"אני רוצה לרגש אנשים דרך המוסיקה שלי"

"שרתי וניגנתי מגיל מאוד קטן, יש סרטון שלי שההורים לא מפסיקים להראות בו ישבתי עם גיטרה צעצוע בגיל שלוש והתחלתי לנגן ולשיר", סיפרה ל'באר שבע נט' רון ריבק על זיכרונות הילדות שלה, "גם אחי הגדול היה מנגן על גיטרה חשמלית אז אני זוכרת שבכל שישי בצהריים, כשההורים הלכו לנוח, הוא היה מנגן ואני הייתי שרה, ככה כל שבוע. אחי דחף אותי למוזיקה ואז כשהלכתי לאודישנים של להקת צעירי באר שבע זו הייתה נקודת התפנית בחיים שלי".

רון ריבק, זמרת בת 21 שנולדה וגדלה בבאר שבע, תמיד אהבה לשיר ולנגן. היא למדה מגמת תיאטרון וביולוגיה במקיף א' ומכיתה ט' הופיעה כאמור בלהקת צעירי באר שבע, שם צברה ניסיון על הבמה ורכשה את הביטחון העצמי שלה. בהמשך הגיעה רון ללהקה צבאית וכיום היא לומדת בבית הספר למוסיקה רימון. בשנים האחרונות היא שיחררה מספר קאברים מוצלחים ללהיטים כמו "שאריות מעצמי", "הלב שלי על מאתיים", "פיסה מזכורני" כשבמקביל היא עובדת על חומרים מקוריים משלה.

עוד לפני צעירי באר שבע, את זוכרת מתי בפעם ראשונה עמדת על הבמה ושרת בפני קהל?

"כן, הופעתי במקהלה בבית הספר היסודי בכיתה א', זה היה בהיכל של בית הספר ושרתי שם ואני זוכרת שאנשים פנו אלי, הבנתי שזה מרגש אנשים אחרים ויש פה איזה קסם שקורה. אז עוד לא היה לי ביטחון על במה אבל החזקתי את המיקרופון ועשיתי את זה כמו גדולה, שמחתי שהצלחתי לעמוד מול אנשים ולעשות מה שאני אוהבת לעשות".

ואיך הייתה החוויה בלהקת צעירי באר שבע?

"מכיתה ט' הייתי בלהקת צעירי באר שבע, במשך חמש שנים, הייתי בלהקה הייצוגית של העיר ובהמשך גם הייתי מעבדת קולית של הלהקה. זה חלק משמעותי בחיים שלי שעיצב אותי מאוד וגם תרם לביטחון שלי, הופענו ברחבי באר שבע ובכל הארץ, אפילו טסנו לקנדה. בלהקה באמת פיתחתי את הביטחון וצברתי את הניסיון על הבמות. זה גם הכין את הקרקע להמשך כשבשירות הצבאי שלי שירתתי בלהקה צבאית, להקת זרוע יבשה, זו הייתה חוויה גדולה והעברתי שירות מעניין ומיוחד מאוד".

בשנה האחרונה עברה רון לתל אביב יחד עם בן זוגה שעובד כמפיק, כשמקביל היא לומדת מוסיקה בבית הספר רימון. "בשנים האחרונות אני עוד מחפשת את רון ריבק האמיתית, אני מנסה הרבה כיוונים שונים במוסיקה", סיפרה רון, "כשהייתי מוציאה קאברים לפני שנתיים שמעו ממני יותר ועכשיו אני מרגישה שלקחתי צעד אחורה כדי להכיר גם את מאחורי הקלעים, ללמוד הפקה, עיבוד, לעסוק יותר בכתיבה והלחנה ולהרחיב את הידע במוסיקה כדי שאוכל בסופו של דבר להביא את האני האמיתית לבמה. גם עולם המשחק מאוד מעניין אותי".

ביצעת עד כה מספר קאברים מוצלחים, מה לגבי יצירות משלך?

"כתבתי והלחנתי שירים מקוריים שלי וגם הייתה לי הופעת בכורה לפני שנה בחלוץ33, היה סולד אאוט והגיעו הרבה אנשים שאני אוהבת והיה מאוד מרגש. זה עשה לי תחושה מטורפת בלב, לראות שאנשים מאמינים בי ובדרך שלי, שאנשים רוצים לשמוע אותי שרה, זה לגמרי נתן לי דרייב. עכשיו כשאני ברימון התחלתי לחשוב על כיוונים אחרים למוסיקה שלי ואני מרגישה שעליתי על דרך המלך, אני עובדת על חומרים באולפן הביתי שלי, כרגע זה ברמת הסקיצות ומקווה שבקרוב נתחיל לעבוד עליהם בצורה מקצועית".

איך עברה עלייך שנת הקורונה?

"זו הייתה תקופה לא קלה לכולם אבל מבחינת המוסיקה היא הוציאה ממני כל כך הרבה. הייתי יושבת באולפן בבאר שבע כל היום וכותבת שירים, למדתי דרך הזום אז יכולתי להקדיש לזה זמן. אני מאוד מאמינה בלתת במה לטקסטים, שיש מילים עם עומק שנוגעות, לחן שעוטף אותן והפקה שתרים את השירים. בשנה הזו הרגשתי שמצאתי את עצמי, שאני מנסה ליצור ממקומות אחרים כדי לעלות על הדרך שלי ולהתחיל להוציא את המוסיקה שלי החוצה. אני מחכה לחזור ולהופיע ולשחרר את השירים שלי, אני עושה בעיקר מוסיקה בסגנון פופ ו-R&B, מוסיקה עם נשמה".

מה החלומות שלך להמשך הדרך?

"קדם כל אני רוצה להתפרנס ממה שאני אוהבת לעשות, זה החלום והשאיפה הכי גדולה. מישהו פעם אמר לי שהוא היה עצוב ומדוכא ומשפט אחד שהוא שמע משיר שינה לו את החשיבה ועשה לו את היום לטוב יותר. זה מה שאני רוצה שהמוסיקה שלי תעשה, לא כדי שאנשים יכירו אותי אלא שמשהו במוסיקה שלי ישנה למישהו אחר את המחשבה או ההרגשה, אני רוצה לרגש אנשים באמצעות המוסיקה שלי".