מאסטר דיי

אסף (41), ארט דיירקטור במקצועו, הוא אחד המשתתפים הכי בולטים בתוכנית בעיקר כי הכי קל להתחבר אליו ולאנרגיות הצבעוניות שהוא מפזר לכל עבר. הוא מבשל להפליא, הביטחון שלו עובר מצלמה, הגבות צבעוניות, הוא מרתק וכיפי וכל האמת הפנימית שלו מונחת על השולחן, ויש בו נחת רוח ממגנטת. במונחים ריאליטיים היינו מסמסים לו כל תוכנית שיעבור שלב.

כשמסתבר שלדיי שורשים באר שבעים מובהקים שמבליטים את החום ואהבת האדם שעוברים אצלנו בגנים, היה הכי משמח לסגור איתו ראיון מלב אל לאבה.

דיי נולד בבאר שבע וגדל עם משפחתו בשכונה ד' עד שעברו להתגורר בשכונת נחל עשן. ילד שאהב את העיר, אבל חלם לצאת לעיר הגדולה כדי להגשים את החלומות האמנותיים שבו "אהבתי את האנשים בבאר שבע אבל את העיר עצמה קצת פחות" חושף דיי בראיון "העיר לא התאימה לי, לאורח חיים, רציתי לפרוץ גבולות בעיקר, לנסות דברים חדשים, להתעסק באמנות וכל מה שלא הייתה לי הזדמנות לעשות שם בתור מתבגר ומה שקשור בעולם האמנות, למרות שתמיד הלכתי לחוגים, תיאטרון וציור ואני זוכר שזה היה בעיר העתיקה. כדי  להתפתח מקצועית בתחום של אמנות ועיצוב הייתי חייב לצאת לתל אביב, אבל אני תמיד אהיה באר שבעי ותמיד מדגיש את זה, זה לא עזב אותי."

יש משהו באוויר שמוציא מאיתנו נציגות יפה מעולם התקשורת, תיאטרון ועד ריאליטי.

 "בדוק, תמיד שאני מגיע לבאר שבע אני מרגיש בבית. האנשים חמים, תמיד עוטפים אתי בחום ואהבה. יש פירגון".

והאהבה לבישול בא מבית אמא?

 "כן, אמא שלי וסבתא שלי במקור ממושב גילת, היו חקלאיות ותמיד בישלו ישר מהאדמה למטבח ולבטן שלנו וזה תמיד הלהיב אותנו. מגיל צעיר הייתי צמוד לסינר שלה מהילדות  והיא לימדה אותי כל מה שאני יודע עד היום".

מה הייתה מבשלת?

"בעיקר אוכל טוניסאי, אבל בשנות ה70 היא עברה לבאר שבע וכל השכנות בבניין היו מכל מיני מוצאים אחרים, אחת מרוסיה, השנייה עירקית וכל השכנות לימדו אחת את השנייה לבשל, ולכן הייתה מבשלת מכל העדות. מדג כבוש של רוסיה, עושה סביצ'ה של עירקי ועד גונדי של פרסי, והיה מן קיבוץ גלויות בבניין שכל אחת לימדה את השנייה ובגלל זה למדתי המון דברים ולא רק אוכל טוניסאי.הייתי פתוח לטעמים אחרים, מה שלא מובן מאליו לאישה, זכרה לברכה היא נפטרה לצערי, אבל בדור שלה הייתה פתיחות לאוכל וכל עוד מבשלים כשר היה לה ראש פתוח יחסית לאישה מזרחית של פעם, אופן מיינד".

מה זיכרון הילדות שטמון בך בנבכי הלב?

" בתור ילד במושב של סבתא שבו הייתה תולה מרגז עם המעיים בחוטים של הכביסה בחוץ כדי שיתייבשו. בבית הקרקע של אמא זוכר שהייתה עושה עריסה אחרי שהייתה פורשת שקים בדשא ושמה מלא פלפלים כדי שיתייבשו ומבחינה ויזואלית היה לי ממש כיף לראות את זה כילד"

אפרופו שכונה ד', הכרת את האחיות זהבה ואתי לוי?

"לא, אבל אמרתי שאני הכי הייתי רוצה לבשל להן ארוחה של שולם. ארוחה כיפית, אם זה יקרה זה יהיה מושלם. אני אוהב את זהבה ואתי לוי עוד לפני האח הגדול והנה אני זורק חכה ליקום. הלוואי וזה יקרה".

בגיל 20 עזב דיי לתל אביב, למד לחיות את הבועה בתל אביבית, התחיל לעבוד בקסטרו ורנואר ואז נהיה עצמאי, רזידנט של ארט דיירקטורי במשך שנתיים ומאז התגלגל בתחום "תמיד הלכתי על פי האינסטינקט של הבטן שלי" סיפר "והכישרון המולד. יש לי אינסטינקטים איך לדחוף את עצמי ולהביא את עצמי הכי טוב. יש לי אמביציה, ממקום שגדלתי כביכול נחלש, וגם נתנו לי להבין את זה גם, בתור מתגבר. רציתי להוכיח את עצמי. לא אמרו לי לך תלמד, תייצר, אלא אמרו תמיד תעשה מה שטוב לך, וזה דרבן אותי מאוד להצליח".

