חולם בשקט

$(function(){setImageBanner('6cfed66c-bff5-4eb7-8401-9c736721313e','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

כדאי שתשננו טוב את השם הבא, כי הוא עוד יכבוש פסגות שבו נגעו כוכבים בזכות ולא בחסד, גם כי הוא יפה על טהרת השלמות וגם כי יש מאחוריו סיפור חיים שיכול לבסס דרמה טובה בריאליטי. אחד כזה הוא וניה (ונדיקט) קרבצוב

וניה (ונדיקט) קרבצוב | צילום: יונית קריב - כהן

וניה באר שבעי בן 20 שבקרוב מתחיל שנת שירות בחיפה ויתמחה ב"בית מילר" בתחום מחשבים, תכנות ופוטשופ, ובמקביל מפתח את עולמו בתחום הדוגמנות, מחכה להצעות מסוכניות גדולות ואף עולמיות, שיקחו אותו ויסללו את חיוו במסלול הנכון להצלחה.

וניה נולד חירש ועם המגבלה הזו הוא רוקם חלומות ומתכוון להגשים אותם, כי הוא הבין כבר מזמן שאין דבר שיכול לעצור לך את החשקים הפנימיים. לראיון הוא מגיע עם מתורגמנית יפה בשם סטלה, שמתרגמת את דבריו בסבלנות וחיוך לשאלות שאני שואלת בשפת סימנים מרגשת. 

הוא הוא נולד באוקראינה להורים חירשים "יש דורות אחורה של סבא וסבתא ששומעים" וכשמלאו לו 11 שנים ההורים שלו התגרשו והוא עלה לישראל ישירות לבאר שבע ביחד עם אמו, שעם השנים התחתנה עם בחור ישראלי שהפך לאביו החורג ולהם נולדו שלושה ילדים, אחד כבד שמיעה, השני חירש והשלישי גם. 

וניה (ונדיקט) קרבצוב | צילום: יונית קריב - כהן

איך מתמודדת משפחה שלמה עם חירשות ותקשורת האחד עם השניה? "אנחנו למדנו את שפת הסימנים וזו השפה הרשמית שלנו וככה אנחנו מתקשרים. אמא של אבי החורג שומעת ולכן היא עוזרת לנו בדברים מסוימים שדורשים תרגום ולא קשורים לבית. היא גרה בבית נפרד".

ואיך לומדים לצאת החוצה ולתקשר עם הסביבה? "כמו שלומדים שפת סימנים ולקבל ביטחון להתמודד עם העולם האמיתי. אנחנו מרגישים משפחה רגילה שמדברים בשפת הסימנים ומבינים אחד את השני. אמא של אבא יוצאת איתנו לסידורים כדי לתרגם או כדי לנהל שיחה עם אדם שומע או כל סידור שמחייב תרגום. כל מה שקשור לטיול בקניונים, קניות וכו' אנחנו הולכים לבד ומסתדרים".

כשהגיע לבאר שבע החל וניה ללמוד בבית הספר "מולדת", תקופה שהוא מנסה לפעמים לשכוח, כי הייתה עצובה, זיכרונות של ילד עצוב שבוכה על היותו בודד וחירש, כי החברה לא ממש קיבלה אותו "למדתי באגף מיוחד לחירשים והכל היה נגיש" סיפר על אותם ימים "אבל לא הבנתי את השפה ולא את שפת הסימנים. לא ידעתי כלום. ככה התחלתי להכיר ילדים חירשים שיודעים רק שפת סימנים בעברית והתחלתי ללמוד ולתקשר איתם, להבין את השפה, כי אמא ידעה שפת סימנים רק מאוקראינה".

"בבית הספר במולדת הייתי בוכה בהתחלה, ילדים היו מציקים לי כי אני רוסי נחות וחירש" סיפר "גם הייתי הילד הנוצרי היחיד ובחודש הראשון לא היה לי חברים והייתי ממש בודד. המורים עזרו לי עם השפה וככה התחלתי להסתדר יותר".  

וניה (ונדיקט) קרבצוב | צילום: יונית קריב - כהן

ביקשת עזרה מהמורים בכל מה שקשור לפגיעה בך? "הם ידעו אבל לא האמינו לי. הם חשבו שהתלמידים כן מקבלים אותי, אבל אחרי זה הכל השתנה שהם הבינו שכן צריך לעזור. בבית ספר היסודי היה לי קשה חברתית עד שהגעתי לתיכון מקיף ו', שם המצב השתפר ולאט לאט התלמידים התרגלו אלי ולמדו לקבל אותי למרות המגבלה. אני גם תמיד הייתי שייך לעמותת 'מעגלי שמע' שמפעילה מועדוניות לילדים חרשים וכבדי שמיעה. הולך מדי שבוע לחוגים של העמותה וכל הביחד והעזרה נתנו לי כוח להתמודד ולהרגיש שאני בדיוק כמוהם - שווה בין שווים".

