"עד שיוקם בית חולים נוסף בבאר שבע יקח 15 שנה, עד אז אנשים מתים"

בשבוע שעבר פורסם דו"ח של משרד הבריאות שקבע כי שיעורי התמותה הגבוהים בארץ הם בעיר באר שבע. בית החולים סורוקה בבאר שבע שקיים כבר עשרות שנים לא עומד בלחץ האוכלוסייה וסובל ממחסור כבד בצוות רפואי ובמיטות אשפוז, מה שמוביל באופן ישיר לפגיעה בשירותי הבריאות המוענק לציבור.

בכנס שהתקיים אמש (שני) בנושא צמצום אי-שוויון בבריאות במכללה האקדמית אשקלון התייחס שר הבריאות ליצמן לדו"ח הבריאות שהוציא משרדו בשבוע שעבר. אלא שדבריו של ליצמן לא השביעו את רצונם של חברי "מועצת הנגב" שפרצו בסערה: "אנחנו מתים כאן, למה אנחנו לא יודעים לאן התקציבים הולכים. כל היום אנחנו בסוף היום, בסוף השנה. אנחנו רוצים תשובות".

ליצמן אפשר לפעילים לדבר וענה בתגובה: "אכן יש פער מתמשך במשך השנים בין המרכז לפריפריה שפוגע בשוויון ובזכויות תושבי הפריפריה. משרד הבריאות פועל לצמצום הפער ורואה בכך יעד עליון".

עוד הוסיף ליצמן: "הקמנו מוקדי רפואה בפריפריה והצבנו מכשירי MRI בכל בתי החולים בפריפריה, יזמנו מענקים לרופאים ואנו נמשיך לעשות זאת בכל הכוח". בנוסף, ציין ליצמן כי "פתיחת בית החולים באשדוד והקמת מרכז רפואי בבאר שבע יביאו אף הם לשיפור המצב הקיים בשנים הקרובות".

יוהן אטלן, מנכ"ל ארגון מועצת הנגב הגיע לכנס יחד עם פעילים נוספים במטרה למחות על המצב שמתואר כמשבר רפואי בערי הפריפריה: "אחת הסוגיות שנמצאת בקונצנזוס מלא בנגב, היא שכולם סובלים באותה המידה מפערי הבריאות בנגב", אמר אטלן. הדו"ח לא מחדש שום דבר, שום דבר לא השתנה בעשור האחרון".

לדברי אטלן "אנחנו שמחים על טענת משרד הבריאות שעומד לקום בית חולים נוסף בנגב, אבל זה יקח 15 שנה ועד אז אנשים מתים, תוחלת החיים בנגב קצרה יותר. יש בעיה בכמות הרופאים ובכמות האחיות. אנחנו מבקשים שמשרד הבריאות ידרוש מקופות החולים לדווח כמה מהמשאבים שלהם מגיעים לפריפריה. אנחנו מבקשים שקיפות".

בתגובה לדבריו אמר שר הבריאות: "אנחנו מטפלים בזה כל הזמן, אי אפשר בשנה וחצי לתקן דברים שקרו בשישים שנה".

בחודש שעבר התקיים כנס רהט-אג'יק מכון הנגב, שם טען מנכ"ל מועצת הנגב, יוהן אטלן כי אנו עומדים בפני משבר בתחום הבריאות בנגב: "תוחלת החיים בנגב היא הכי נמוכה בארץ. לפי הערכות מומחים אנחנו עומדים לפני משבר בתחום הבריאות בנגב. אנחנו נמצאים במחצית מיטות האשפוז ביחס למרכז פר 1,000 איש, ישנו מחסור גדול מאוד של רופאים ואחיות ושירותי הבריאות בקהילה נמצאים במחסור אף הם. המשבר עוד יגדל עם יציאתם לפנסיה של הרופאים שהגיעו לנגב מברית המועצות בשנות ה-90"

"לא ניתן לתושבי הנגב למות בגלל גירעונות שקופות החולים צברו מהתחרות במרכז. אבל אנחנו נצא לרחובות. כי מגיעה לנו הזדמנות שווה. מגיע לנו שתוחלת החיים שלנו לא תהיה נמוכה משל שאר תושבי הארץ. לא ייתכן שתסיטו משאבים מהנגב למרכז המדושן ושאנחנו נשלם בחיינו על הקשיים התקציביים שלכם. לא ייתכן שתמשיכו לא להיות שקופים ושלא נדע איפה נמצא הכסף שמיועד לנגב ולאן הוא הגיע וכמה כסף מגיע לנגב לעומת מקומות אחרים. מי שלא ידאג שתוחלת החיים שלנו תהיה שווה לזו שבמרכז הוא אויב שלנו".

ד"ר אהוד דודסון - מנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה טען כי על אף הטענות, הכסף לא הגיע לבית החולים סורוקה: "הכסף לא כאן, ובמקום להשתמש בתוספת תקציב אנחנו מוסיפים מיטות על חשבון משאבים שלנו. אם הכסף הגיע לנגב אנחנו לא ראינו אותו".

עוד הוסיף דודסון כי "החלטת הממשלה משנת 2014 על חיזוק בית החולים סורוקה והקצאת 118 מיטות עד סוף 2016 לא בוצעה. ממשלת ישראל לא העבירה אפילו שקל אחד כדי לבנות את המיטות האלה. פתחנו מספר מיטות בכוחות עצמנו אבל בלי לקבל את המשאבים שמדינת ישראל אמורה לתת. אנשים נהיים נכים ונופלים לנטל על משפחתם וחייהם נהרסים. החלטנו שלא נחכה לממשלה כדי לפתור את העניין החיוני הזה. לתושבי הנגב אין תכנית אלטרנטיבית, הם תלויים לגמרי בבית החולים סורוקה."

כאמור, נראה כי הנגב עומד בפני משבר בתחום הבריאות, דו"ח הבריאות חושף פערים רבים בשירותי הבריאות בין המרכז לערי הפריפריה ובייחוד כלפי העיר באר שבע בה שיעור התמותה הוא הגבוה ביותר בארץ. כעת, ממשיכים תושבי הדרום לסבול מחוסר שוויון תקציבי שמשפיע באופן ישיר על תוחלת חייהם וכנראה ימשיכו לסבול בשנים הקרובות, עד אשר ימצא פיתרון למשבר הבריאות בנגב.