תושב באר שבע הואשם בדקירת חברו, זוכה ותבע את המדינה על נזק נפשי

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה ודחה את תביעת נזיקין של אדם שזוכה לאחר שהורשע בתקיפת חברו. זאת לאחר, שבעקבות אירוע דקירה, הגיעו הדוקר והקורבן להסכמה לפיה הקורבן יפוצה בתמורה להסתרת פרטי האירוע, למרות שהיה ידוע להם כי אדם אחר נעצר בחשד לביצוע הדקירה. לאחר הרשעתו של התובע התבררה זהותו של הדוקר האמיתי והתובע זוכה. בית המשפט קבע כי המדינה לא התרשלה עת הגישה כתב אישום שהסתיים בהרשעה, וכי על הדוקר והקורבן לשאת בהוצאות המשפטיות של המדינה בגין תביעת הפיצויים.

התובע סרבר נוסטרייב, תושב באר שבע, הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ובהחזקת סכין, זאת לאחר שבמהלך 2006 בערב השנה החדשה, אירח בדירתו בעיר את קונסטנטין אגייב, בוריס ניסימוב ורוסלן יושבייב. שוטרים שהגיעו למקום בעקבות תלונה על רעש מצאו את אגייב עם פצעי דקירה כאשר לידו עומדים נורסטייב וניסימוב, סכין בידו ועל בגדי שניהם שאריות דם.

יושבייב, שהתברר לאחר מכן כמי שביצע את הדקירה, העמיד פני ישן בדירה. לאחר הרשעתו של נוסטרייב בתקיפת חברו נגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל. נורסטייב ערער לבית המשפט העליון וביקש את עיכוב עונשו, בהסכמת המדינה התקבלה הבקשה ובשלב מאוחר יותר הודיעה המדינה כי היא מסכימה לקבל הערעור ולביטול הכרעת הדין הקודמת. לאור האמור זיכה בית המשפט את נורסטייב מכל העבירות.

הודעתה של המדינה הגיעה לאחר שעד מדינה סיפר, במסגרת חקירה אחרת, כי ידוע לו שנורסטייב אינו הדוקר אלא יושבייב וכי התקיימה פגישת פיוס שבה השתתפו יושבייב, אגייב, ניסימוב וככל הנראה שגם נציג מטעם נורסטייב, במסגרתה סוכם כי יושבייב הדוקר ישלם פיצוי לנדקר, והוא מצידו לא יספר על זהותו. לאחר שהוכח כי יושבייב הוא הדוקר, הודיעה המדינה כי היא מקבלת את ערעורו של נוסטרייב וחוזרת בה מכל האישומים, זאת למרות שנורסטייב לא היה נקי מכל עוון כיוון שסייע להסתיר את זהות הדוקר ואף ניסע לסייע בהעלמת הסכין.

לאחר זיכויו תבע נורסטייב את המדינה בטענה כי התרשלה בתפקידה וגרמה לו לנזקים נפשיים, בעקבותיהם החל בהליכי פשיטת רגל. לטענתו לאורך כל ההליך הוא טען לחפותו, המדינה הציגה בפני בית המשפט המחוזי ראיות כוזבות, לא בחנה לעומק את טענותיו, לא פעלה לגילוי האמת ורק עקב צירוף מקרים נדיר נתגלתה חפותו ובוטלה הכרעת הדין המרשיעה. נורסטייב בחר שלא לתבוע את יושבייב, אגייב, ניסימוב זאת למרות שהיה בידיהם בוודאות המידע ביחס למי הדוקר האמיתי, לאור האמור הוציאה המדינה הודעות צד ג' לשלושה.

לעמדת המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד איתן כהן וליאור קורן מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), תיק החקירה מלמד כי ננקטו כל הפעולות הנדרשות, הראיות והעדויות הצביעו על אשמתו ונורסטייב בחר מצדו לשמור על זכות השתיקה ולא לשתף פעולה באופן מלא עימם או בעדותו בבית המשפט. בקו ההגנה שלו נמסרו גרסאות שאינן אמת, אלה הן שהובילו להרשעתו, ומשכך האשמה מוטלת עליו.

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, שטענת המעורבים כאילו הם אינם יודעים מה קרה אינה סבירה וכי ההסבר היחידי לכך הוא הסכם דמי השתיקה והפיצויים ששולם לקורבן. לאור האמור סגן נשיא בית המשפט השלום באר שבע השופט יורם ברוזה קבע כי נורסטייב וניסימוב ידעו את זהות הדוקר ובחרו להסתירה מתוך קוד של כבוד וכן כי אגייב לא אמר אמת בעדותו וכי השקרים שגיבשו יחד כלל המעורבים הובילו להרשעתו של נורסטייב.

לאור היעדר אשמה מצד המדינה, בית המשפט מצא לנכון לחייב את ניסימוב, יושבייב ואגייב בהוצאות לטובת המדינה בסך 35,000 ₪.