תוך 3 שנים 40 אלף דירות חדשות ומוסדרות לבדואים בנגב

הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב השיקה תכנית חדשה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, זאת לאחר שתכנית פראוור שביקשה להסדיר את הבעלות על הקרקעות בנגב נגנזה בשנת 2013, מאחר והמדינה לא הצליחה להגיע להסכמות עם הבדואים המתגוררים באזור, אשר טענו כי התכנית מפרה חוקים שונים בניהם חוק הירושה ובנוסף אינה מהווה פתרון ראוי לתושבים, אלא מבקשת לבצע מעבר כפוי ליישובים מוכרים בלבד, כפי שתיארו זאת רבים "תכנית פראוור היא גירוש כפוי".

נזכיר כי הצורך בהסדרת מגורי הבדואים בנגב מגיע בעקבות תכנית רחבת היקף לפיתוח הנגב. תכנית המבקשת להפוך את העיר באר שבע למטרופולין ולבנות סביבה יישובים חדשים, לשפר את תחום התחבורה הציבורית באזור וכן להשקיע בפיתוח ושדרוג התשתיות, אך תכנית זו כוללת בתוכה קרקעות המיושבות על ידי הבדואים, שהמדינה אינה מכירה בהן כיישובי קבע מוסדרים ואילו הבדואים מצדם סרבו להתפנות ותבעו בעלות על הקרקע.

כעת, התכנית החדשה מציעה פתרונות שונים מאלו שהוצעו קודם לכן ואף אינה מתעסקת בשאלת הבעלות על הקרקעות, אלא מציעה פתרונות חלופיים ראויים לכלל המתיישבים. בעיקר מתמקדת התכנית בהצעת פתרונות ל-65 אלף תושבי הפזורה הבדואית החיים ביישובים לא מוסדרים שעתידים לפנות ותמורת הבית המפונה יקבלו התושבים 250 אלף שקלים ובנוסף תכלול התכנית פתרון ל-60 אלף נזקקי דיור החיים במגורים לא מוסדרים בתוך יישובים מוסדרים להם יינתן פיצוי על סך 125 אלף שקלים.

בראיון ל"כלכליסט" הבהיר מנהל הרשות, יאיר מעיין כי אין הרשות מבקשת למצוא פתרונות לנושא תביעות הבעלות, אלא לפתור את נושא הסדרת ההתיישבות ואמר: "כיום אנחנו לא מתעסקים בכלל בתביעות הבעלות, זה ויכוח שלא ייגמר לעולם. אנחנו עוסקים רק בתכנון ופיתוח שכונות על אדמות מדינה ולא נכנסים לדיונים, ויכוחים ושכנועים. כמחצית מהאוכלוסייה לא מוסדרת וצריך פתרון".

במסגרת התכנית יוקצו 150 אלף יחידות דיור חדשות בשטחים מוסדרים, כאשר בשלב הראשון עד שנת 2021 יוקצו מגרשים ל-40 אלף יחידות דיור ובשלב השני יוקצו מגרשים בהתאם לדרישה והצורך באותם אזורים מוסדרים. כמו כן, במסגרת התכנית החדשה תהיה המדינה אחראית על פיתוח התשתיות ביישובים המדוברים.

הבנייה במסגרת התכנית החדשה צפוייה להתמקד ביישובים: חורה, כסייפה, לקיה, ערערה, רהט, שגב שלום, תל שבע וכן במועצות האזוריות. כאשר התקציב ליישום התכנית עומד על כ-9 מיליארד שקלים, מתוכם 6 מיליארד שקלים ישמשו לפיתוח, 1.5 מיליארד שקלים לתשתיות, 231 מיליון שקלים לתכנון והשאר לצרכי הסדרה. במסגרת זאת נכלל פיתוח אזור תעשייה ב-8 יישובים גם כן עד שנת 2021.

רכזת היחידה לקרקע ותכנון במרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי, עו"ד מאיסאנה מוראני, אמרה: "בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לעלייה ניכרת בהריסות בתים בנגב ולתוכניות רבות שתחת מעטה של 'פיתוח הנגב', ולצד חלק מהתקציבים שאכן מופנים לאוכלוסייה הבדואית, יביאו להריסת בתים וכפרים שלמים. הפיתוח בא בעיקר על חשבונם של הבדואים".

לדברים אלו הצטרף שמוליק דוד מהארגון החברתי-סביבתי שתי"ל ואמר: "הרבה תכניות ששולמו עליהן מיליונים ירדו לטמיון, כי יש פער אסטרונומי בין מה שאושר למה שניתן לביצוע". והוסיף לטעון כי גובה הפיצויים הצפויים להינתן לתושבים המפונים לא יספיק לבניית בית חדש.