בכיתה י"ב החלו ללמד שיעורי פוטשופ ווניה נחשף לתחום הטרי שריתק אותו "בהתחלה רק לימדו את הבסיס ואז המורה קלט את הראש שלי והביא והביא אותי למקום של מקצועי" סיפר "הייתי בהתחלה המום כי המורה היה שומע, וגם שיהיה לי מתורגמן, הוא הבין אותי ואת מה שאני רוצה להביע. גילה בי את הפוטנציאל והכשרון ודחף אותי קדימה. למדית גם תכנות מחשבים, אבל הפוטושופ ריתק אותי. גם אני צייר ואוהב ואוהב לצייר, אבל הפסקתי כרגע. אני עוד אחזור".

איך כיום אתה משתלב בחברה? "אוהב בית בעיקר, אבל יוצא עם חברים החירשים  שלי ונהנה מכל בילוי. אני מאוד רוצה להיות דוגמן ולהצליח בתחום. בנוסף, אני גם מאוד סטיילינג, ללכת לקנות בגדים, להתאים סטייל".

כבר יצא לך להתאהב? "לא הכרתי עד היום, אני לא נמשך לבנות. אני הומוסקסואל. סיפרתי למשפחה והם מקבלים אותי והכל, אבל בהתחלה היה קשה. ההורים שלי בכו שסיפרתי והיה להם קשה לקבל שאני הומו, אבל עם הזמן הם כבר קיבלו אותי והבינו שאני זה מי שאני והכל טוב היום. גם החברים שלי קיבלו אותי והסביבה תומכת".

וזה משנה לך עם להתאהב בבחור חירש או שומע? "ממש לא, מה שחשוב זה החיבור והאהבה". 

וניה (ונדיקט) קרבצוב | צילום: יונית קריב - כהן

מתי הבנת אתה רוצה להיות דוגמן? "מנהלת תיכון מקיף ו', מתי מינדלין,  צלצלה לאסתריקה נגיד ואמרה לה שהיא חייבת להכיר אותי כי היא רואה בי פוטנציאל לדוגמנות. אסתריקה קראה לי והתלהבה, דאגה שיצלמו אותי לבוק ועכשיו היא מתכננת תצוגת אופנה גדולה ברגע שהקורונה תירגע ואני אהיה מוביל. גם נהיה בקשר עם סוכנות דוגמנות שכבר רוצות אותי. אבל חשוב לציין שהחלום של אמא שלי היה בצעירותה להיות דוגמנית ובתקופה שלה לא היה מקום לחירשת דוגמנית והיא גם היתה נמוכה, לכן החלום לא היה ריאלי. היא עזבה את החלום וילדה אותי. כשהיא ראתה שאני הופך לילד יפה היא חשבה שאולי אני יכול לנסות את מזלי  בתחום והיא מאוד גאה שהיא ילדה אותי".

הכניסה שלו לעולם היופי החלה כבר בשנת 2019 כשהשתתף בתחרות מלך/מלכת היופי החירשים בישראל בחולון "לא לקחתי קשה והמשכתי הלאה" וחודשיים לאחר מכן הוא טס להשתתף בתחרות יופי עולמית לחרשים באיטליה, וגם שם, לצערו, לא קטף את התואר "אני זוכר שמקום רביעי זכתה מישהי מישראל ופנו אליה מהתקשורת, ראיינו וצילמו - לא הבנתי למה לא חושפים ומראיינים גם אותי. חיכיתי שיפנו אליי, אבל הבנתי שזה העולם, לא תמיד מה שרוצים מקבלים, אבל אני עם פנים קדימה ויודע שהזמן שלי יגיע". 

על מה אתה חולם בעיקר? "אני רוצה לראות עולם, להיות דוגמן מסלול. הגובה שלי 1.79 וזה אפשרי, אבל החלום הגדול שלי זה שהתמונה שלי תתנוסס על כל קניון עזריאלי בתל אביב". 

כמו מי אתה חולם להיות? "יש בחור חירש באמריקה שהוא דוגמן בשם Nyle Dimarco ואני רואה בו השראה. אני רוצה להיות כמוהו. אני גם צופה ביוטיוב בתצוגות אופנה ומת על זה. החלום שלי זה לדגמן כבר על המסלול. אבל כמובן שגם צילום".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('6d4ed6b5-854b-46c1-8526-d77d5088dd00','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה