלה הראשונה שאני שואל אותו היא מה הוא עושה בחיים, והוא עונה לי שהוא מתבלט בין ללמוד הנדסת חשמל להנדסת בניין, אבל נחזור לזה בהמשך.

את תחילת דרכו בהפועל באר שבע עשה רק בגיל 15, כשלפני זה לא היה לעולם חלק מקבוצה מקצועית - "לא כזה רציתי את זה בתור ילד, ואף פעם לא חשבתי על זה גם. תמיד אהבתי כדורגל, אבל לא לקחתי את זה למקום מקצועני עד גיל מאד מאוחר יחסית".

מי ששלח אותו לקבוצה היה גיא, מורה הספורט שלו, שלקח אותו בידיים, וראה בו משהו שונה מאחרים – "הוא לקח אותי לשיחה, ואמר לי שאני חייב לשחק כדורגל באופן מקצועי. הוא אמר לי 'אני אדאג לך להכל, רק תשחק כדורגל'. הוא היה מסיע אותי, וגם ישנתי אצלו בבית המון פעמים". לאחר מכן, התחיל לשחק תחת אורי היקלי בקבוצת נערים ב' של הפועל באר שבע.

איך זה היה לשחק לצד ילדים שמשחקים באופן מקצועי מגיל קטן?

"לעולם לא הרגשי את ההבדל. אני אגיד לך יותר מזה, שבמשחקון הראשון שלי כבר הבקעתי כמה שערים. לאחר מכן כולם כבר ידעו מי אני".

לאחר מספר שנים בנוער, הועלה אליאס לבוגרים בציפייה גדולה, שכן כולם ידעו שיש בנוער שחקן שהוא בגדר תופעה מיוחדת. כולם התרשמו, חוץ מאחד - ברק בכר. אליאס טוען, שהעובדה כי היה כוכב בנוער, לאו דווקא הרשימה את בכר – "בהתחלה עוד התרגשתי בטירוף. לדעת שאני עומד לשחק עם כל הגדולים היה מבחינתי חלום שהתגשם. אבל כשעליתי כבר לבוגרים נסענו למחנה אימון באירופה. והרגשתי שהייתי טוב, באמת טוב. ופתחתי בכל משחקי האימון, אבל פתאום שהגענו לארץ הוא לא שם עליי אפילו. בחודשים שאחרי מחנה האימון, מצאתי את עצמי עולה להתחמם במשך 80 דקות ובסוף אפילו לא הייתי נכנס לשחק. זה חרפן אותי, העובדה שלא קיבלתי את ההזדמנות מיד".

ולא ידעת שזה יהיה ככה? הרי היו לפנייך מליקסון, ובן שהר וחנן ממן. באמת חשבת שתיבחר ישר מההתחלה?

"כן, לגמרי. אני תמיד הייתי כוכב בנוער, ועליתי לבוגרים עם הרגשה שהכל מגיע לי. ברור שטעיתי, והייתי צריך להבין את המקום שלי. אבל בזמנו באמת ברגשתי שמגיע לי הרבה יותר. וזאת הייתה נקודת השבירה שלי. אני זוכר שהייתי חוזר הביתה והיו אומרים לי – 'ראינו שהתחממת ולא שיחקת, למה לא משתפים אותך', וזה עוד יותר תסכל אותי".

דיברת על זה פעם עם ברק?

"בחיים לא. זה לא מקובל שצעירים ידברו עם המאמן, במיוחד על נושא כזה".

עם יד על הלב, אתה חושב שהיית מספיק מקצוען?

"האמת שלא. לא הייתי לוקח את זה ברצינות, לא הייתי ישן בצורה נורמלית, וגם לא הייתי מתייחס לאימונים כמו שצריך. אבל אני גם לא בוכה על זה. מה שהיה היה מבחינתי, ואני לא משקיע יותר מידי מחשבות על זה. מעבר לכך, יוני מספר כי הדרך שבה היה מתמודד אחרי המשחקים, לא הייתה בריאה מבחינתו - "הייתי משתגע ממשחקים בעבר. הייתי יכול לשבור את כל הבית, ולצאת מהכלים. הייתי מסתובב עצבני אחרי משחקים לא טובים, והרגשתי שאני כבר לא נהנה מכדורגל".

החוסר מקצוענות עליה מדבר אליאס, גרמה לו לקונפליקטים במשך כל הקריירה שלו. כל התקופה הזאת, ואף שעלה לבוגרים, לא הפסיק לעבוד באולם האירועים בנתיבות. העבודה באולם גרמה לו ללא מעט בעיות במשך השנים, שכן לפי מאמנים של אליאס, במספר לא מבוטל של פעמים היה עובד עד השעות הקטנות של הלילה, לפעמים אפילו לפני משחקים. על כך הוא אומר - "אני סך הכל רציתי לעבוד, ולא הסתכלתי קדימה. פחדתי שיפטרו אותי משם".

