הזוהר הדרומי: הכירו את הבאר-שבעים שעומדים לטוס עד קצה העולם

הטיול הגדול הוא נושא שמעסיק רבים מהצעירים המשתחררים משירות צבאי ארוך ומייגע. חלק מהצעירים טסים לנופש קצר באירופה, לחודש של בטן גב בתאילנד, או ממשיכים לטיול של חודשים ארוכים במזרח הרחוק או ביבשת דרום אמריקה. בין הצעירים הרבים החליטו שני באר-שבעים עם תשוקה בוערת לגילוי ארצות חדשות לקחת צעד אל עולם שרגל אדם כמעט ולא דורכת בו- הקוטב הצפוני.

תכירו את אביחי מרציאנו (27) מבאר שבע. בעבר הספיק לבקר ביעדים שונים באירופה ולסייע לילדים חולי HIV באפריקה. בשהותו שם גם ביקר בלוע הר געש, אך מבחינתו זו הייתה רק ההתחלה. בתקופה האחרונה פועל אביחי לארגן טיול אל הקוטב הצפוני, אזור ששמעו עליו רבים רק בספרים, אך ביקרו בו מעטים, אזור בו יש חודשים רצופים של שמש זורחת, וחודשים רצופים של חושך מוחלט, אזור הידוע כקצה העולם בו אנו חיים.

מה הביא אותך לבחור בקוטב הצפוני כיעד?

"יצא לי לדבר עם אחד המטיילים שחזר משם וסיפר לי על המקום. זה חלום שמתגשם אחרי שנים, תמיד חלמתי לראות את האורורה- הזוהר הצפוני" מספר אביחי, "אני מאמין שהיום יש לנו את היכולת להגיע לכל מקום בכדור הארץ ואני רוצה לחוות את זה כי אני יכול".

באילו אזורים אתה הולך לבקר בטיול?

"היעד הוא שרשרת איים באיזור הארקטי בשם סבלברד, נהיה שם שבוע במהלכו אנחנו מתכננים לבקר במספר מקומות. נבקר ב"עיר הרפאים"- מושב סובייטי נטוש שבעבר עבדו שם כורים מברית המועצות שעזבו לאחר נפילתה והמקום נותר נטוש. בנוסף, נבקר ב"כספת הזרעים"- מקלט עמיד נגד פצצה גרעינית שם טמונים זרעים טבעיים מכל העולם. נבקר גם בכנסייה הצפונית בעולם ונעשה טרק במערת הקרח, בתקווה גם נרכב על מזחלות כלבים. אחת מהמטרות הנוספות היא להכיר את האוכלוסייה המקומית ואת התרבות שלהם. בלילות נצא לחקור את האזור הארקטי כדי לנסות ולצפות בזוהר הצפוני- האורורה".

תופעת הטבע המרהיבה הידועה כ"אורורה בוראליס" או "הזוהר הצפוני" היא תופעה במהלכה נצבעים שמי הלילה באורות בגוונים מרהיבים שאינם נתפסים בקלות בעין האנושית. באורות הצפון הללו ניתן לחזות בלילות בהירים עם עננים מעטים, באזורים הרריים מרוחקים מ"זיהומי אור". יש האומרים שאלה בין המחזות היפים ביותר שנצפו בהיסטוריה האנושית.

איך מתכוננים לטיול שכזה?

"התחלנו להתכונן לפני שמונה חודשים, נפגשנו עם צלמים שהעבירו לנו סדנאות וטיפים לקראת הטיול, התייעצנו עם חברים שביקרו שם, קראנו וחקרנו הרבה על המקום, על התרבות, תנאי השטח ועל תנאי מזג האוויר הקשים שיכולים לנוע בין 25-35 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. רכשנו גם ציוד מיוחד ויקר בעלות של אלפי שקלים כדי שנוכל לעמוד בתנאי מזג האוויר,  מדובר בתכנון ארוך וקפדני".

עכשיו כשהטיול מתקרב, יש ציפיות או חששות?

