נערים משכונת רמות חשפו עיר שלמה מתחת לאדמה

$(function(){setImageBanner('eafe7a5b-6e36-45ec-836b-7d8646f900cc','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

בעזרת נערים משכונת רמות שהגיעו לחפור ביחד עם רשות העתיקות, נחשף בסמוך לצומת שוקת רשת של חללים תת קרקעיים ששימשו את יושבי האזור לפני כששת אלפים שנה. בסמוך לאתר עתיד להיבנות מחלף שוקת בהמשך להרחבת כביש 6 דרומה. על השילוב בין היסטוריה למודרנה

העיר באר שבע וסביבתה ידועה מזה אלפי שנים כאזור שבו התיישבו רבים עוד מימי אברהם אבינו. עם הזמן הפכה באר שבע לעיר מטרופולין מתקדמת טכנולוגית, חברתית ותרבותית, אך היסטוריה כמו היסטוריה, בסוף מתגלה שוב ועולה אל פני השטח.

מזה מספר שבועות מבצעת רשות העתיקות חפירת הצלה בצומת שוקת לצורך הקמת מחלף חדש במקום, ביוזמת חברת כביש חוצה ישראל.

שטח החפירה בצומת שוקת. צילום: גיא פיטוסי, רשות העתיקות

מה שרבים לא יודעים, הוא שכביש 60 באר-שבע חברון העובר בצומת שוקת, הוא למעשה הנתיב הקדום ביותר הקיים בארצנו.

קריאת סיפורי המקרא והמקומות הגיאוגרפים בהם, יחשפו רשימת מקומות שכמעט כולה על נתיב זה: שכם ובית אל, שלם או ירושלים, אפרת וחברון, קבר רחל ואלוני ממרא, מערת המכפלה ובאר שבע – כולם, מלבד סדום וגרר, על הנתיב שהיה חלק מדרך בינלאומית שקישרה את קצות "הסהר הפורה", ממסופוטמיה בצפון למצריים בדרום.

כאן עברו אבותינו אברהם ויצחק, כאן עברה אורחת המדיינים שלקחה את יוסף. במלחמת העולם הראשונה האריכו התורכים את הכביש הסלול מירושלים לחברון, ובמהלך ימי המלחמה השלימו את סלילתו עד לבאר שבע, כך שניתן היה להעביר בו כלי רכב, תותחים נגררים ועגלות עמוסות. זהו אם כן הכביש הסלול הראשון בנגב. 

כאן חופרים, מבט מלמעלה. צילום: גריפין צילום אווירה

ראובן לב-און, מנכ"ל כביש חוצה ישראל, סיפר על התוכניות למחלף העתידי "כרגע אנו עובדים על פיתוח הקטע של מחלף שוקת שיפתח בחודש הבא, במקביל ממשיכות ההכנות לכביש שיחבר בין שוקת לנבטים, העבודות עליו ימשכו לפחות עוד חצי שנה עד לקבלת תקציב לשנת העבודה 2017-2018. המחלף העתידי יחבר את התושבים במרחב שוקת לשאר האזור ויאפשר גישה נוחה לערי המרכז ובאר שבע".  

גילויים חדשים מהתקופה הכלקוליתית

במקום נחשפה רשת מסועפת של חללים תת קרקעיים שנחפרו לתוך קרקע הלס, חלקם דופנו בחלוקי נחל גדולים, ששימשו לאחסון ולשאר שימושי מלאכה ותעשייה בתקופה הכלקוליתית לפני כששת אלפים שנה, יתכן וגם למגורים. בנוסף נחשפו בחפירה גם מתקנים שונים ומאות כלי צור וחרס.

בחפירה, בניהולם של ד"ר רון בארי, ולדיק ליפשיץ, אלכס פרייברג, מורן בלילה ואילנית אזולאי, עבדו למעלה ממאה בני נוער מאזור הדרום במסגרת פרויקט ה"הנחלה" אותו מובילה רשות העתיקות במטרה לקרב את בני הנוער למורשת התרבותית שלהם, ולעודד שמירה על עתיקות הארץ. בין השאר עבדו במקום בני נוער מבאר שבע, להבים, מיתר, ערד, סנסנה ועוד.

משקולות אבן שהתגלו באתר. צילום: ולדיק ליפשיץ, רשות העתיקות

ד"ר רון בארי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות מספר על התגלית בסמוך לצומת שוקת: "מדובר באזור שמחולק ל-6-7 אתרי משנה שיושבים כולם על נחל חברון. התקופה המיוחסת לאתר היא האלף החמישי לפני הספירה. האנשים שחיו כאן ידעו לנצל היטב את הקרקע לצרכיהם, תוך ניצול האקלים הקריר מתחת לקרקע".

עוד מוסיף ד"ר בארי "לפני החפירה רשות העתיקות מבצעת סקרים ארכיאולוגיים כדי לבדוק את הקרקע ואת השינויים בה. בעקבות הגילוי נחשפו חללים תת קרקעיים, כלי חרס, כלים שונים, להבי מגל ששימשו לקצירה, סכינים ומחבצות לייצור מוצרי חמאה גבינות ועוד. חפירת ההצלה שעשינו כאן הייתה הזדמנות לחשוף את ההיסטוריה ואת התרבות ששייכת לכל העולם".

למעלה מ100 בני נוער לקחו חלק בחפירות. צילום: אילנית אזולאי, רשות העתיקות

פבלו בצר, ארכיאולוג מחוז דרום סיפר על השיתוף של בני נוער בתהליך: "עבדנו באתר למעלה מארבעה חודשים, כאשר אחוז גדול מהעובדים היו בני נוער בגילאי 16-18 משכונת רמות בבאר שבע. בני הנוער עבדו איתנו בחום משעות וקדמות בבוקר ועזרו לנו לחשוף את האתר בתנאי שדה לא פשוטים. רשות העתיקות מעסיקה בני נוער בתשלום, בתיאום עם בתי הספר ומערכת החינוך. הרווח מבחינתנו הוא האפשרות להנחיל את ערכי אהבת הארץ לארכיאולוגיה ולהיסטוריה לדור הבא". 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה