לא לוחמים סוג ב': "אני לוחם מג"ב, וזו זירת הקרב שלי"
11.12.17 / 13:59
לוחמי מג"ב בבאר שבע ורחבי הארץ מרגישים לא מוערכים ומעלים פוסטים ברשתות החברתיות. לוחם מג"ב מבאר שבע: "אני יכול לספוג הכל, אבנים, יריקות, קללות, מכות, בקבוקי תבערה וזיקוקים. אבל אני לא יכול לספוג את זה שמחשיבים אותי כלוחם סוג ב׳".
הימים האחרונים מאז הכרזת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל הציתו את השטח, תרתי משמע. ראשי המערכת הביטחונית בישראל נערכו להתמודדות עם הפרות סדר, אלימות ואף פיגועים. אך מי שבפועל נאלץ להתמודד בפועל עם המציאות הפוליטית, הם לוחמי צה"ל המוצבים במוקד הלהבות בשטחים, וסופגים מדי יום זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, ואף ירי וניסיונות פיגוע על חייהם. אולם הם מרגישים שלא מעריכים אותם כראוי, ומחשיבים אותם כלוחמים סוג ב'. לאור זאת, בימים האחרונים מפיצים לוחמי מג"ב פוסטים ברשת שמתארים את המצב העגום, וכותרתו "אני לוחם מג"ב, וזו זירת הקרב שלי".
פוסט שכזה שיתף גם לוחם מג"ב המתגורר בבאר שבע.
"אני מפקד ולוחם מג״ב, וזו זירת הקרב שלי... אין בה טנקים. אין בה תותחים כבדים. אין בה מטוסי קרב. אין בה גם טילים. אבל יש בה אבנים, ובקבוקי תבערה, וסכינים, ומטענים, ורובים, ורכבים דוהרים, וזיקוקים... וכולם מופנים אליי, כשאני עומד חשוף, רק עם שכפ״ץ קרמי ונשק אישי".
"וזו השגרה שלנו. אולי אתם שומעים עליה רק כשיש ״יום זעם״ בעקבות אירוע כמו שהיה השבוע עם ההכרזה של טראמפ. אבל אצלנו זה קורה כל שישי, ואת הזעם אנחנו מרגישים כל שבוע, ואנחנו עומדים שם, מעטים מול רבים.
אבל מבחינת הרמטכ״ל אנחנו לא מספיק לוחמים. לפני מספר חודשים הוחלט על חלוקה חדשה, בה יש לוחמי חוד, ויש ״רק״ לוחמים - שנחשבים סוג ב׳, גם מבחינת המעמד וגם מבחינת השכר וההטבות. אני, וכל חברי במג״ב נחשבים ״רק״ לוחמים, דרג ב׳ תקראו לזה.
מה המדד לכמה אני ״לוחם״? אולי זה שיום אחרי שהדר כהן נרצחה בשער שכם, אמא שלי לא ישנה כל הלילה, כי הלכתי לתגבר שם? או אולי זה שאחרי הרצח של הדס מלכא בשער שכם, כבר לא סיפרתי לאמא שלי שאני שם? או אולי זה שאני עובד מסביב לשעון באיו״ש וירושלים וסופג הכל מהכל? או אולי זה שאני לפעמים סופג גם מישראלים קריאות ״נאצי״ ויריקות?
תסתכלו סביבכם, מלחמות של צבאות סדירים הולכות ומתמעטות, ואנחנו רואים יותר ויותר עימותים צבאיים מול ארגוני טרור, או מול מה שמכונה ״מפגע בודד״, כזה שמגיע עם סכין, או מברג, או משאית. ב-20 שנים האחרונות המדינה שלנו ספגה אין ספור פיגועים ואירועי טרור שונים, ולוחמי מג״ב תמיד היו שם.
לוחמי מג״ב נמצאים בחזית הלחימה, יום יום, שעה שעה, והצעירים לפני גיוס מבינים את זה, בגלל זה מג״ב היא היחידה הכי מבוקשת בארץ, יותר מכל יחידה צה״לית אחרת.
אני יכול לספוג הכל, אבנים, יריקות, קללות, מכות, בקבוקי תבערה וזיקוקים. אבל אני לא יכול לספוג את זה שמחשיבים אותי כלוחם סוג ב׳.
אני לוחם מג״ב, וזו זירת הקרב שלי".
המחאה הזו רצה ברשתות החברתיות ושותפה על ידי לוחמי מג"ב רבים, שמרגישים כי שירותם לא מוערך כראוי. הם נמצאים בחזית יום יום, מתמודדים עם אלימות קשה וניסיונות פיגוע לא רק כאשר מכריזים על "יום זעם", אלא כמעט בכל יום שהם נמצאים בשטח. ומגיעה להם את מלוא ההערכה כמו ללוחמי החוד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
