לא רק סופגניות: המהפכה של "מחשבות טובות" בחג החנוכה בבאר שבע

באווירת ימי החנוכה, כשהנרות דולקים בחלונות הבתים, יש מי שבחר להוציא את האור הזה החוצה, אל הרחובות, אל המחלקות בבתי החולים ואל בתיהם של אלו שזקוקים למילה טובה יותר מכל. עמותת "מחשבות טובות", תחת הנהגתו של המנכ"ל יעקב יעקובוב, הפכה את חג האורים למרתון בלתי פוסק של חסד. פגשנו את יעקובוב לשיחה רגע אחרי שהאורות כבו, אך הלהבה הפנימית שלו עדיין בוערת.

יעקב, חנוכה השנה קיבל אצלכם משמעות מיוחדת מאוד. מה הוביל אותך ליזום שבוע שלם של פעילות אינטנסיבית כל כך?

"חנוכה עבורי הוא זמן של חשבון נפש וחיבור למהות," הוא אומר בעיניים נוצצות. "כמוביל וכאדם מאמין, הרגשתי שחובתנו לקחת את אור החג ולהפוך אותו למעשים. לא רצינו עוד אירוע נקודתי שחולף, אלא שבוע שלם של שליחות. כל יום מצווה אחרת, כל יום נגיעה בלב של ציבור אחר. רצינו להבטיח שאף אחד לא יישאר בחושך".

כשמסתכלים על הלו"ז שלכם, זה נראה כמעט בלתי אפשרי. איך נראה המסע הזה בדרכים?

"המסע התחיל בנר ראשון בביקור אצל קשישים וניצולי שואה. זה היה ערב של דמעות ותחושת משפחה. ביום השני כבר היינו ב'סורוקה', פגשנו חולים וצוותים רפואיים עם המון שירה וחיזוק. המשכנו להוסטלים ובתי אבות, מקומות שבהם תשומת לב קטנה היא עולם מלא. ביום הרביעי עצרנו להוקיר את אלו שנותנים – קיימנו סדנת אוכל איטלקי למתנדבים שלנו. ביום חמישי הגיע השיא עם ערב הפרשת חלה עוצמתי לנשות באר שבע, וביום שישי חילקנו מאות מארזי סופגניות למשפחות קשות יום ואברכים. כל רגע נבנה מתוך רצון לדייק את החסד".

למרות תפקידו כמנכ"ל, יעקובוב מסרב להישאר במשרד. הוא נמצא בשטח, מחבק, שר ודוחף קדימה.

כיצד חווית את השבוע הזה באופן אישי? אנחנו שואלים.

"זה היה שבוע מטלטל ומחזק כאחד," הוא משתף בכנות. "היו רגעים שעמדתי בצד והתרגשתי עד דמעות. לשמוע ניצול שואה מברך, לראות חולה מחייך למרות הכאב – אלו הרגעים שמזכירים לי למה בחרתי בשליחות הזו. אני לא רואה את עצמי כמנהל, אלא כמתנדב וכשליח ה'".

ערב הפרשת החלה הפך לשיחת היום בבאר שבע. מה היה שם שגרם לנשים מכל כך הרבה סגנונות להתחבר?

"זה היה רגע של קדושה מזוקקת. נשים מכל הגילאים ומכל הרקעים התכנסו יחד לתפילה אחת. זה הזכיר לכולנו כמה כוח יש באחדות ובאהבת חינם. כשיש מטרה משותפת, כל המחיצות נופלות".

יעקובוב לא שוכח לרגע את האנשים שמאחורי המפעל האדיר הזה. "המתנדבים הם הלב הפועם. בלי המסירות השקטה שלהם, שום דבר לא היה קורה. חסד אמיתי מתחיל מבפנים, מהבית שלנו בעמותה". רשימת התודות שלו ארוכה, והוא מקפיד לציין כל אחד: מחיים אביטן מ'מאפיית גילת' ו'מאפה נאמן' שתרמו אלפי סופגניות, ועד לאמנים שהגיעו לשמח בהתנדבות מלאה: שילה אליה, קובי ממן, יוסף גל ולידור נחום, בליווי הנגנים המוכשרים דוד פיניש, עודד אוחיון ושגב בן נעים. "הם הפכו כל ביקור לחוויה מרוממת," הוא מוסיף.

ביקשנו מיעקב לחזור לרגע אחד של שקט, בסוף השבוע העמוס. מה ביקשת בלב באותו רגע?

"ביקשתי שנזכה להמשיך לעשות טוב בענווה ובפשטות. שלא נאבד את הרגישות, שלא נתרגל לכאב של האחר, ושכל מעשה חסד יישאר נקי לשם שמיים. ביקשתי שהאור שזכינו להפיץ לא יכבה, אלא יהפוך לדרך חיים. שנזכה להיות שליחים טובים, כל אחד במקומו".