שרירים עם נשמה: סיפור חייו המרגש של האלוף מושיקו בן שימול, שבא לשנות לכם את החיים

רוח חדשה נושבת בעיר: אי אפשר להתעלם מהעובדה הקיימת שכולנו (זה אומר הדור היותר צעיר מבאר שבע והסביבה) התאמנו במועדון הכושר GREAT-SHAPE המיתולוגי בעיר, ואם לא התאמנו - מישהו שאנחנו מכירים התאמן שם. אפילו במקומונים היו מתעדים את הידיעה המרעישה של מי התאמן שם ועל מה עבד חזק בסיבולת לב ריאה.

למעשה, באר שבע נפרדה מהכלב (GREAT – SHAPE) ובמקומו נכנסו שני שחקנים חזקים, ובימים אלה מתרחש המיזוג שעליו אתם חייבים להתעדכן. תכירו את הראשון: UFC GYM – רשת מטורפת מארצות הברית בפריסה של מאות סניפים המציעה קונספט חדש של אימונים מעולם אומנויות הלחימה, אימונים פונקציונאליים ועוד.

השחקן השני – מושיקו בן שימול, אחד ששווה לעבור איתו מסלול אם אתם באמת רוצים שינוי חיים, כי רק אדם לוחם כמוהו עם רפרטואר עשיר של תחרויות ארציות ועולמיות, יכול לתת השראה וכוח רצון. הוא הקים את מועדון SPIRIT, שזכה להיות מועדון אומנויות הלחימה המוביל בדרום.

מושיקו: "החזון שלנו לייצר בדרום מועדון כושר אחר, מועדון שתואם את שפת הUFC. אנחנו מספקים את כל עולמות הכושר הן ברמה המקצועית והן ברמה המנטלית, רחבת חדר כושר שמתאימה לכולם, אימונים פונקציונליים ייחודים ואופייניים לרשת שהם מאפייני קצב גבוה, תרגילים מוגבהים, קבוצות ואימונים אישיים, סטודיו פילאטיס מכשירים, שיעוריי סטודיו קלאסיים וכמובן מתחמי אומניות הלחימה שמתאימים לכל גיל".

מה אני יכולה לקבל שלא קיבלתי עד עכשיו בעיר?

"אני לא משווה לאחרים, אני יודע מה אני נותן ומי הקהל שלי. אני שואף להישגיות, קהילתיות, משפחתיות, מקצועיות, הגדלת קבוצות לחימה שכבר פעילות ברמה הכי גבוהה לתוך המועדון -  זה הייחודיות. יש כבר קהילה חזקה, אנשים ערכיים וחזקים בראש עם רצון להביא תכונות מיוחדות לכל קהל".

מה אני כאישה יכולה לקבל אחרת במועדון שיש בו גם אומנויות לחימה?

"באופן כללי, כאנשים, כולנו נלחמים בדברים מסוימים בחיים. כולנו לוחמים את המלחמות האישיות שלנו שבהן אנחנו נשברים לפעמים, כמו בעבודה או במלחמות היומיומיות, בדיאטה שהתחלנו ונשברנו, בעבודה חדשה שהתחלנו ונשברנו, לא חסר. כשבן אדם מגיע למועדון שלי, לא משנה אישה, גבר או גיל, ומה עבר לפני - אנחנו עוזרים לו לנצח את הקרבות בעזרת האופי, הקהילה, הדחיפה קדימה וזה מה שמייחד בתור מועדון, שאת לא באה לעשות שיעורי גוף עם מכות ואגרופים, אלא ממש אימון של לוחמת לפי קבוצת הגיל שלך והרקע שלך. נבנה אימון כזה שיאתגר אותך בנוחות שלך עד הקצה של עצמך, בעיקר שתבני אופי בהתאם ותרכשי ביטחון עצמי שהוא חשוב כדי להתמודד עם קשיים ביום יום. לעזור לכל אחד למצוא את הלוחם הקטן שלו".

מדובר באימונים קבוצתיים או פרטי?

"גם וגם כששיטות האימון ותפיסת האימון היא לתת את הכלים הנכונים להילחם, ולאו דווקא בזירה".

איזה כלים?

"כלים חזקים הם הגיוון, לעשות כל פעם משהו אחר. יש שישאלו למה טוב גיוון, כי איך תבדוק את ההתקדמות שלך? אנחנוו מסבירים להם שאנחנו בעצם מוצאים את האיזון בגיוון שכולל תוכנית אימון סגורה או תרגילים מאמצים כדי להביא אותם לידי אתגר. בונים להם אימון שונה, מעניין, מסקרן, בעיקר כדי שלא תהיה תחושה של רוטינה משעממת. כל זה ניתן לקבל מתלמידים כיתה א' או גן חובה ועד כל גיל".

זמן להכיר (למי שעוד לא הכיר) את מי שהביא את הבשורה המרעננת לבאר שבע ויכול לחולל שינוי מהותי בחייכם: מושיקו בן שימול, מאמן ואלוף הארץ פעמים רבות באומנויות לחימה שונות ובעל שלוש חגורות שחורות בשלוש שיטות (דניס הישרדות, לוטה ליברה וג'יו ג'יטסו ברזילאי). הוא בוגר מכללת וינגייט כמאמן ג'יו ג'יטסו, מאמן MMA מטעם מכללת גבעת וושינגטון, מדריך CROSSFIT LEVEL1, בעל ניסיון של מעל 20 שנים בענף ובעל תואר ראשון בהוראה, אלוף ישראל בג'יו ג'יסטו מספר פעמים, חבר נבחרת לשעבר לחם MMA בזירות בינלאומיות וביניהם הBellator.

בן שימול מקדיש את כל חייו לאומנויות לחימה גם כספורטאי מקצוען וגם כמאמן שפתח בית ספר לאומנויות לחימה בבאר שבע וסניפים נוספים בדימונה, כרמית וערד, וכיום משמש גם כמנכ"ל התאחדות הגי'ו גי'סטו. אבל כמי שמתעסק שנים בלחימה, הוא מספר לראשונה את סיפור הלחימה האישי שלו בעקבות טרגדיות קשות שעבר בחייו האישיים שהביאו אותו עד הלום. "בתפיסה שלי אני מאמין שכל אחד עובר את הקרבות ושלו והטרגדיות" שיתף ברגש "אני איבדתי שתי אחיות במהלך בחיי. אני בן בכור להוריי, בהפרש של שנתיים נולדה אחותי אליה, שחלתה בגיל שנתיים במחלת הסרטן. כשאני הייתי בן שש היא נפטרה כשהייתה רק בת ארבע".

שתף אותנו מהזכרונות של אותה תקופה קשה

"עצבות בעיקר. לאחר תקופה לא פשוטה, נולד אחי תומר, שעובד איתי היום בתחום, ובגיל 12 נולדה אחותי סיוון. בגיל שלוש גם לה גילו את מחלת הסרטן, וזו הייתה מכה חוזרת כשרק שחוטפים אותה מבינים שאין ערבות לכלום בחיים. טראומה גדולה לנו ולהורים שהביאו אותה לעולם אחרי הרבה שנים, שהובילו אותנו להיות משפחה מורחבת ואוהבת. סיוון הייתה התיקון שלהם, אבל אז זה פגע בנו שוב ובריפוי הנפשי"

איך עברתם את הימים הקשים?

"ההפרש גילים שלי ושל אחי תומר הם שמונה שנים. בגיל 14 מצאתי את עצמי המון שעות לבד בבית, כי אמא הייתה המון בבתי חולים. ארבע שנים היא הייתה איתה זמן לא מועט בבית החולים. במיוד בתקופת האשפוזים הארוכים. אבא טיפל בנו, אבל היה גם צריך לצאת לעבודה עד כמה שיכל. בכל מקרה היה קשה לכולם, אבל המשכנו להיות משפחה מחבקת ומכילה. למעשה הייתי צריך להתבגר מהר מאוד ולהסתדר מאוד מהר בחיי בשל הנסיבות. יכולתי לעבור את הקושי ובזכות המשפחה קיבלתי את היכולת לשאוף תמיד קדימה ולדחוף חזק, לנהל פרויקטים, להיחלם בקרבות ולרצות לנצח".

גאווה להורים למרות הצער

"ברוך השם, הוריי זוכים לרגעי שמחה כל הזמן. הם אומרים שמאוד קשה החלק בחיים שמאבדים את היקר מכל, אבל מאוד שמחים על מה שנשאר ועל ההישגים וההצלחות שהגענו אליהם. תומר גם בתחום, הוא נשוי עם תואר בהנדסת תוכנה ויש לו חגורה שחורה, ולי יש שלושה ילדים, שאחד מהם משתתף איתי בקבוצת האימון והוא לוחם לא קטן".

וזו הסבה שאתה עזור לאנשים להצליח ולהיות להם השראה ומודל?

"כשהגעתי לצבא כמ"כ, חשבתי שרק לי יש סיפור חיים לא פשוט, ואז כשעשיתי שיחות עם החיילים בכל כיתה שהגיעה אליי, נפל האסימון שבו הבנתי שלכל אחד יש את החבילה שלו וכל אחד מתמודד עם קשיים. לכן זה מתחבר למוצר שבו בחרתי להיות ולהוביל. אני מאמין שבמה שבחרתי כדי לעזור לאחר, כי אני יודע שכל אחד נלחם, לא משנה במה - גם אם העולם קשוח. כל זה בזכות החינוך שקיבלתי מבית שבו היה הכי קל בעצם בעולם להתפרק, ללכת למקומות פחות טובים, אבל אני סיימתי כתלמיד מצטיין למרות כל הקשיים. כנער הייתי הולך להתאמן באופן קבוע, כי לימדו אותי בבית לשאוף למצוינות, להיות אדם חיובי ולחייך".

ואתה כזה  כיום כאבא

"בדיוק. היום כאבא אני יכול להבין מה זה להיות הורה, להבין את ההתמודדות הקשה של הוריי, וזה לא מובן מאליו. הם העריכו כל דבר שעשיתי, גם אם היה טוב או פחות. בסופו של דבר הכל זה עניין של תהליך וצעדים קטנים שמובילים לאן שהייתי צריך להגיע. זו הסיבה שהבן שלי כבר לוחם לא קטן".