לאחר שניצח את הסרטן פעמיים: מקסים בן ה-11 מב"ש ייזכה להגשים חלום

קריסטינה (44) ובעלה אלכס (46) אוסטרובסקי עלו ארצה מרוסיה בשנת 1993 בעליה הגדולה, שירתו בצבא, למדו באוניברסיטה ואחרי קבלת התואר החליטו לעבור לגור בבנגקוק כדי לפתח את שם את העסק הפרטי לתכשיטים. הם התחתנו והביאו לעולם שני בנים: מקסים בן 11 ומייקל בן 14. 12 שנה הם חיו שם, מייצרים ומייבאים תכשיטים מכסף עם אבני חן, זהב וגם יהלומים. עבדו למול לקוחות ברוסיה, ברית המועצות, קצת מאירופה ועשו והכל כדי שהעסק שלהם ירוויח וישגשג. "מבחינה חברתית לא היה תמיד קל" סיפרהה לנו קריסטינה. "בייחוד שעולם התרבות בבנגקוק שונה מעולם התרבות שממנו אנחנו באים".

מה היה לכם קשה בעיקר?

"יש קבוצות ילדים שמתארגנות עם כל הילדים מאותו בית ספר שעוזרות להתחבר למקומיים, אבל בגלל התרבות השונה היה לילדים ולנו קצת קשה להתחבר. כן למדנו בבית ספר פרטי שבו דיברו כולם אנגלית, אבל היה קשה להתחבר למקומיים בגלל עולם התרבות השונה שלהם. היינו יותר נפגשים עם לישראלים שגרו שם. הלכנו לאירועים משותפים ולחב"ד יחדיו, אבל ההתמודדות שלנו עם התרבות הנורמלית מבחינתם הייתה לנו קשה. היה כיף מצד אחד והכל שם מאוד נגיש, אבל לאשר לילד בגיל 8 להגיע לבית ספר עם ליפסטיק היה מוגזם מבחינתנו. אין לנו בעיה שכל אחד יחיה את חייו גם מבחינה מגדרית, אבל לנו זה לא התחבר".

ואז הגיעו שתי גזרות לא צפויות ששיבשו את שגרת חייהם: גם הקורונה שהפתיעה ופגעה בכולם, וגם הבן מקסים חלה בסרטן (לוקמיה). יחד הם החלו באתגרים הכי גדולים של החיים במסע החיים למען החלמת הילד. הם סגרו את העסק וחיפשו בית חולים הכי טוב שיקבל את מקסים ויתחיל בטיפולים. בהתחלה בבנגקוק ומהר מאוד הגיעו לישראל. "בתי החולים בבנגקוק מאוד מפוארים" שיתפה קריסטינה. "אבל הרופאים שם היו שולחים שם לכל השתלה או בדיקה חשובה בבית חולים אחר, אז עשינו מחקר וגילינו שבית חולים שניידר הכי מתאים מבחינת רופאים טובים ומומחים בתחום לילדים. דיברנו עם מנהל שניידר ותוך כדי התארגנות כבר חיכו לנו שם, ואיך שהגענו מסע של ניתוחים וכימותרפיה".

מתי גיליתם שמקסים חלה בלוקמיה?

"ב2017 החלו לו כאבי רגליים, חולשה וחום. גם המורות אמרו שמשהו לא בסדר אצלו ולקחנו אותו לצילום רגליים, אבל זה רק החמיר והוא הפסיק ללכת. הוא היה ילד שמנמן ולא התייחסנו מידי לבטן, אבל הרופא שם אמר שצריך לעשות צילום של הבטן. ראו כל מיני כתמים בכבד שהיינו צריכים לבדוק, הלכנו לאונקולוג בבית חולים אחר ובבדיקת דם גילו את המחלה".

איך עברו עליו הטיפולים?

