"מי שמוכנה לעמול קשה ולהשקיע תצליח לכבוש כל פסגה"

כאישה מובילה ומשפיעה על התחום שהכי חשוב לכולנו, חינוך, את חושבת שעדיין בשנת 2021 יש צורך לציין את יום האישה?

"במקורות שלנו חז״ל קבעו בלוח השנה ימים וזמנים בהם רצו שהעם כולו יעצור לרגע ויערוך חשיבה וחשבון נפש הן אישיים והן לאומיים. יום האישה, הוא יום קריאה, הוא יום בחירה, כיצד להתבונן במציאות ויותר חשוב מכך כיצד לבחור לפעול במציאות בה אנו מתבוננות. זה לא אומר אגב שהמציאות איננה מורכבת (בוודאי שהיא כן!) או שבמציאות אין עוולות כאלו ואחרות (בוודאי שישנן לא מעט). הנחת המוצא שלי היא שהתשובות נכונות גם אם לא במלואן אז בוודאי בחלקן ועדיין השאלה היא זו שחשובה ולא התשובה.

השאלה החשובה היא מה אנו בוחרות לעשות במציאות הזו, האם להמשיך ולהתבונן בה באופן שיפוטי ולהמשיך לתאר את המציאות או שמא להתחיל לגלות מנהיגות ולהתחיל לייצר מציאות. אני מאמינה בפרואקטיביות ובמנהיגות. כמו כן, אני מאמינה בכל ליבי שמנהיגות יוצרת מציאות, לא מתוך מועקה ומצוקה, אלא מתוך תשוקה, זהו מצב תודעתי שמעביר את מרכז הכובד מן החוץ פנימה, אלינו אל עצמנו, אל חולשתנו ואל כוחנו. אין לנו את הפריווילגיה רק להתלונן, יש לפעול בתוך מציאות מורכבת, לא קלה אך מזמינה ומכילה". 

בתחום החינוך ניכר שיש יותר נשים מאשר גברים, למה זה קורה לדעתך?

"אני סבורה שזה נובע מחוכמתן של הנשים לזהות את התחומים החשובים באמת, אלו שמעצבים את פני העתיד. שהלוא דור העתיד במגוון תחומי הדעת והיצירה, נמצא כעת במערכת החינוך ולנו החובה והזכות לאפשר, להצמיח, להעצים ולפתח את המנהיגות הבאה של האנושות. כן זו לא מנטרה זו האמת. ראינו כעת בתקופת הקורונה עד כמה פורצות ופורצי הדרך חשובים במובן הכי עמוק של המילה, עד כמה העזה, נחישות ודבקות במטרה נחוצים להתמודדות עם אתגרים והאתגרים לבוא יהיו גדולים גם כן. לכן מערכת החינוך היא נציבות הדורות הבאים בכל המובנים, אין בעיני משהו חשוב מכך.

הבחירה של מנהיגות פורצות דרך, היא תמיד בחירה ערכית מתוך רצון לעשות יותר, לא למענן אלא למען החברה, למען עשיית טוב קולקטיבי, תוך השקעה ומאמץ מתמשכים ובלתי מתפשרים ולמרות הקשיים והמורדות, הן ממשיכות להיות אופטימיות ולדבוק בטוב ובחיובי, אלו שמעניקים כוחות ותעצומות, להתמודדויות מורכבות ומאתגרות, והן רבות ומתגברות כל הזמן. וזו בחירתן של הנשים, אני סבורה שתקופת הקורונה הדגישה את המערכות החשובות באמת, אין ספק כי מערכת החינוך היא אחת החשובות שבהן ולכן יש להמשיך ולהשקיע במערכת החשובה והייחודית הזו".

מה ההישג שאת הכי גאה בו או שהכי רצית והצלחת לבצע?

"בחינוך אי אפשר להסתכל רק על התוצאה או כפי שאנו אוהבים לקרוא להן, הישגים. חינוך זו ריצה למרחקים ארוכים, חינוך ערכי ואיכותי כרוך בתהליכים, עמוקים וארוכי טווח, לא בהכרח כאלו בהם אתה קוצר את הפירות במהירות כאן ועכשיו. יאנוש קורצ’אק היטיב להמחיש זאת באומרו ש'הודאג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים'. אני סבורה שאחד ההישגים הראויים להערכה בעיר באר שבע, ששותפים לו אנשים יקרים ורבים, הוא הטמעת תפיסת המצוינות כתרבות וכשפה. המצוינות עניינה בבני ובנות אדם, ערכיים מעורבים ומחויבים לעצמם ולזולתם. המצוינות מחייבת אותנו להאמין שבכל אדם ואדם מחנכים ותלמידים יש נקודות חוזק ייחודיות (שאינן בהכרח רק בתחומים האקדמיים, אלא במגוון תחומי הדעת והיצירה) ועלינו לעמול כדי לגלותן ולהעצימן.

