המסע של כוכב הילדים מבאר שבע להבאת ילדים לעולם בהליך פונדקאות: "היה לי תמיד חלום להיות דידי דמיוני ואבא".

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ebf1a368-34cc-47e3-a5af-5564b49c03b6','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('ebf1a368-34cc-47e3-a5af-5564b49c03b6','/dyncontent/2022/9/29/6d85e308-fcfa-410d-ae1c-105b97c61e18.jpg',15320,'מכללת השף אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7]]);})

הורים, ובמיוחד הילדים שלכם, מכירים אותו כדידי דמיוני - כוכב הילדים המבוקש בכל מסיבה של גיל הרך כבר עשור ויודע בדיוק איך לשמח ילדים באופן מעורר השראה, וזו הסיבה שצריך לסגור איו תאריך לפחות חצי שנה מראש. אם לא יותר. לאחרונה, אולי לא ידעתם, דידי פחות סגר תאריכי יום הולדת, רק בגלל שהוא שינה סטטוס לאבא דידי לבן ובת, אחרי מסע ארוך ומרגש של הבאת ילדים לעולם בתהליך פונדקאות ותרומת ביצית בקולומביה, יחד עם חברו לחיים, אדיר בוטבול, שיצאו יד ביד לדרך מפותלת ומאתגרת, אבל נחושי מטרה להגשים חלום כדי להביא לעולם שני ילדים - שני אחים, עם אותו מטען גנטי. עכשיו הוא כאן לחשוף מהבטן על היציאה מהארון, הרצון להיות אבא ועל הטיסה לקולומביה יחד עם אביו, שסגר מעגל של קבלה לאחר שבזמן היציאה מהארון הוא חיפש לו פסיכולוג ש'יוציא אותו מזה'.

דידי דמיוני אבא. צילום:דניאל שלזינגר

דידי ביטון (35), מבאר שבע, הכישרון שעומד מאחורי כוכב הילדים והמיתוג דידי דמיוני, מככב בסדרת טלוויזיה של עצמו בשם "דידי דמיוני ושעון הדמיון" ובסרט "דידי דמיוני בארץ הדמיון", הופיע בבמות בכל הארץ, עסק נון סטופ בהפעלות ימי הולדת ונהנה מהחיבור לילדים ממקום טהור ואמיתי של סיפוק בלרגש את ליבם הצעיר. "זוכר את המופע הראשון והבכורה שלי" שיתף בחן "זה הדבר שהכי ריגש אותי, שכל ההכנסות אליו הוקדשו לעמותת "צעד קדימה" מבאר שבע, שמתעסקת בילדים בעלי צרכים מיוחדים, ומשם להמשיך להופיע ולשמח ילדים".

חלמת להיות כמו יובל המבולבל?

"החלום  שלי היה להגיע לכמה שיותר ילדים שיוכלו להיחשף לתכנים שלי, לפתח ולצלם סדרת ילדים שבה ילמדו להתמודד עם אתגרים יומיומיים כמו התגברות על פחד, חברות, ביישנות וכו', ואני יודע שככל שהילדים נחשפים לתכנים שלי זה מביא לערך מוסף, וזאת השאיפה שלי  - להצליח בנישה שלי".

דידי יצא מהארון בגיל 15 כשסיפר למשפחה שלו ולסביבתו הקרובה בפעם הראשונה בחייו שהוא הומו, אבל לא הפך את זה לאישיו ולשיחת היום אצל כל העולם, רק כי הוא בחר לחיות חיים נורמטיביים ושגרתיים מבלי לפמפם את הנושא. מבחינתו היה חשוב יותר לעזור להורים שלו לקבל את אהבתו לגברים, תהליך לא קל בעליל - במיוחד שמדובר בהורים דתיים, אימא עם כיסוי ראש ואבא חובש כיפה, שלקחו את הבשורה קצת באופן קשה. "אנחנו מדברים על תקופה שבה המילה הומו הייתה באמת בוקס בבטן ואבא שלי עבר תהליך לא פשוט כדי לקבל אותי" מספר בלב שלם.

מה הכוונה?

