יש לנו 'ווארט'!: כשחילוניות ויהדות נפגשים מתוך בחירה חופשית בשכונת רמות

קהילת 'רמות שלום' פועלת בבאר שבע ברוח התנועה הרפורמית, משרישה כאן יהדות ברוח-הזמן, יהדות ישראלית מאוד, פתוחה, גמישה, מזמינה ומאירת פנים לכל אחד ואחת.

יהדות שמקדמת אהבה למסורת, אהבה לארץ שלנו, יהדות שמסבירה פנים לחילוניות, שמשלבת קהילתיות, מקיימת אירועי קבלת שבת בדירות של אגודת עמ"י בעיר (לבעלי צרכים מיוחדים) עורכת טקסי בר מצווה ובת מצווה, מקדמת ערכי ציונות, מקיימת שוויון הזדמנויות, דוגלת בצדק חברתי, שואפת לתיקון עולם. מגילת העצמאות תלויה על קיר בית הכנסת של 'רמות שלום' (בשכונת 'רמות') בשכנות טובה ליד ארון הקודש ולספרי התורה, בסידור התפילה שלהם שזורים שירים עבריים בני זמננו.

כל מערך הפעילות שלהם משדר שייכות עמוקה למקום הזה, משדר אהבת העם והארץ וערבות הדדית. נפגשנו עם מירה חובב, רבת הקהילה (כן-כן, אישה-רבה!) לשיחה על יהדות מאירת פנים שמקפידה על 'עדכון גרסה' ברוח הזמן על בסיס קבוע. נראה שנמצאה הנוסחה האולטימטיבית לחיבור הרמוני בין תרבות חילונית-ישראלית למסורת היהודית.

ספרי קצת על מאפייני קהילת 'רמות שלום' ועל פעילותכם בבאר שבע

הרבה מירה חובב: "בראש ובראשונה אנחנו משרתים אוכלוסייה שמגדירה את עצמה חילונית ושמחפשת קשר למסורת, לאו דווקא מהזווית של שמירת מצוות, אלא ממקום של ערכים, של תוכן, של תחושת שייכות. יש הרבה משפחות שהמסגרת האורתודוכסית/הסטנדרטית של הדת לא מתאימה לאורח החיים שלהן ושהן רוצות קירבה ליהדות, לשורשי המסורת, בדרכן, לא מתוך איסורים והקפדות נוקשות. למשל, אנשים/משפחות שרוצים להתפלל יחד גברים ונשים ללא הפרדה, שרוצים לבוא לבית הכנסת מתי שנוח להם, ללא מחויבות של איקס פעמים ביום/בשבוע. אצלנו הם מוצאים דלת פתוחה, מקום שמזמין אותם למפגש עם יהדות פתוחה, גמישה, שמחוברת לרוח הזמן והמקום. כל אחת ואחד מוזמנים אלינו, לבוא כפי שהם. "בוא כמו שאתה/את".

''כך, למשל, אין לנו איזה Dress code , נשים לא חייבות לבוא לבית הכנסת שלנו לבושות בחצאית, לא חייבות כיסוי ראש. ברור שצריך לכבד ולשמור על נראות מכבדת. אנחנו לא בודקים מה אנשים מקיימים או לא בד' אמותיהם, הדלת פתוחה בפני כולם. כמובן שיש כללים בסיסיים: לא נקבל שיח אנטי-דתי, גזעני, אנטי-ציוני, שוביניסטי. מגיעים אלינו מכל רחבי העיר, לא רק משכונת 'רמות'. אנחנו מציעים שירותי דת מגוונים, ביניהם: קיום טקסי בר מצווה, בת מצווה, נישואין, תהליכי גיור, עריכת הלוויות ואזכרות, לימודי תורה, הכנה לבר מצווה, סדנאות, מפגשי קריאה ועוד''.

''מגיעים אלינו אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא שיש להם רצון להצטרף אל חיק היהדות בדרך שתשתלב עם השקפת העולם שלהם ולרוב גם עם החיים שלהם כחילונים. למשל, מגיעים אלינו זוגות שאחד מהם לא יהודי ורוצה להתגייר, עולים וותיקים שלא מכירים את היהדות לעומק ובעקבות העלייה לארץ רוצים להתקרב ליהדות, לדעת יותר, לחגוג את החגים היהודיים. יש משפחות שאנחנו מקיימים איתן אירועי בר מצווה/בת מצווה. חלקן מעולם לא ביקרו בבית כנסת (או במשך שנים) היו לנו מקרים בהם אבא הגיע עם הבן ללימודי תורה/'פרשה' לקראת הבר-מצווה כשהוא-עצמו בעצם לא היה בבית-כנסת מאז הבר מצווה שלו...מגיעים גם עולים חדשים מבוגרים, בגילאי פנסיה, מארצות-רווחה (כמו ארצות הברית למשל) שחשוב להם הקשר ליהדות והם מוצאים אותו אצלנו".