אז נכון, במשך השנים שחקנים התגברו על פציעות קשות ואפילו טראומות אישיות. העניין במקרה של אליאס אף חמור יותר, שכן אצלו מדובר בתופעה שמקשה במיוחד על שחקנים, מוכשרים ככל שיהיו, להתקדם ולהראות את יכולותיהם. לתופעה קוראים – חוסר חשק. כן, זה נשמע כמו משהו פשוט, אבל לשחקנים בקליבר של אליאס, חוסר החשק פגע גם בטעם למשחק.

בואו נשים את הדברים בהקשר הנכון – לפי מאמנים של השחקן בעבר, מדובר באחד הכישרונות הגדולים שיכלו לצאת ממחלקת הנוער של הפועל באר שבע, לא פחות. עד כדי כך היה מוכשר, שבעונתו האחרונה בנוער, נעשו מהלכים להעבירו לאחת הקבוצות הגדולות באירופה – אתלטיקו מדריד, לה היה כמובן הסכם עסקי עם הפועל באר שבע. שרון אביטן, מי שהיה מנהל מחלקת הנוער של הפועל באר שבע במשך מספר שנים, וראה מספר לא מבוטל של שחקנים עוברים לנגד עיניו, אומר על אליאס כי הוא השחקן הטוב ביותר שראה מימיו במחלקת הנוער של המועדון.

יחד עם זאת, מציין שרון כי חוסר ההצלחה של בן טיפוחיו מדיר שינה מעיניו עד היום – "מדובר בשחקן שיש לו הכל, באמת הכל. בעיטה טובה בשני הרגליים, יכולת נגיחה מצוינת, כדרור נהדר, גבוה, חזק, מהיר. אין לי מילים לתאר כמה גדול יכול היה להיות יוני אליאס. בזמנו היו שיחות אמיתיות עם אתלטיקו מדריד, על העברה שלו לספרד. אז הם עקבו אחריו במשך שנה, ובמהלכה אם לא היו מרוצים מחוסר המקצוענות שהוא הראה. למרות זאת, אני עדיין כועס על עצמי שאולי לא עשיתי מספיק, לשכנע אותו שהוא צריך לקחת את עצמו בידיים".

אליאס יודע שבנו עליו, ונראה כי באמת מפריעה לו העובדה שאכזב מספר אנשים שלקחו אותו כפרוייקט אישי ודאגו לו, דוגמת אביטן – "זה מפריע לי, ואני יודע שאכזבתי כמה אנשים בדרך. שרון תמיד היה שם בשבילי, ולא ויתר לי, גם שאני כבר ויתרתי לעצמי. עד שהוא לא היה יכול יותר".

במהלך השנים עוד עבר בהשאלה להפועל חדרה, אך גם שם לא הצליח לבוא לידי ביטוי. אז הוא יצא למסלול חובק ליגות נמוכות, עם קדנציות בדימונה, שדרות וכעת בקבוצתו הנוכחית -  הפועל מרחבים מליגה ב'. ולחשוב שלא לפני הרבה זמן, גם קיבל הצעות מקבוצות בחו"ל והיה מבוקש במספר קבוצות ברחבי אירופה. הוא מספר לי במהלך השיחה, כי הוא נמצא בחודשים האחרונים בהתלבטות קשה – האם לקחת את עצמו בידיים, ולהחזיר את הקריירה שלו בחזרה למסלולה, או לפרוש אחת ולתמיד ולהתחיל ללמוד באוניברסיטה: "בחצי השנה האחרונה אני מתלבט מה לעשות עם הקריירה שלי. קיבלתי כמה הצעות מקבוצות בליגה הלאומית, ואני אחליט בקרוב מה אני אעשה".

אתה בסדר עם זה שאתה משחק בליגה ב'?

"זה לא עניין של בסדר או לא. לקחתי את ההחלטות שלי בחיים, והם הביאו אותי לאיפה שאני היום. אבל כמו שאמרתי, קריירת הכדורגל היא דבר דינאמי והרבה דברים יכולים להשתנות".

ימים יגידו מה יקרה עם יוני אליאס. מי שסומן כאחד מהיהלומים הנוצצים ביותר שגדלו באקדמיה האדומה, עומד כרגע בצומת שמעניין מאד לראות לאן ייבחר לפנות בה. חשוב לציין כי הוא רק בן 23, ויש לו עוד הזדמנות לשנות את הקריירה שלו בחזרה למסלול הבטוח להצלחה. רק צריך לקוות שיהיה לו חשק לשחק.