לפני ארבע שנים נפטרו הוריו של דיי והוא החליט שזה הזמן להוקיר את זכרם בקעקוע של שני לבבות בידו כדי לשמר את אהבתם. החלטה שנעשתה בהשלמה לאחר שנמנע מקעקועים בשל סירובה של אמו לקעקועים מבחינה דתית. "היה לאמא שלי עניין עם קעקועים" נזכר "אמרה תמיד שאני יכול לעשות ולהיות מה שאני רוצה, אבל קעקועים לא. זה הפריע לה מבחינה דתית כ היא באה מבית דתי, אבל לאחר שהוריי נפטרו במרחק של ארבעה חודשים, תקופה קשוחה בחיי, ידעתי שאני אקעקע שני לבבות בידיים של אמא ואבא, ומאז נפתח לי החשק ועשיתי  15. והזרוע עוד נטויה".

והמשכת תמיד לבשל לאחרים?

 "בטח, מבשל לחברים כל הזמן ואוהב את זה. בייחוד לבשל כדי לרגיש ביתי, מדגים  ועד קוסקוס כי תמיד הרי למדתי לבשל מגוון של תבשילים. הייתי בתאילנד הרבה פעמים, אני אוהב אוכל תאילנדי, עשיתי קורס  בתחום כי אני אוהב אוכל אסיאתי, אוהב את החיבורים בין מזרחי ותאילנדי וגם בתוכנית מאסטר שף הכנתי קטאייף תאילנדי שהעביר אותי באודישן כי אני אוהב לשלב את העולמות".

מה הדבר הכי מטורף שאכלת?

 "אכלתי הרבה מאכלים, אבל מה זכור לי היה מרק אסקרגו (חלזונות) שנורא נגעלתי ממנו. אני מנסה הכל ורק אז יודע אם אמשיך או לא, אבל מרק חלזונות דוחה".

הבנתי שאתה אוהב אוכל של מטוסים ומנות חמות, הכצעקתה?

 "מאוד אוהב, יש משהו בטעם תעשייתי שאני מאוד אוהב שעושה לי כיף .לפעמים בא לי מקדונלדס או מנה חמה,כי אני מתעסק באוכל ומאוד מעריך אוכל פיין ואז בא לי ההפך שמגרה אותי."

ומאיין החיבה שלך לפאות וצביעת גבות?

 "מאוד אוהב פאות, יש לי את כל הצורות כל המינים,  עבדתי בחנות ראווה והלבשתי בובות ומשם זה התחיל. אוהב צבע".

למאסטר שף הוא הגיע אחרי שחבר תחקירן רשם אותו לאודישנים והוא הסכים לבוא אחרי עונות של סירוב, כי הפעם הקורונה טיים הביאה לו זמן חופשי יותר "נכנסה הקורונה והיה לי זמן" סיפר דיי  שניגש לתוכנית שהוא בטוח בעצמו גם אם יש סיכון בלא להתקבל. הוא הרי יודע שהכישרון והצבע שבו הם שילוב מנצח "לקחתי סיכונים גם אם אני בטוח בהם" אמר בחן "ידעתי שיש לי סיכוי כי אני מודע לעצמי".

מה אתה חושב שהשופטים אהבו בך? 

"שאני דמות צבעונית יחד עם כשורי הבישול, שני שילובים נהדרים".

כששאלו אותך אם אתה סמדי בומבה הבאה של העונה ענית שנעלבת, זה היה רציני?

 "ממש לא, אמרתי שזה מעליב לא חלילה כדי להעליב את סמדי, רק בקטע הומוריסטי שאני כבר לא מרוקאית מבוגרת אלא צעירה".

איך אתה מסכם את החוויה?

"חוויה טובה והייתה בשבילי לונה פארק ענק, נתנו לי את חומרי גלם הכי טובים ואמרו לי תבשל מה שאתה רוצה, זה נפלא. רכשתי גם חברים טובים כמו בת שי עוז ואיתיאלה היאט, ונהיינו חברות גם ביום יום".

למי  מבין השופטים התחברת?

 "מאוד אוהב את ישראל אהרוני, התחברתי אליו כי הביקורת שלו על אוכל מאוד מנומקת יש  לו ידע מורחב על אוכל, הדליק אותי הידע שלו, גם הביקורת שלו מנומקת מאוד ואתה  מבין למה הוא מתכוון  כשהוא אומר זה לא טעים לי, לא נגמר בזה".

אתה יכול לגלות לנו אם אתה בגמר?

"אסור לי, תראו בעצמכם".

ובעתיד תפתח מסעדת דיי?

 "לא חושב שהכיוון שלי בחיים זה לפתוח מסעדה, אבל בהחלט אשלב עם פינת אוכל בתוכנית טלוויזיה, אולי סדנאות, משהו בכיוון הזה. פחות לפתוח מקום משל עצמי. מאוד אוהב את העבודה שלי ביום ואחפש תמיד איך לשב אותם עם אוכל".

עקבו אחר אסף דיי באינסטגרם: https://bit.ly/31eneIT