העולם שייך לצעירים

בתחילת דרכה המקצועית הייתה יערית לובל מחנכת ורכזת חינוך חברתי בבית ספר תיכון, עבודה שבחרה מתוך רצון להשפיע על הדור הצעיר. גם היום היא מעידה על עצמה שהיא קמה בכל בוקר לעשייה בכדי שדימונה תהיה מקום טוב יותר לילדים שלה ושל תושבי העיר, אך הפעם היא עושה זאת ממקום אחר בחייה.

"לימדתי בתיכון אבל החלטתי לצאת לחל"ת של שלוש שנים מבית הספר ולנסות דרך עצמאית מתוך הבנה שכאשר מספרים סיפור בצורה מסוימת דברים קורים. אז הקמתי חברת דיגיטל וחודשיים אחרי פנו אליי מרשימה עצמאית "צעירי דימונה" שרצה למועצת העיר בכדי שאנהל להם את הקמפיין", סיפרה יערית ל'באר שבע נט', "בהמשך הם הציעו לי להצטרף לרשימה וכיום אני מכהנת כחברת מועצת העיר דימונה ומחזיקת תיק הנוער מתוך רצון לעשות למען הצעירים. המחשבה הזו משתלבת כיום גם עם החיים המקצועיים שלי והאוריינטציה החברתית שבחרתי להתמקד בה".

ואכן יערית לובל כיום היא פעילה חברתית מובילה, מכהנת כחברת מועצת העיר דימונה בהתנדבות ומחזיקת תיק הנוער. היא בוגרת תואר ראשון בתקשורת, תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני, בעלת תעודת הוראה באמנות ושימשה בעשור האחרון כמחנכת ורכזת חינוך חברתי בתיכון זינמן בדימונה. כיום בבעלותה חברת דיגיטל יוניק שמשלבת בין עולמות התוכן שהיא מביאה עימה מתוך ראייה חברתית. היא גם מנהלת בהתנדבות את דף המאבק של פורום מיכל סלה, הובילה את כנס "יוזמת" לעידוד יוזמות מקומיות בקרב נשים, היא מובילה את תכנית 'צעירות משנות עולם' של יחדיו ומלווה קהילות צעירות באזור ירוחם ודימונה.

למה העשייה למען הצעירים בדימונה ובכלל בדרום חשובה לך כל כך?

"במשך הרבה שנים הייתה לי אהבה סמויה למרכז, כי גם בתודעה תקשורתית מנחילים לנו "אידיאל" שאם אתה רוצה להצליח ולהתקדם- תתקדם למרכז. אחרי הרבה שנים בעיר שלי דימונה בהן עשיתי נסיעות למרכז הבנתי שבנגב יש פוטנציאל לא ממומש, התחושה האישית שלי היא שדימונה היא הקסם של המדבר ופשוט לקחו את הקסם שיש כאן והפכו אותו ל"חור". לפני שנתיים ביקרתי במרוקו, שם תיירים היו מגיעים למקומות במרחק של שמונה שעות נסיעה ויותר כי מרוקו יודעת לקחת כל עיר בה ולחשוף את הקסם שלה, ככה אני רואה את דימונה וירוחם. התרגלנו בפריפריה לקבל דברים אחרונים, להנמיך את הסטנדרטים ומה שגורם לי לקום בבוקר להתנדב ולהשקיע מהזמן שלי זה הרצון לשנות את התפיסה הזו. אנחנו צריכים להעצים את הקסם של המדבר, להביא לכאן משפחות צעירות, לחזק את מקומות הבילוי ואפשרויות התעסוקה, יש כאן שינוי תודעתי שצריך לעשות. צריך לשבור את תקרת הזכוכית, שאנשים לא יחשבו שסיפור הצלחה זה הבחור שיצא מהדרום ועבר לגבעתיים, אלא שיש מגוון מקומות ואנשים ואפשר להצליח גם כאן".

על מה חשוב לך להשפיע כחברת מועצת העיר דימונה? מה מניע אותך?

"אני קמה בבוקר כדי שדימונה תהיה מקום טוב יותר לילדים שלי, למען הקהילה כאן. אני רוצה שמשפחות צעירות ידעו שיש להן כתף, שיש כאן קהילה ומעטפת תמיכה. עצם נוכחות צעירים במועצת העיר משיגה שינוי בשנים האחרונות, שינוי שהתחיל ב-2013 כשיהודה בצלאל ייסד את המפלגה. הכניסה של מחזיקי תיק צעירים ונוער למועצה שינתה את השפה, התקציב שלנו גדל ואנחנו מייצרים כאן מציאות שאנחנו מאמינים בה למען הצעירים, זו משימת חיים. היכולת להיות בין מכתיבי המדיניות היא מאוד משמעותית בעשייה".

ברמה האישית עברה יערית תקופה מאתגרת של שינויים, אחרי שעזבה את עולם ההוראה ורצה למועצת העיר היא גם התגרשה מבעלה ויצאה לדרך העצמאית. "שנה אחרי כל השינויים פתאום הגיעה גם הקורונה, אז זה היה מאוד מאתגר עבורי עם שני ילדים, אבל כשאני עובדת בדיגיטל אני יכולה להרשות לעצמי לעבוד מהבית", משתפת יערית, "ויש לי גם עזרה מאמא שלי שגם גרה בדימונה. איך שהתחילה הקורונה הרמתי טלפון לאחי, שגם שותף איתי בעסק, כי פתאום הכל נעצר ונכנסתי ללחץ, אבל הוא הרגיע אותי ואמר שהוא דווקא שמח שיש לנו זמן לפיתוח עסקי".

את יוניק, חברת דיגיטל ייחודית המשלבת בין עולמות הניו מדיה והייעוץ הארגוני, הקימה יערית יחד עם אחיה הצעיר עומרי לפני כשלוש שנים. השניים משלבים בין כל עולמות התוכן שהם מתמחים בהם בניהול החברה: יערית מביאה את הצד החברתי ואת התמחותה האקדמית בייעוץ ארגוני ומשלבת אותו גם בעבודה עם הלקוחות. עמרי מתמחה בניהול קהילות ומנהל בין היתר את קהילות ביטלס ישראל ואבא פגום PUB G. יחד הם מביאים לנגב מוצר שלא קיים בשוק וגם אנרגיה משפחתית יוצאת דופן.

אז ניצלתם את הקורונה דווקא לטובה מהבחינה העסקית?

"כן עשינו תהליך מואץ וקפיצת מדרגה משמעותית, הבשורה על הקורונה הייתה מבהילה מבחינתי ברמה האישית והעסקית אבל בסוף אני מרגישה שהיא איפשרה לנו רגע לעצור ולהתחיל לחשוב יצירתי, הקורונה לגמרי הגבירה את הווליום של היצירתיות בקמפיינים שהובלנו. יש לנו ערך מוסף כי אנחנו גם עוסקים בייעוץ ארגוני וגם בדיגיטל, מנהלים ומלווים בניו מדיה בו זמנית ואני לא חושבת שיש עוד חברה כזו בדרום. בעיני כשהנכס הדיגיטלי שלך הוא איכותי הוא גם משמש מראה לעסק ומשקף את מי שאתה. בכלל עולם הקהילות והדיגיטל מאוד התחזק בתקופה הזו, פתאום הכל קורה בזום... אני גם מגיעה מעולמות החינוך ורואה את ההשפעה של זה על כולנו עם הניתוק החברתי הזה, אבל זו המציאות בה אנחנו נמצאים וצריכים להתמודד איתה".

את גם מנהלת את דף המאבק של פורום מיכל סלה. כמישהי שנמצאת בחזית המאבק באלימות נגד נשים וכאישה בעצמך, איך התחושות שלך עם מקרי האלימות והרצח אליהם אנחנו עדים בתקופה האחרונה?

"את לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, הכרתי בזום. בסוף השיחה היא הציעה לי להצטרף לצוות הניו מדיה ואני מנהלת את דף הפייסבוק של פורום מיכל סלה. לפני שנכנסתי לנעליים של מנהלת הדיגיטל, כל מקרה אלימות עורר בי הרבה מחשבות ותחושות לא נעימות כמו אצל כולם. אבל כשאת נמצאת בתוך המאבק ורואה משפחה שהחיים שלה השתנו, את פתאום מסתכלת על זה אחרת. אנחנו בפורום מיכל סלה לא מדברות בקורבנות אלא ממקום של עוצמה ותקווה לשינוי. כשהגבר מרביץ שולחים את האישה למקלט וזו תפיסה שקשה לנו איתה, אנחנו פועלים לשינוי הסמנטיקה, יש לנו צוות שדוחף לקדם חוקים ואנחנו פועלים מתוך תפיסה של חדשנות. כל הזמן חושבים איך אפשר לסייע לנשים ולנפגעי אלימות גם ברמה הטכנולוגית, עשינו מספר פעמים האקתון כדי למצוא את הפתרונות האלה ובכלל לשנות את השיח מקורבנות לשיח של תקווה וחדשנות. כל התפיסה הזו גם שינתה אותי ברמה האישית".

נראה שחשוב לך לקדם נשים בכל התחומים, ספרי על יוזמות נוספות שקידמת

"הובלתי את תכנית 'צעירות משנות עולם', זה מיזם של קרן גנדיר וביטוח לאומי שחברו לעמותות ברחבי הארץ, ביניהן עמותת יחדיו. יחד הם ביקשו להקים קהילות של נשים ביישובים בפריפריה שעוסקות באקטיביזם חברתי. מדובר בנשים בגילאי 20-30 שאני מלווה כבר שנתיים. הרעיון הוא שמדובר בנשים שחיות במקום ויודעות מה חסר בו אז אני מלווה אותן כדי שיפעלו בעצמן למען הקהילה. אלה נשים שכל הזמן עשו בשבילן ועכשיו הן יוצאות ועושות עבור החברה".

אז איפה נראה אותך בעוד עשר שנים?

"בעיני כל מה שאני עושה בחיים ברמה האישית, הציבורית והמקצועית, משפיע לא רק עליי אלא על כל המרחב בו אני חיה. בעוד עשר שנים הייתי רוצה להיות חתומה על שינויים שישפיעו על כמה שיותר אנשים במדינה ובכלל בעולם. אני קמה בבוקר ואף פעם לא חושבת איך יהיה לי אוטו חדש או בית יותר גדול, אלא איך אני יכולה לשנות מהמקום שלי את העולם. אם בעוד עשר שנים תשאלי בן אדם שגר בדימונה איך הוא מרגיש והוא יגיד שזה המקום הכי טוב עבורו, אז עשיתי את שלי".