ספרי קצת על הרקע האישי שלך.

"אני מירושלים, כיום גרה ב'צור הדסה'. אני מגיעה מבית חילוני ומאוד ציוני, הוריי היו ניצולי שואה. השרישו בי את אהבת הארץ ואת הידיעה הברורה והמוחלטת שעם ישראל שייך לארץ ישראל, שזהו מקומו של העם היהודי. בן הזוג שלי חילוני לגמרי, תמך בבחירות שלי לאורך כל הדרך. יש לנו ארבעה ילדים''.

''לפני שהגעתי לכאן לקהילת 'רמות שלום' בבאר שבע הייתי שמונה שנים בקהילת 'יובל' בגדרה. הגיע שלב שחיפשתי להתקדם לאתגר עם ערך מוסף והגעתי לכאן. בקהילה שלנו בבאר שבע אני כבר שבע וחצי שנים. באר שבע היא עיר עם אנשים חמים, ראש עיר פנטסטי, שרואה בקהילות השונות בעיר (ובתוכן את הקהילה שלנו) שותפות חשובות בעיצוב ההוויה ובצמיחה של העיר. אנחנו מקיימים גם שיתופי פעולה עם אגף קהילה בעירייה עם 'כיוונים', עם פורום 'יהדות ישראלית בנגב'. זו עיר גדולה ויש כאן קרקע פורייה לצמוח, יש עם מי לקיים שיתופי פעולה ולאן לשאוף".

הקהל הבאר שבעי פתוח מספיק ליהדות רפורמית, יודע על קיומה של קהילת 'רמות שלום' בעיר?

"אני מודה שלא מספיק יודעים עלינו עדיין, למרות פעילות של שנים ארוכות בעיר. יחד עם זה, המעגלים כל הזמן גדלים. בית הכנסת שלנו כל הזמן מקבל פנים חדשות. אם בתל אביב, למשל, נישואין בטקס רפורמי זה דבר מקובל וידוע, הקהל בבאר שבע יחסית שמרן. להיות פתוחים לטקס נישואין שמנוהל על ידי אישה-רבה ולא בדרך ה'רגילה' על פי הרבנות זה בטח לא מיינסטרים כאן''.

''מראית עין של רב-גבר שמחתן את בני הזוג זה כביכול 'טבעי' יותר ובוודאי מקובל יותר. חלק משמעותי מהאוכלוסייה בבאר שבע הוא מסורתי. אולי החברה הישראלית (ולא רק כאן) עוד תיפתח לתהליך הזה עם השנים. באופן אישי אני מאוד אוהבת את באר שבע, מאוד אוהבת את הקהילה שלנו כאן, מרגישה שליחות ושמחה להיות חלק מתנועה שפועלת לקידום יהדות פתוחה לכולם".

ערכי שוויון וצדק חברתי מאוד משמעותיים בקהילת 'רמות שלום', תתייחסי לזה

"המושג 'תיקון עולם' הוא בראש סולם הערכים שלנו בקהילה. בכל מקום שאליו אפשר לצקת תוכן מאיר, ערכים, שיפור חברתי, לסייע, לקרב לבבות - אנחנו שם. אנחנו משתתפים, למשל, במצעד הגאווה בבאר שבע, תומכים בשוויון לאנשי קהילת הלהט"ב, בכל שנה אנחנו יוצאים לצעוד עם חולצות שלנו במצעד הגאווה ברחבי העיר. בסידור-התפילה החדש שלנו יש תפילת 'מי שברך' ליציאה מהארון. מבחינתנו גברים ונשים שווים בזכויותיהם בכל מערכות החיים, כמו גם בבית הכנסת. סידור התפילה שלנו שוויוני לחלוטין. כשם שגבר יכול להתעטף בטלית ולהתפלל, אם רצונו בכך, כך גם אישה אם רצונה בכך. כשם שגבר יכול להיות רב, כך בתפיסתנו אישה יכולה להיות רבה. יכולה לנהל טקסי דת וללמד תורה. אין כאן הבדלים. המודל שלנו הוא בריא ושוויוני. כל נערה ונער יכולים לפגוש אצלינו את אותן הזדמנויות ולראות מודל-התייחסות בריא. סידור התפילה פתוח לכולם''.

אני אישית בחרתי במסלול הסמכה לרבנות: התופעה של אישה-רבה היא (עדיין) לא דבר מובן מאליו בחברה הישראלית. ללמוד תורה מאישה-רבה זה עדיין לא תופעה סטנדרטית כאן, לצערי. עוד בהקשר של יהדות שוויונית ופתוחה לכולם: מתנדבי הקהילה מקיימים קבלות שבת באווירה מאוד ייחודית בדיור בקהילה של אגודת עמ"י - אלו אנשים בעלי מוגבלות קוגניטיבית בתפקוד גבוה, שחיים בדירות שמעניקות להן מעטפת תמיכה והם עובדים במסגרות מותאמות''.

''אנחנו חוגגים את קבלת השבת יחד איתם בדירות שלהם, עם תפילות, ניגונים שירים ולימוד קצר ומותאם לפרשת השבוע או לחג המתקרב. זו התכנסות מרגשת שמתרחשת כבר כמה שנים. אנחנו עורכים מדי פעם אירועים בקהילה ועבודות הקרמיקה של הדיירים מוצגות שם למכירה.  כשאני מנגנת בחליל על במה תמיד יש לידי גבר שמנגן ו/או שר - מבחינתי על הבמה יש מקום לכולם, מקום שמאפשר לאנשים שונים להזדהות עם דמויות מגוונות. כך גם ביהדות: מקום לכולם, סובלנות, חיבורים, דלת פתוחה".

מה הוביל אותך לבחור להיות רבה?

"אני מגיעה מבית שהיו בו כבוד וזיקה למסורת, אבל היה גם כעס 'כלפיי שמים' (בעקבות השואה) בבית לא כיוונו אותי לקריירה בתחום הדת, ממש לא. הסביבה החברתית שלי וחלק מהמשפחה אפילו ראו בדת משהו פרימיטיבי שכביכול לא מתאים לאנשים משכילים. הרקע שלי לפני הכניסה לעולם היהדות הוא אקדמי - תואר ראשון ושני באנגלית מהאוניברסיטה העברית. עסקתי כמה שנים בתכנות מחשבים, ברוך השם אני כבר לא שם. אחרי שנולדו הילדים, כשגרנו בירושלים, התחלתי ללכת לבית כנסת רפורמי, נחשפתי לתנועה דרך הרבה דליה מרקס (שאז עדיין לא הייתה רבה) הילדים שלנו היו באותו גן-ילדים. נשאבתי לזה, גיליתי עולם עשיר, נפלא ומרתק. לימים, כשעברנו ל'צור הדסה', העמקתי עוד בהתקרבות ליהדות, לשמחתי בן הזוג שלי תמך בי לאורך כל הדרך, וזה לא מובן מאליו''.

''פתאום כביכול נהייתי 'דוסית', כשכל הסביבה שלנו לא בעניין בכלל (חברים, משפחה) היה לזה מחיר, יש לא מעט וויתורים, זה לא פשוט. כעבור תקופה מסוימת התחלתי לעבוד בקהילה הרפורמית ב'צור הדסה', פניתי ללימודי תואר שני בתלמוד ומדרש במכון 'שכטר', דבר הוביל לדבר, המשכתי למסלול לימודים להסמכה לרבנות – ארבע שנים ב'היברו יוניון קולג' ומשם כמו שאומרים 'השאר היסטוריה'. היום אני יכולה לומר בסיפוק שההחלטה ללכת על מסלול הרבנות הייתה ההחלטה הכי משמעותית בחשיבותה שקיבלתי בחיים שלי, בצד הקמת המשפחה. אלו שתי הבחירות הכי חשובות, הן מסבות לי אושר גדול, סיפוק ומשמעות. וכמובן גם הנגינה. אני מנגנת בחליל מגיל 11. גדלתי סביב מוסיקה קלאסית, היום אני מאוד מחוברת למוסיקה אתנית, לשירי ארץ ישראל, אני אוהבת להופיע. בכל הזדמנות שיש לי אני שמחה לנגן".

