בעיצומו של מבצע "עם כלביא" ותחת איום טילים יומיומי, תושבי באר שבע מוכיחים שגם קהילה יכולה להיות חומת מגן. בצל חשיפות חוזרות של הזנחה במקלטים ברחבי העיר – מקלטים נעולים, מזוהמים, מלאים בעובש ואף במקרים מסוימים משמשים מסתור לפולשים – קמה יוזמה אזרחית יוצאת דופן: תושבים מהעיר, רובם משכונות ותיקות, מתאגדים בימים אלו במטרה לנקות, לסדר, לצבוע ואף לאבזר מקלטים – ללא תמורה.

את ההודעה המרגשת על היוזמה, תחת הכותרת "מנקים את המקלטים בבאר שבע!", ניתן לראות בוואטסאפ וברשתות החברתיות. היא קוראת לתושבים מכל שכונה ושכונה להתגייס למען ביטחונם של אחרים: "אנחנו פה בשביל לדאוג למקלטים ולביטחון של כל תושבי העיר. זה הכוח של קהילה – דווקא בזמנים קשים, מתגייסת האחד.ת בשביל השני.יה!"

לצד ההזמנה להצטרף לפעילות, פורסם קישור לטופס דיווח על מקלטים שזקוקים לשדרוג, וקבוצת וואטסאפ פתוחה לעדכונים בזמן אמת:
לפרטים והצטרפות ליוזמה >>
לטופס דיווח על מקלטים מוזנחים >>

תגובת שטח למציאות עגומה

היוזמה לא נולדה במקרה. כזכור, כפי שנחשף בעבר באתר "באר שבע נט", מצב המקלטים ברחבי העיר לעיתים מביך ואף מסוכן. מקלטים בשכונות ג', ד' וב' תועדו כשהם סגורים, מלאים פסולת, עם נזילות, ציוד שבור וחוסר יכולת בסיסית לשהות במקום לשעת חירום.

גם בעירייה עצמה הודו כי קיימת תופעה של ונדליזם במקלטים הציבוריים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". אך למרות הקמת מערכות פתיחה מרחוק והודעות SMS אוטומטיות, המציאות בשטח מראה שמקלטים רבים – ציבוריים ופרטיים כאחד – פשוט לא מוכנים לשעת חירום.

"איפה העירייה?"

תושבים שיצאו לפעולה שואלים לא רק איפה מברשת – אלא גם איפה העירייה. "אנחנו כבר שנה וחצי בתוך מלחמה, זה ממש לא נחת בהפתעה. עיר שרוצה להחזיק תפיסת חוסן אמיתית – צריכה להפוך את המקלטים למרחבים שמשרתים את הציבור ביום-יום", אומרים יוזמי המהלך.

לדבריהם, העירייה צריכה לא רק לפקח, אלא גם לעודד ולתמוך ביוזמות מהשטח – בין אם בהקצאת חומרי ניקוי בסיסיים, בין אם במערך פרסום רשמי, או אפילו סיוע לוגיסטי.

חוסן קהילתי – גם כשאין חוסן תשתיתי

היוזמה מצטרפת לשורת מיזמים קהילתיים שנולדו בבאר שבע בזמן הלחימה, כמו “קייטנת איראן” שהוקמה בגן ציבורי על ידי הורים, או חלוקת מזון ליולדות ומבוגרים. כל אלה, יחד, מציירים תמונה אחת ברורה: כשהמערכת איטית או נעדרת – התושבים לוקחים אחריות.

ולמרות שבמקרה של המקלטים האחריות החוקית ברורה – העירייה אחראית על ציבוריים, והדיירים על הפרטיים – המציאות העירונית כיום מחייבת גמישות, שותפות ושיח פתוח. בינתיים, מתנדבים כבר פועלים בשטח – מקלט אחר מקלט – בניסיון להחזיר לתושבי העיר תחושת ביטחון מינימלית. זו לא רק יוזמה טכנית, אלא אמירה אזרחית חזקה: גם כשהמערכת שותקת – התושבים מדברים במעשים.