החינוך איננו תהליך של מסירה, אלא מסע משותף של יצירה. אני סבורה כי השכלנו בעיר באר שבע ליצור שפה ייחודית חדשנית ופורצת דרך בנושא המצוינות, האמונה בכולם ומתן שוויון הזדמנויות אמיתי לכולם למימוש הפוטנציאל שלהם, כולם ללא יוצא מן הכלל. כעת אנו במסע עם כל המשמעויות של מסע, עליות מורדות הצלחות וכישלונות, כדי להטמיע את תפיסת העולם למדיניות חינוכית ופלטפורמות עבודה המאפשרות יישום אמיתי, כזה שגם שומר את הראש למעלה אבל עם שתי רגליים נטועות בקרקע כלומר, אוטונומיה, משאבים וגיבוי למנהיגות החינוכית שהיא היא הלב הפועם של המערכת, ולה הזכות והאחריות למעשה החינוכי החשוב".

ובכל זאת אם נסתכל קדימה מה ההישג או האתגר שחשוב לך לקדם בתחום החינוך בבאר שבע?

"כפי שאמרתי ההישגים מעולם לא היו יעד, ההישגים הם תוצר של עבודה חינוכית מבוססת חזון שאפתני, כזה שלא מתבייש להציב את הרף הכי גבוה, מתוך אמונה שמצוינות מאפשרת ופותחת הזדמנויות, המצוינות איננה ציון כי אם ציון דרך, תכונות גנריות שחשוב שתהיינה לכולם מכוון שהאדם הוא תבנית נוף חלומותיו ושאיפותיו וככל שנגביה בעבור כולם את רף החלומות והשאיפות ובמקביל נחנך לעבודה קשה ומאומצת, מכוון שאין כוכב נולד ההישגים הם תוצר של עבודה קשה ושל התמודדות מתמדת. במצב כזה החברה כולה תימצא במצב תודעתי של התעלות והתקדמות וכך יגיעו הישגים רבים במגוון תחומי הדעת והיצירה. כאן המקום לציין כי יש למערכת המופלאה שלנו הישגים רבים ברמה המקומית והלאומית והם תוצר של החזון, המנהיגות והעשייה המופלאה של המנהיגות החינוכית העירונית, גננות וסייעות, מורות ומורים, מנהלות ומנהלים אנשי צוות מנהלי וטכני, כמובן ההורים וכלל השותפים.

אני סבורה שהאתגר הבא הגדול של כולנו הוא הגדרה מחודשת של מערכת החינוך, ייעודה, גבולותיה והאופן בו היא תצליח להעניק לילדות והילדים הזדמנות אותנטית ללמידה ייחודית שתאפשר העזה ופריצות דרך לעולם עתידי, בלתי ידוע ומשתנה תדיר". 

ברוח היום – יום האישה האם יש אישה שהיא השראה עבורך?  

"שרת החינוך של חיי היא סבתי עליה השלום, שעלתה ארצה ממרוקו בתחילת שנות החמישים (אחרי שסיימה תיכון אליאנס בתקופה בה נשים לא למדו בבית ספר יסודי), נטעה בכל 12 ילדיה תחושת ערך ומסוגלות בלתי נגמרת, למרות קשייה האובייקטיביים של התקופה כל ילדיה גדלו בתחושה שגם השמיים אינם הגבול ובהתאם גם פרצו את דרכם בחיים. היא איבדה את סבי בתאונה טרגית ובגיל צעיר וגם זה לא שבר את רוחה להיפך היא המשיכה בדרכה למדה באוניברסיטה ולימדה את כל מי שנמצא סביבה גם אנגלית וצרפתית אבל בעיקר, מהם ערכים, מהי נחישות, מהי תשוקה ומהי יכולתה הבלתי מוגבלת של אישה אחת קטנה - גדולה לשנות את העולם ולהטביע חותם".

ובנימה אישית, מה את עושה למען האושר שלך? בזמן הוא רק שלך...

"בזמן שהוא רק שלי (ואין הרבה כזה... בטח לא כמו שהייתי רוצה) אני אוהבת מאוד לטייל, לרכוב על אופני שטח, לקרוא המון המון ספרים והכי הכי אני אוהבת לכתוב שירה".

ולסיום כאישה מצליחה יש לך טיפ שתרצי לתת לנערות / נשים שיש בהן חשש שלא יצליחו ומראש אולי מוותרות על החלומות שלהן?

"אני רוצה לעודד את כולן לחלום, להגדיר חלומות ותשוקות מתוך ידיעה ברורה שחלומות הם בעלי כח וחשיבות בלתי רגילים גם אם הם משתנים במהלך החיים . אני למשל בילדותי חלמתי להיות מדענית, בהמשך הדברים משתנים ומתעצבים, אבל תשוקה וחלום מעניקים תעצומות וכוחות להתמודד כמעט עם כל דבר. שום דבר לא מנצח חלומות ועיניים נוצצות. במקביל, צריך גם אורך רוח, צריך לדעת שלא תמיד מצליחים מיד, בחיים יש עליות ומורדות הצלחות וכישלונות אבל מי שמוכנה לעמול קשה ולהשקיע, מי שמאמינה באמת בחלומה ובתשוקתה, תצליח לבסוף במוקדם או במאוחר, לכבוש כל פסגה".