"עשו לו 48 זריקות לתוך עמוד השדרה. הגב שלו היה נראה כמו מסננת עם צלקת אחת גדולה. הוא התמודד והיה גיבור אמיתי. אנחנו רק העברנו לו כל הזמן אנרגיות טובות. לא היה פשוט בכלל, אבל במחלה השניה התמוטטתי. כל הבית היה מסביב לילד, התארגנות בעבודה, עבדתי באותה תקופה בחברה שמתעסקת בתרופות לסרטן בחברה ממשלתית ובאתי מתוך שליחות. במחלה השנייה נאלצתי להתפטר, כי הייתי כל הזמן שהיתי בבית החולים איתו. ואז הגיעה הקורונה ומקסים לא היה עם מערכת חיסונית טובה והיה אסור לו להסתובב, אז הכל היה סביבו שלא ייחשף. אין יותר םגישות בחוץ, רק בזום".

איך היה היחס בארץ?

"בארץ כולם עוטפים ודואגים. לא חוויתי בשום מקום כזה יחס טוב וגם מאנשים פרטיים. כשמקסים חלה בפעם הראשונה הוא היה צריך תרומה של תרומבוציטים ובבנק הדם בסורוקה לא היו. מקסים היה מדמם מהאף, הגוף לא ייצר תרומבוציטים והיה חייב להשיג לו. כתבתי פוסט מרגש עם בקשה לתרומה וקיבלתי המוני תגובות. גדוד של חיילים עמדו בתור בסורוקה כדי לתרום דם. זה היה ממש מרגש. בעקבות הפוסט קמה קבוצה מסודרת של בנק הדם עם הרבה תורמים."

בשנת 2021, כשמקסים "חגג" כמעט חמש שנים ניצחון על המחלה, ורגע אחרי שהרופא הודיע לו שאינו צריך להגיע לבית החולים באופן סדיר, אלא למטרת ביקורת שגרתית – המחלה חזרה בפעם השנייה. "החלו כאבי ראש והקאות בבקרים" נזכרת קריסטינה. "עשו בדיקות וגילו שיש נוזל במוח והמחלה חזרה למערכת עצבים מרכזית. שוב החלנו טיפולי כימותרפיה והקרנות, רק הפעם ולצערנו יותר גרוע, כי היו יותר טיפולים".

איך מקסים הוא עבר את הטיפולים בפעם השניה?

"מקסים עבר את כל הטיפולים הנדרשים והפגין חוזקה ואומץ, ובאמונה עצמית מרשימה החלים בפעם השנייה".

מקסים הוא חלק מעמותת "גדולים מהחיים" שמטרתם היא לשפר את איכות חייהם ורווחתם של ילדים חולי סרטן ומשפחותיהם בכל הארץ. ובשל אהבתו של מקסים לספורט, דאגה העמותה באדיבות חברת שיכון ובינוי להטיס את מקסים ואמו כבר בסוף החודש לאולימפיאדת 2024 בפריז.

אתם בטח מאוד מתרגשים

"מאוד מרגש. כבר נסענו עם עמותת 'גדולים מהחיים' בעבר יחד עם קבוצת רופאים לאילת. גם כדי שהילדים יהנו ושיהיו רופאים צמודים כדי שיהיה למי לפנות בשעת הצורך. זה היה צורך כדי לתת לילדים הרגשה שהם נורמלים ושיכולים לשמוח וליהנות יחד עם ההורים שגם היו זקוקים לחופשה. להרגיש קצת שהכל בסדר".

ועכשיו הזמינו אתכם לטוס לאולימפיאדה בפריז - האמנתם?

"מקסים הוא נער מאוד ספורטיבי. הוא שוחה, רץ, רוכב על אופניים וכל הזמן בתנועה. הרופאים אמרו לו שלמרות הטיפולים הקשים הוא עבר אותם יחסית בקלות עם פחות תופעות לוואי בגלל המצב הפיזי הטוב. הוא חזק והגיב טוב לטיפולים. עכשיו הוא נקי לגמרי."

איך הוא הגיב?

"שמח מאוד, החלום שלו לראות את תחרות שחייה עומד להתגשם. הוא מאוד אוהב לטייל בעולם ורצה להגיע לאולמפיאדה כדי לראות את כל הכוכבים. הוא בעצמו סוג של כוכב. אנחנו טסים ב29.7 ומאוד מתרגשים. נהיה במקום טוב ובידיים טובות".

איזה מסר מקסים היה רוצה להעביר לילדים?

"הוא רוצה למסור לכל הילדים שלא יפחדו אף פעם ויהיו אמיצים".