"אבא שלי היה אובד עצות, הלך למיטב הפסיכולוגים וביקש שיעזרו לי לצאת מזה. היה מוכן לבזבז הרבה כסף על זה, אבל לבסוף הבין שלא אני צריך לעבור טיפול אלא הוא. מהנקודה הזאת התחיל תהליך קבלה, הכלה והבנה ועם אבא שלי היה תהליך מורכב וקשה. הוא הלך לפסיכולוג כדי להתמודד".

ואיך היחסים כיום?

"הקשר עם ההורים מדהים. אבא שלי עבר איתי חודש שלם בקולומביה כדי להיות בלידה אחרי שעבר איתי את תהליך הפונדקאות. הסיפור האדיר היה שזכיתי להכיר אותו והוא אותי והיה לנו הרבה זמן איכות יחד אחד על אחד. הוא טס איתי כדי להביא את הנכד שלו ואפילו דאג למסיבת הודיה בארץ. שם הוא לקח מיקרופון ואמר בפהרסיה את אחד הדברים המרגשים בחיי, גם כשהוא סובל מפחד במה, שהוא חייב לשתף שבחודש השהייה שלנו בקולומביה הוא זכה להכיר את הבן שלו ומקבל אותי קבלה מלאה. זה לא השאיר עין יבשה אחת באולם, בכו כולם".

היו לך מערכות יחסים בעבר?

"הייתי בזוגיות ארוכה של עשר שנים שהסתיימה ועוד כל מיני מערכות יחסים. הייתי תמיד במקום שלם וידעתי מה אני מחפש, בעיקר יציבות וביטחון. תמיד ידעתי שלא אוותר על להביא ילד לעולם, זה היה לי ברור. היה לי תמיד חלום להיות דידי דמיוני ואבא - שני חלומות שתמיד ידעתי שלא אוותר עליהם".

דידי דמיוני אבא. צילום:דניאל שלזינגר

את תהליך הפונדקאות הוא החל לפני שלוש שנים יחד עם שותפו למסע, אדיר בוטבול, כשנכנסו פעם ראשונה לפגישה בסוכנות הארצית 'תמוז', שמלווה בכל התהליך מתחילתו ועד סופו של כל מי שחפץ להיות הורה. שניהם ידעו מראש שהם רוצים למצוא אישה שתתרום ביצית שתתאחד פעם אחת יחד עם הזרע של דידי ופעם שניה עם הזרע של אדיר, מה שמצריך שתי נשים פונדקאיות מקולומביה - העיקר שיהיו אחים עם מטען גנטי זהה. "את התורמת ביציות לא הכרנו, רק דרך תמונות ופירוט בסיסי כמו רקע בריאותי, רקע על חייה, עיסוק, כמה ילדים יש לה וכל מה שעוזר לקבל החלטה" אמר דידי.

זה לקחת צ'אנס שיהיו שני הריוניות במקביל

"הן נקלטו בהתחלה יחד בהפרש של שבועיים, אבל לצערי היה פחות מזל שבחודש הרביעי האישה עם ההיריון ממני עברה הפלה. את הבשורה המרה קיבלתי חמש דקות לפני שנכנסתי למופע והיה לי קושי עצום שאיתו הייתי צריך להתמודד. גילו שאין דופק. זו הייתה החוויה הכי מטלטלת שעברתי בחיים ועצרתי את הדמעות כדי לעלות ולשמח ילדים. לחייך אליהם, אבל בפנים להיקרע. המשפט ההצגה חייבת להימשך הוא המשפט הכי נכון לאותו רגע. אבל לבסוף ההיריון של אדיר התקדם ואני התחלתי הליך חדש"

ספר לי על ההחלטה להיות הורים

"גמיל חמש ידעתי שאני אהיה אבא. את ההליך התחלנו לפני שלוש שנים שבו אתה עובר ברכבת הרים רגשית ומטורפת, אבל ההחלטה הייתה בסדר עדיפויות מבחינתי והכי חשובה".

