ברדיו את שרה

דנה עלתה לארץ בגיל חודשיים מקייב שבאוקראינה היישר לבאר שבע יחד עם משפחתה, כעולים חדשים ומשכילים שמתחילים דרך חדשה. "הייתי ילדה עצמאית שלומדת הכל לבד" סיפרה על עצמה "בבאר שבע הייתה לי ילדות רגילה של משחקים בשכונה ט', הייתה מכולת, הלכנו לבית הספר ברגל וחזרנו עם מפתח הביתה, חוזרת ורואה בלופ את הקלטת בווידאו של האירוויזיון. ההורים מפלסים את דרכם כעולים חדשים, אבל לא שוכחים לרשום אותי לשיעורי פסנתר עם רעיה אהרונוביץ".

איך השירים נכנסו לחייך כילדה?

"המוזיקה הרווחת בבית הייתה של קווין, ביטלס, סטיבי וונדר וכמובן גם ג'אז שסבא שלי ז"ל, הצייר מרק שכטמן, חשף אותי אליה. בנוסף, הייתי בלהקת מחול, תמיד חלמתי על הנושא של במה ומוזיקה ותמיד הייתי קרובה לזה. הייתי בלהקת מחול של מוטי אלקיס מ'איילות הנגב' ואפילו ייצגנו את הלהקה בחו"ל".

ומתי התחלת לשיר בעצם?

"כל עולם הבמה והמוזיקה ואומנויות הבמה מאוד עניין אותי מאז ומתמיד. יש לי הקלטות שלי שרה מגיל ארבע, יש פסנתר בבית אבא שלי, גם מוזיקאי, וכל המשפחה מוזיקלית ואוהבת אמנויות. כל זה תמיד לצד חיים של עבודות רגילות".

דנה נשואה לאהובה מאז התיכון, הורים לשני ילדים, מתגוררים בישוב מיתר הפסטורלי. אם נחזור לאחור, אחרי הצבא היא החליטה לבדוק את עולם המשחק, התנסתה חודשיים בקורס למשחק של שרון אלכסנדר ואהבה שם בעיקר את המחול ותנועה, ואז גם שירה. "אבל כל עולם המשחק זה נושא פסיכולוגי עמוק שהוא גדול עליי כרגע" הודתה "וגם הם הרגישו את זה. אז החלטתי לשלב את זה בחיי, אך לא כדבר עיקרי."

ספרי על רדיו דנה

"אחרי הצבא למדתי תואר ראשון ושני באוניברסיטת בן-גוריון בתחומים של פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות ופחות התעסקה בהוצאת שירים, כי היה לי קשה לחשוף את עצמי ואת מה שהיא כתבה לעצצה. הייתי עושה קאברים, כן מקליטה בסטודיו בשביל הכיף שלי, ובשנים האחרונות אחרי שכבר הגעתי כמעט לגיל 40 מצאתי את עצמי כל בוקר מקליטה לכמה חברים הקלטות של דמוי מהדורת חדשות שלי על כל מיני סיטואציות מצחיקות מהחיים. וכמובן גם שרה להם. אז המותג "רדיו דנה" התחיל כהלצה. לאט לאט ראיתי שיש המון התעניינות ועוקבים וראיתי שהקהל מאוד אוהב את זה ומצד שני הוא גם אוהב שאני שרה, ואמרתי אני כל הזמן שאני מגיעה אל הקהל דרך האוזניים אז אולי כדאי שאני אקרא לעצמי רדיו דנה. השם שלי היה גם נורא ארוך וזה היה נראה לי יותר קאצ'י, וזה באמת תפס. אנשים שרואים אותי ביישוב, לא קוראים לי דנה, אלא רדיו דנה. גם אם טרם האזינו לשיר".

בתאכלס הקמת תחנת רדיו משלך

"מכירה את זה שאומרים לך "וואי קול יפה יש לך ורדיופוני, את עושה עם זה משהו? אז אפשר להגיד שכן. הקמתי תחנת רדיו שבגלל העיסוקים שלי בעבודה אמיתית וחוסר האפשרות להיות לייב כל הזמן, הקמתי  למעשה פודקאסט. קניתי את הציוד הלכתי לקורס של לימוד הקמת פודקאסטים של בית ספר 'אגדות' ולמדתי בעצמי איך להפיק תוכנית. החלטתי איזה תכנים אני רוצה ואמרתי אני רוצה לעשות מה שמעניין אותי ואם גם עוד אוזניים יאהבו את זה אז מה טוב. אני אעשה מה שאני באמת אוהבת, עם הניסיון הרחב שלי, אני לא אעשה את זה בשביל איזשהו רייטינג. לכן יצרתי תוכנית רדיו שבה אני גם מראיינת מוזיקאים, יוצרים, אומנים, שחקנים, סופרים".

על מה את מדברת איתם?

"אני מראיינת אותם על תהליך היצירה שמאוד מעניין אותי, כשהיצירה שלהם רצה ברקע. גם נותנת במה למוזיקאים התחלת מתחילים את דרכם בתוכנית שאני קוראת לה: "השעה למוזיקה חדשה" ולכן אני מראיינת את מי שמעניין אותי."

פודקאסט: https://radiodana.podbean.com/

את מי את חולמת לראיין והאם מישהו סירב לך?