"יש התרגשות רבה מצד אחד ומצד שני קצת חששות, מדובר במסע מטורף, כמה שנלמד בבית יש הבדל כשמגיעים לשטח עצמו. יצא לי לשמוע על מטיילים שחזרו חולים ואני רוצה ללכת בריא ולחזור בריא. הציפייה העיקרית היא לבוא לכבוש יעד חדש, להכיר תרבות חדשה ואת האנשים שגרים שם, לראות איך הם חיים ואיך החיים שלהם שונים משלי. מדובר במסע שמטרתו למתוח גבולות מחשבתיים, אישיים וקוגנטיביים ולא רק גיאוגרפיים. לדעתי המיקום הגיאוגרפי משפיע על המחשבה שלנו ועל איך אנחנו חווים את העולם".   

"אחת המטרות העיקריות של הטיול היא כמובן לצפות באורורה- הזוהר הצפוני. תכננו במשך חודשים את ההגעה שלנו, בדקנו נתונים מטרואולוגיים והתכוננו פיזית ונפשית לטיול הזה. לפעמים אנשים באים לשם ליומיים-שלושה ולא זוכים לצפות באורורה, אני ממש מצפה לזה, זו חוויה של פעם בחיים".

השותף שכבש ארצות, והפך לנזיר שאולין בסין  

אל אביחי יצטרף דניאל ברייטמן (27) מבאר שבע, איתו תכנן את הטיול בשמונת החודשים האחרונים. "אני ואביחי חברים שנים ויצא לנו לטייל הרבה ביחד" מספר דניאל. "יום אחד ישבנו ואביחי אמר לי שהוא תמיד חלם לראות את הזוהר הצפוני וזרמתי איתו על הרעיון. מאז התחילו התכנונים למסע".

מה אתה חושב שמצפה לכם שם בצפון הרחוק?

"אנחנו הולכים להיות בקור מטורף שלעולם לא חוויתי. זה מרתק מבחינתי פתאום להיות באזור כזה קר עם תנאים שונים, יש שם יחס של שלושה דובי קוטב לאדם, זה אזור שאין בו הרבה אנשים. בנוסף, נורא מעניין אותי להיחשף לתרבות המקומית של המעטים שחיים שם".

דניאל הספיק לעבוד באנגולה שבאפריקה ולטייל במדינות רבות במזרח הרחוק. הוא אפילו העביר תקופה במנזר שאולין בסין שם התאמן בקונג פו ונפתח לעולמות חדשים :"טיילתי הרבה באירופה ובמזרח, ביקרתי במדינות כמו בתאילנד, נפאל, טאיוון וגם בסין שם העברתי שבוע וחצי במנזר שאולין".

הפכת להיות נזיר שאולין מכל המשתמע מכך ?  ⁠⁠

"כן, הייתי שבוע וחצי במנזר והתאמנתי שם בקונג פו עם הנזירים, קמים ב-4-5 בבוקר, אוכלים ביחד, מתאמנים ביחד, ממש חיים ביחד. נורא מעניין לראות את השילוב בין אומנויות לחימה לסגנון החיים שלהם, לא כאלימות אלא כדרך חיים, זו הייתה חוויה יוצאת דופן".

ממה יצא לך להתרשם במהלך שהותך במנזר?  

"ראיתי שם ילדים בני 10-12 עם כושר גופני מטורף, זורקים חניתות, עושים שכיבות שמיכה על האגרופים, מתאמנים שעות בקונג פו, מרתק ומעניין. הם עוברים אימונים שונים במטרה לפתח משמעת וריכוז. אחד מהאימונים שלנו היו ללכת לנהר שהיה יחסית מרוחק, לקחת משם אבן גדולה וללכת איתה קילומטר על הראש מבלי לגעת בה עם הידיים. ככה בונים שביל ארוך מאבנים וזה מפתח את המשמעת ואת יכולת הריכוז בו זמנית. חזרתי משם עם תובנות חדשות על העולם".

כאמור, בימים הקרובים יצאו אביחי ודניאל אל המסע הגדול שתכננו זה חודשים ארוכים. יחד, הם יצאו למסע מלא צבעים ואורות שלעולם לא ישכחו, מסע לקצה העולם.