התנועה הרפורמית מפעילה 1200 מרכזים בעולם, פעילה בכ-50 מדינות בעולם, אתם ב'רמות שלום' מקיימים שיתופי פעולה עם ארגונים שונים בארץ ועם קהילות יהודיות בחו"ל, תתייחסי לזה

"יש לנו קשר נהדר עם הקהילה הקונסרבטיבית בבאר שבע, עם הרב שלהם, הרב מיכאל אבן דוד, איש נפלא  יש לנו שיתוף פעולה למשל עם צוות 929 אנחנו מקיימים איתם שיעור שבועי קבוע בשם תנגי"ש – תנ"ך נגיש לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית וכן שיעורים על מוסיקה ישראלית ומקורותיה העתיקים. יש לנו קשרים משמעותיים עם קהילות יהודיות בחו"ל ובעיקר עם קהילת 'טמפל סיני' מטורונטו''.

''אנחנו מקיימים אתם לימוד משותף במפגשי זום, הרב שלהם ביקר אצלנו פעמים רבות, הם תרמו לנו את ספר התורה הראשון לטקס בר המצווה הראשון שערכנו כאן בבאר שבע לפני שנים וגם תרמו רבות לאפשרות שלנו לקיים את המקום שלנו כאן בשכונת רמות. האנשים שם הם ממש משפחה. לקהילות רפורמיות אחרות בארץ יש קשר עם יהדות התפוצות גם במסגרת פרויקט 'יחדיו' שבמסגרתו כיתות מישראל קושרות קשר עם כיתות מבתי ספר יהודיים בקהילות בחו"ל".

אתם עורכים טקסי בר מצווה/בת מצווה לא רק בבית הכנסת?

"אנחנו עורכים את הטקס/החגיגה בכל מקום שהמשפחה רוצה לקיים בו את האירוע. יש משפחה שרוצה לחגוג ב'עזרת ישראל' בכותל בירושלים, יש משפחה שרוצה בבית הכנסת ב'עומר', באתר ההיסטורי ב'מצדה', הייתה לנו משפחה שרצתה לעלות לאתר-ההנצחה ב'ניצנים' ושם לקיים את הטקס, יש המון אפשרויות. אנחנו מתאימים את האירוע לחתן/לכלת השמחה ולמשפחה. כך למשל, יש לנו משפחות רבות של דוברי רוסית, ולעתים אנחנו משלבים שיר בשפה הרוסית לתרום לתחושת השייכות של כולם. נער לפני בר מצווה לומד אצלנו פרשה ו/או הפטרה בהתאם ליכולת ולעניין האישי שלו, יש גמישות בתהליך, יש מסלול מותאם גם לליקויי למידה. חשוב שהחוויה תהיה באמת אישית ובעלת ערך. גם לגבי בנות-מצווה: חגיגת בת מצווה היא לא רק 'בת מיצווש', כלומר מסיבה נוצצת עם שמלה ורודה, בלונים ודי-ג'יי. לא שאני נגד זה חלילה, אבל כן חשוב להנחיל גם ערכים, זה לא חייב להיות דווקא קריאה בתורה, אבל ללמוד על המסורת, להתחבר לשורשים, שהנערה בהגיעה לגיל בת מצווה תקבל ערך מוסף. אצלינו הכל מתחבר: האישי, המשפחתי, הלאומי והזיקה ליהדות".

מה דעתך על העובדה שלימודי התנ"ך במערכות החינוך השונות הולכים ומצטמצמים?

"חבל מאוד שלימודי התנ"ך צומצמו במסגרות השונות. גם החוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות כבר פחות מבוקשים. בקהילות התנועה הרפורמית במקומות אחרים בארץ יש גני ילדים, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון משלנו (בחיפה ובירושלים) אבל מידת ההשפעה שלנו לקידום ערכי יהדות במערכות הפורמליות היא מוגבלת מאוד, לצערי. התנ"ך והיהדות בכלל טומנים בחובם אוצרות-תרבות נפלאים, הם צריכים להיות נגישים לכולם. אנחנו בקהילה שלנו מחברים את הקריאה בתורה ואת פרשת השבוע לאירועים עכשוויים, למה שקורה כיום בחברה הישראלית, ליומיום שלנו, לשירים עבריים. התנ"ך והסידור נוגעים בכל מעגלי החיים ולכולנו הזכות ליהנות מתוכנם ולצמוח לאורם, הן כפרטים והן כחברה."