דרך המלך – טור ניצחון חצי קליל על הפועל ירושלים
24.10.21 / 12:58
את הטור הבא אכתוב בנקודות, כי אני מרגיש שאני צריך להתמקד ספציפית בדברים שהתרחשו אמש על כר הדשא בטרנר, בין היתר – ניקיטה, ספורי, ניקיטה-ספורי וגם קצת על הקהל. טוב קצת הרבה.
לפני שאשפוך כל מה שיש לי על מסמך הוורד האומלל, חשוב לי לציין – זכותו המלאה של הקהל למחות. בסופו של דבר הוא קונה את הכרטיס, הוא הצרכן, ובמדינה דמוקרטית זכותו להביע את דעתו – ושאף אחד לא יגיד לו שהוא לא חייב לקנות/לעודד. זה לא שיש לו באמת ברירה או זכות בחירה.
ובנוסף לכך, אנחנו מקום ראשון, בלתי מובסים, אז בואו נהנה מזה כל עוד זה אפשר, כי מי כמונו ידועים - פעם אתה למעלה, ופעם אתה נלחם על ירידה עם נתניה.
נתחיל בחלוץ החוד הכה מעולל – כשניקיטה רוקאביצה הגיע בקיץ, הרשת רעשה וגעשה. בצדק, לא כל יום מגיע הנה לדרום חלוץ עם רזומה כה מרשים, במיוחד בליגה הישראלית הבונקריסטית והמאיישת. אז ניקיטה הגיע אחרי הגעתו של השף הדגול מיכה, ובמוחותיהם של אוהדי היציעים 1-10, החלו לרוץ תסריטים טקטיים מהמעלה הראשונה. אין אוהד או אוהדת שלא עבר בראשם אפילו פעם אחת התמונה של מיכה מכניס כדור עומק חלק ומדוייק לחלוץ האוסטרלי, שבוודאי ובוודאי יבקיע כל מצב ומצב (כמעט). אז מיכה פצוע, וספורי שאליו נגיע ממש עוד מעט, לא בדיוק חושב רוחבית כמו מיכה, וכך נוצר מצב שהמון תנועות לעומק של רוקאביצה נגמרות ללא מסירה מדוייקת. וכשזהו המצב, נאלץ ניקיטה להבקיע גול חלוצי טיפוסי – מכדור שני, בנגיחה, תוך כדי נפילה. גול זה גול ואין לי שום תלונה, להפך – ניקיטה הוא חיית רחבה רעבה, שלא צריך יותר מחצי מצב בשביל לפחות לפגוע למסגרת. אני רק טוען, שאם רוצים ליהנות באמת מהשחקן הפנטסטי הזה, כדאי מאד שיתחילו להרים את הראש שמה בקישור של ב"ש, כי מלפניהם יש בחור שלא מפסיק לרוץ בכיוון הנכון.
נמשיך בקשר שחווה תחייה שנייה – כשראמזי ספורי הגיע לבאר שבע, הוא בא אחרי עונת שיא בהפועל תל אביב, במהלכה הבקיע 8 שערים ובישל 5. בהחלט נתון נחמד ביותר, שבזמנו היה שווה רכישה. עם הזמן ניסה לעשות ספורי יותר ממה ביקשו ממנו, וכך יצא שפעמים רבות איבד כדורים שלא היה אמור לאבד, בעט שלא צריך, וכפועל יוצא, גם הפך למתוסכל באדם.
אז הוא הושאל לאשדוד, שחה קצת בים, הרגיש קצת חופש מנטלי מהו, והעונה חזר בלי הרבה ציפיות על הגב. מיכה בא, גורדנה חברו למ.ס בא, פטרוצ'י אקס יונייטד! בא וכד', ונראה היה תחילה שראמזי הולך להכיר את הספסל האדום בטרנר מקרוב. אבל כך, בעזרת שילוב של מספר גורמים חיצוניים אשר לא קשורים אליו בהכרח (פציעות, יכולת וכו'), החל לקבל הקשר הכשרוני מספר הזדמנויות, אותם לקח בשני רגליים. רוני לוי ראה כי טוב, וספורי החל להוות פקטור משמעותי במשחק ההתקפה של הקבוצה על שלל (לא באמת) תבניותיה.
אז ספורי כבר תקופה נראה מעולה, מרגיש טוב, והוא מצידו לא מנסה מה שהוא לא בטוח יצליח, וניתן היה לראות זאת אתמול – הדריבל ברחבה נעשה באלגנטיות נונשלנטית משהו, וגם הבישול ליוספי היה התגלמות לאיך לא לשבור את הראש – לפעמים אפשר פשוט להסתובב, להרים את הראש, ולמצוא חבר קרוב שכל שנותר לו הוא להניף את הרגל חזק חזק אל על.
בקצרה על רמזי ספורי וניקיטה רוקאביצה – במהלך המשחק ציינו בצוות השידור של ספורט 3, כי ספורי סירב לתת לניקיטה לבעוט את הפנדל שנשרק לטובת הפועל באר שבע. אם זה המקרה, ולמרות המחמאות שזה עתה ציינתי לגבי ראמזי ספורי – הוא בשום פנים ואופן לא יכול לקבוע מי בועט ומתי. תקופה טובה לא עושה אותך כוכב, ועלייך לדעת את מקומך. (טיפ קטן ממני, ככה גם תזכה באהדת הקהל ואהדת השחקנים כאחד). בקבוצה ספורטיבית עלייך לדעת שיש עניינים שהם מעבר ליוקרה, ושחקנים בעלי אינטליגנציה רגשית אף זוכים להערכה יתרה. זה לא שניקיטה תלית שכולה אדום לבן – לקראת הסיום המשחק, קיבל החלוץ כדור נוח מאספרייה באגף השמאלי, והוא, שכל כך רעב להבקיע, אפילו לא שם לב לספורי שרץ בצד השני של הרחבה פנוי לגמרי. אז רוקאביצה החמיץ, וספורי בעט בקורה בתסכול. ונכון שהניצחון כבר היה בכיס, ואולי יגידו שאני סתם מנסה לחפש אש, אבל להפך – בשביל שלא ייווצרו מאבקי אגו בגלל סטטיסטיקה מטופשת, כדאי מאד ששחקני הקבוצה יבינו שרק בשיתוף פעולה יקרו דברים טובים, ולא במלחמה מטופשת אחד עם השני.
עוד יותר בקצרה על הקהל – הקהל של ב"ש שורק בוז. ורוצים לשמוע סוד – הוא לא היחיד בעולם. נכון, לפעמים צריך לדעת מתי נכון לדחוף ומתי צריך לכעוס על הקבוצה, אבל אין זה מתפקידם של האוהדים לחשוב על ההשלכות הקיומיות של תלונותיהם. הקהל הוא הצרכן, וככזה שמשלם הרבה מאד כסף להגיע למגרש, זכותו המלאה לבקש תועלת אל מול העלות. ואם ברצונו לשרוק – שישרוק. זה לא עניינו אם רוני לוי קם מצוברח, או שלאנסה לא מתלבשת הבעיטה. הוא מבחינתו רוצה לקבל מוצר מוגמר ומושלם, וגם אם לפעמים הוא לא יקבל זאת, זאת לא הפואנטה. אז אין טעם להיתפס בתלונות הקהל, כי גם בתקופות האליפויות נשמעו קריאות בוז. זהו חלק מהמשחק ותמיד יהיה כך.
בקטנה קטנה קטנה – שוב מילה טובה לעמרי גלזר, שוב – מבקש מחילה על כל המילים הרעות בפומבי במשך השנים תמשיך ככה, אתה נהדר.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
