מדוע הותקפו החיילים בקניון הנגב?

בקניון הנגב בבאר שבע פרצה השבוע (א') קטטה בין אזרחים לחיילים. מאוחר יותר התברר כי הקטטה פרצה בין חיילים בדואים המשרתים בגדס"ר הבדואי, לבין אזרחים בדואים שביקרו בקניון. הקטטה פרצה ככל הנראה, לאחר שהאזרחים הבדואים לעגו לחיילים מהגדס"ר על כך שהם משרתים בצה"ל. מאבטחים של הקניון הוזעקו לזירה כמו גם כח משטרה, והפרידו בין הנצים המהירות. האירוע בחקירה.

בשנת 2017 התגייסו לצה"ל כ-420 חיילים בדואים בלבד. אמנם מדובר בעלייה של כ-40% משנת 2016 אז התגייסו כ-300 בדואים. ב-2016 צה"ל אף פתח בקמפיין לעידוד גיוס בדואים לצבא, וזה נתן את אותותיו עם גידול של כ-40% ב-2017. כך פורסם בתחילת השנה בערוץ 20.

בנגב מתגוררים יותר מ-200 אלף בדואים, אך בודדים מתוכם מתגייסים. בשנים האחרונות תחושת השייכות למדינה נפגעת, אם בשל הריסת בתים אותם מגדירה המדינה כבלתי חוקיים, או בשל התקרבות של הבדואים ללאומנות הפלסטינית, בין היתר בעקבות נישואי בדואים מהנגב לנשים מהרשות הפלסטינית. בעיה נוספת היא היכולת של חייל בדואי למצוא עבודה בקרב המגזר לאחר שחרורו, בהיעדר הכשרה מקצועית.

הצעת חוק: ביטול העדפה מתקנת ללא שירות צבאי או אזרחי

חברת הכנסת נאוה בוקר (הליכוד) הגישה בשבוע שעבר תיקון לחוק "זכויות הסטודנט" לפיו לא תחול העדפה מתקנת במוסדות אקדמיים על אזרחי ישראל אשר לא שירתו בצה"ל או ביצעו שירות לאומי אזרחי.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי מטרתו לעודד השתלבות כלל המגזרים בחברה ו"להסדיר בחקיקה את תנאי הקבלה לאקדמיה הישראלית, בכל הנוגע לאוכלוסיות מוחלשות ובכך לעודד שוויון בנטל".

ח"כ בוקר ציינה כי "האפליה המתקנת נועדה לתקן אי צדק, ובפועל היא יוצרת אי צדק חמור הרבה יותר. היא הופכת את ערביי ישראל, שמסרבים לתרום למדינה, לאדונים ואת היהודים שסוחבים על גבם את נטל ההגנה על מדינת ישראל, לעבדים".

"לאחר השחרור החיילים משקיעים רבות כדי להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה ובמהלך לימודיהם הם נאלצים לעבוד קשה כדי לממן את שכר הלימוד ואת מחייתם. לצדם בספסל הלימודים, יושבים צעירים (בעיקר בני מיעוטים) שבחרו לא לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי, אלה נהנים מתנאי קבלה נוחים וממלגות גבוהות ללימודים ולמחייה. הגיעה העת לבטל את קרקס האבסורד. יתנו - יקבלו לא יתנו לא יקבלו".