"מגיל  עשר בערך המודל שלי למוזיקה בארץ הייתה אחינועם ניני, חלמתי לראיין אותה והעניין שהגשמתי את זה.. היא אפילו הגיבה על השיר האחרון שלי ואמרה שהוא מאוד מאוד לטעמה".

היו שסירבו?

"בטוח שאנשים סירבו לי, אבל אני לא כל כך יושבת על זה וזוכרת את זה, אז כנראה שעברתי את זה, אבל אני בטוחה שיהיו כאלה  שיסרבו לי. אני חושבת שניסיתי את מרינה מקסימיליאן בלומין לא עברתי את כל אנשי היחסי ציבור שלה. אני חושבת שכשאתה חולם לראיין מישהו, אתה בעצם בנבכי נפשך חולם שהוא גם יכיר אותך ולכן אני מעזה לחלום לראיין את עידן רייכל והלוואי שיהיה לי שיתוף פעולה איתו. אני מעריכה אותו מאוד".

זוכרת את הריאיון הראשון?

"הריאיון הראשון התחיל עקב פניה של מישהו מעניין מאוד מעצם שמי – רדיו, כדי להתראיין ולקדם את שיריו. זה היה גילי ארגוב. בנו של זוהר ארגוב. וראיינתי אותו בשמחה והיה ראיון מרתק ונתתי במה לשירים החדשים שלו, ומשם הגעתי לעוד מוזיקאים: אחינועם ניני, נדב דלומי, שחקנים כמו אורן כהן וניר סעדון, סופרים מתחילים כמו אלי ברדוגו ועוד סיפורי חיים כמו של יריב בן יוסף ש"מת" מהתקף לב, חזר לחיים וסיפר על הרגעים הללו."

חשבת לשדר בתחנת רדיו ארצית?

"זה דבר שתמיד עניין אותי ותמיד אשמח לעשות את זה".

 לאחרונה הוצאת שיר חדש בעקבות המשוררת העברית האחרונה בברית המועצות -איך הגעת למחשבה שעליה את צריכה לשיר ולמה?

"איך שהגעתי לשיר של "קנקן ריקן הלב" זה מאוד מעניין. סבא שלי, הצייר מרק שכטמן ז"ל נפטר בסוף 2019, ובמהלך השבעה אחותי ואני עיינו במחברת שהוא תמיד הראה לנו של  דודה שלו זכרה לברכה שכתבה תחת שם הבמה: "בת חמה" מלכה שכטמן שהייתה המשוררת שכתבה בעברית בברית המועצות, שזה דבר מאוד נדיר. זה לא שלא ראינו את המחברת בכתב ידה בעבר. אבל בשבעה פתאום החלטנו שזה חשוב לתעד את זה. במיוחד שהיא שרפה את המחברת המקורית ושחזרה מזיכרונה וזה עשה את דרכה לישראל. הרגשנו ממש שליחות אישית ולאומית לפרסם את זה כמו שסברו חוקי ספרות רבים בישראל. אז החלטנו כמו מעין מחווה מאוד מרגשת לפרסם את השירים שלה בכתב ידה בעמוד פייסבוק ייעודי"

גם שירים על שואה?

"חלק מהטקסטים שלה מדברים על השואה ועל דברים מאוד כבדים שקשה להלחין, אבל היו גם שירי אהבה נכזבת שהם מאוד דיברו והיו כתובים בצורה נוגעת ללב וממש מרגשת וייחודית. מה שתופס אותך שם זה מילים שאתה לא שמעת או שומע ביומיום. כמו "קנקן ריקן הלב" , בשפה מאוד גבוהה, ייחודית ומרגשת שנוגעת בכולם".

מה עניין אותך בשיריה?

"מה שמעניין אותי בשירים שלה זה החשיפה שלה והשבירות שלה. היא בעצם חושפת את כל הלב השבור שלה בשירים במילים מאוד מאוד מיוחדות שלא תמצאי באף מקום וזה הייחוד. היא כתבה בצורה כל כך יפה שהביאה לכך שהמנגינה הגיעה לי לראש בעצמה".

השיר הגיע לתחנות רדיו בארץ? קשה לקבל אישור להשמעת הסינגל?

הקושי להגיע להשמעה ברדיו בישראל הוא חוויה גם אישית, אבל גם דרך מוזיקאים שמגיעים אליי ומאוד רוצים את ההשמעה דרכי, דרך רדיו דנה, ואז אני חווה את זה כפול. מצד אחד מנסה מאוד להיות במה לאנשים שהם יוצרים מתחילים, אני לא אגיד שהכל לטעמי, אבל ברדיו בישראל יש משהו מאוד קשה גם לאנשים מאוד מוכשרים וטובים. אני בוחרת להמשיך בשלי מתוך אמונה שזה יגיע לאוזניים שאליהן זה צריך להגיע, כמו איתך. ולתת במה לכל מי שאני רק יכולה".

את מופיעה?

"בעבר כמובן שהופעתי הרבה, אבל זאת תהיה פעם ראשונה עם שירים מקוריים. אני אשמח תצטרפו לעמוד שלי בפייסבוק 'רדיו דנה' בעברית ובאנגלית ותעקבו ואני אודיע שם לגבי הופעות ועוד דברים מעניינים."