הליך מאוד מאוד יקר, במיוחד שמדובר בשני הריונות

"מבחינתי היה הכי חשוב שנהיה הורים ואין ערך לכסף, כי זה שווה הכל. אין לזה מחיר. יש שרואים בפונדקאות ניצול או קניית רחם, אבל אני לא רואה בזה ניצול אלא מתנה שאתה יכול להעניק כדי להביא חיים. הכרנו את תורמת הביצית בשיחות וידאו ובחרנו שזה יקרה בקולומביה שיש בה רמת רפואה גבוהה, עם מיטב עורכי הדין ופסיכולוגים המקצועיים. דאגו לנו להכל".

השותף לחיים הוא האבא השני, אדיר בוטבול (39), שהיה זה הראשון שטס ללידה בקולומביה מלווה באמא שלו - יחד חזרו עם הבת לני, שפירוש השם הוא 'לנו נתן השם'. מיד אחרי, טס דידי מלווה באביו ואחיו להבאת האח ללני. "בזמן הלידה עברתי חוויה הכי מרגשת" נזכר בהתרגשות "שם לא מאפשרים להיות נוכח בלידה, אבל ישבתי בחדר הסמוך  כולי מורט עצבים עד שהביאו אליי את הבן וישר קיבלתי אור חדש בחיי. קראנו לו ליאו".

איך זה הרגיש להחזיק את הבן שלך בפעם הראשונה?

"יש לי חרדת טיסות קשה והמסע לשם היה לא פשוט עם החרדה. עברתי חצי שנה של טיפולים ודיקור סיני כדי לעבור את הטיסה, אבל ברגע שהביאו לי את הבן שלי -  כל הפחד וכל התחושות נעלמו. בגלל שעברתי הריון שכשל היה לי קשה כפול, כי פחדתי מכל בדיקה ואמרתי לעצמי שעד שלא אחזיק את בני בידיי לא אאמין שזה קורה. להחזיק את הבן בשתי ידיי זו אנחת רווחה מדהימה".

דידי דמיוני. צילום: פרטי

צילום: פרטי

איך זה להיות הורים במשרה מלאה?

"הקטן בן חודש וחצי והגדולה בת ארבעה חודשים. זה לא פשוט, אבל באותה נשימה ובכל רגע של קושי אתה לומד להעריך את הדרך שעברת. כלום לא משנה לי, לא מכיר את המילה קשה, אין קשה לקום בלילה או לחתל, כי שנים חיכיתי להיות אבא ולא מכיר את הקושי כי הכל מתגמד. זה לא מובן מאליו להיות אבא לשניים, כי יש הרבה אנשים שמחכים שנים שזה יקרה. אני אבא כזה שבודק נשימות כל הזמן ושלא פלטו".

מה ההורות שינתה בכם?

"נערכים אחרת, אין ספונטני, כל יציאה לסופר מתבצעת עם היערכות מראש. ההורים שלי עוזרים לי מאוד וגם ההורים של אדיר שעוטפים בים של אהבה. מתמודדים הכל ביחד,  מוצאים פתרון להכל".

הייתם רוצים ילד שלישי?

"חלום שלי, כי זה פתח לי את התיאבון. הלוואי ותהיה לי הזדמנות לעוד והלוואי לעשות שוב את הדרך רק בארץ. ידוע כמה קשה להשיג פונדקאות בארץ ועד כמה זה מבאס. זאת המדינה שלי ואני חלק ממנה, שירתי צבא ואני משלם חובות ומיסים. לא מבקש על כך תעודת הוקרה, אבל אפשר לעשות את הדרך כאן ובקלות  יותר מבלי לעבור בירוקרטיה וקשיים נוספים. בהודיה לילד אבא שלי דיבר בכזו התרגשות ודווקא בתקופה הנוכחית שבה ההומופוביה מרכינה ראש, חייב להרים ראש כי יש משפחות שרוצות ילדים ואי אפשר להתעלם או להתכחש מהן".

מה עם הופעות?

"חוזר ממש בקרוב לשמח ילדים, מחכה לזה כי זה מדגדג לי באצבעות. גם פורים מתקרב ואני חוזר עם כוחות מחודשים. לכל ילד שאני חוגג יום הולדת אני נקשר ועכשיו שאני אבא, זה מגיע לתעצומות נפש יותר גדולות".

 צילום: פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('5122e6ff-10ae-4732-95e1-12a3c58893c4','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה