שומרת העצים של באר שבע: "הבנו שאי אפשר יותר לשבת בשקט כשכורתים את הצל שלנו"

"כששלוש הבנות הבוגרות שלנו החליטו לעזוב את העיר לצמיתות, הן אמרו: 'זו עיר שההזנחה בה שורשית, מובְנית, ולא תשתנה'. צ'רצ'יל אמר פעם: 'בהתחלה ההורים מעצבים את הבית עבור הילדים, ובהמשך הבית מעצב את הילדים'. כשקראתי את המשפט הזה התחדד אצלי הדחף והצורך לעצב את פני העיר לא רק לרווחתנו, אלא למען הדורות הבאים".

כך מתארת ד"ר צילה וייס, מובילת הקבוצה למען עצי באר שבע, את הרגע שבו החליטה לקחת אחריות על הריאות הירוקות של בירת הנגב. מה שהחל כתפקיד של "שומרת עצים" בקבוצה קטנה בשנת 2017, התפתח למאבק אזרחי נחוש שהוליד שינוי דרמטי ביחס של העירייה לשימור העצים.

"בשנתיים הראשונות הסתובבתי ברחובות, בדקתי היתרי כריתה, והשגחתי שדחפורים לא פוגעים בשורשים של עצים סמוכים", היא נזכרת. "גיליתי רשלנות, זלזול של קבלנים, והיעדר פיקוח ארוך טווח. כשהתלוננתי בפני המחלקה לגנים ונוף, הם הנהנו בהסכמה, אך בפועל – המשיכו בשלהם".

הפיצוץ ברחוב קק"ל: 19 עצים נכרתו, העיר התעוררה

נקודת האל-חזור הגיעה בבוקר יום שישי, ה-21 ביולי 2021. עשרות טרקטורים ומסורים חשמליים הגיעו למדרחוב ברחוב קק"ל בעיר העתיקה, והחלו לכרות עצי "שלטית מקומטת" בוגרים בני 25 שנה.

"סוחרים וצעירים שגרו באזור הרימו קול צעקה והזעיקו אותנו", משחזרת וייס. "הגענו לשם והצלחנו לעצור את הכריתה, אבל זה היה מאוחר מדי עבור 19 מתוך 29 העצים המיועדים. כצפוי, היתר הכריתה נכתב ברישול וללא כתובת, והכריתה בוצעה בלי סקר עצים כנדרש בחוק, ובעיקר ללא סיבה מספקת".

הזעם הוביל להתארגנות ספונטנית. 1,000 מודעות צהובות בולטות הודקו לעצים בעיר העתיקה, ונערך "טקס אשכבה" לעצים הכרותים. הרשתות החברתיות סערו, והעירייה הבינה שהיא חייבת לשנות כיוון. "המהנדסת והנהלת העירייה זימנו אותנו. הצגנו ביקורת מגובה בצילומים שלא ניתן היה להכחיש. התוצאה המיידית הייתה שינוי פרסונלי ומבני במחלקת גנים ונוף".

מאז, הדינמיקה השתנתה מקצה לקצה. מר אריק יעקב, מנהל אגף איכות סביבה בעירייה, קיבל על עצמו את האחריות, ומקיים עם הקבוצה פגישות חודשיות שוטפות. "אין לנו רצון וצורך להיאבק, אנחנו מעדיפים הידברות", מדגישה וייס. "באר שבע ידועה כיום בקרב פעילי סביבה בארץ בזכות יחסי שיתוף הפעולה בין נאמני העצים לעובדי העירייה. שני הצדדים מבינים שכולנו רוצים בטובת העיר. החובבים הם 'העיניים' של המחלקה ברחובות – מדווחים בזמן אמת על פגיעה בעצים, פריצות מים וגניבות".

להציל את חורשת לון מהשולחן המשרטט

כשנשאלת וייס מהו ההישג שעליו היא גאה ביותר, היא לא בוחרת עץ ספציפי, אלא ניצחון קהילתי-תכנוני: חורשת לון. "מדובר בחורשה בת 100 דונם עם עצי אקליפטוס, אשל ואורן. תוכנית הפיתוח של החברה הכלכלית הייתה הרסנית. בזכות שיתוף פעולה עם ועד שכונת נאות לון, הבאנו את התוכנית למומחים שלנו – אדריכלי נוף, אקולוגים ואגרונומים – שמצאו 21 נקודות כשל בתכנון".

הלחץ המקצועי עבד. סיור משותף של נאמני העצים עם בכירי העירייה הוביל להחלטה נדירה: ביטול התוכנית והחזרתה ל"שולחן השרטוט". "אם לא היינו לומדים את התוכנית לעומק, הפיתוח היה מבוצע ככתוב, וזה היה בכייה לדורות", היא אומרת בסיפוק.

מסתכלים למטה במקום למעלה

לצד ההישגים, האתגר הגדול מבחינת וייס הוא שינוי התודעה של האזרח הממוצע. "כשאומרים 'עץ רחוב', האזרח מסתכל מיד לקרקע. הוא מחפש את 'הלכלוך' – ענפים, עלים, פרחים נושרים, או בודק אם השורשים הרימו את המדרכה. הוא לא מודע לכך שהעץ מעניק לו צל, מסנן את האוויר המזהם ומוריד את הטמפרטורה בקיץ. אנחנו רוצים שהאזרח, קודם כל, יסתכל למעלה אל העץ".

כחלק מניסיון להעלות מודעות, יזמה הקבוצה לפני כשנתיים את תחרות "עצי המופת" בעיר, שבה כ-400 תושבים בחרו את העצים האהובים עליהם. וייס אף שואבת השראה מערים בעולם: "במדריד ובווינה יש שלטים ליד עצים המפרטים כמה פחמן דו-חמצני הם מטמיעים וכמה הם מקררים את הרחוב. בטוקיו מבקשים מאזרחים לעקוב אחרי חורים בגזעי עצים ולדווח לעירייה. גם בבאר שבע אפשר לשלט את עצי המופת שלנו ולספר את הסיפור ההיסטורי שלהם".

"צריך למצוא את קיצורי הדרך המוצלים"

עם זאת, וייס מציאותית לגבי המגבלות של העיר המדברית. לטענתה, לעיתים פיתוח מחייב כריתת עצים – "אבל לפני שמגיעים למסקנה הזו, חייבים לבחון חלופות. באגף השיקום החדש בסורוקה נכרתו 43 עצים בוגרים. כשישבנו עם מהנדס הפרויקט על המפות, גילינו שאם היו מזיזים את הבניין בשני מטרים בלבד, היו ניצלים עצים רבים".

בנוגע לעתיד העיר, החזון שלה ברור וממוקד: "באר שבע עצומה, ולא נוכל להצל את כולה. צריך לתעדף מסלולים חכמים: הליכה מוצלת לבתי ספר, למוסדות ציבור ולמרכזי קניות. אנחנו צריכים טיילות ו'קיצורי דרך' רגליים שייתרו את הצורך ברכב, שבילי אופניים מוצלים וחורשות קטנות בין הבתים. ארגוני החברה האזרחית הם החוליה ההכרחית בין העירייה לציבור. אנחנו שומרים על האינטרסים, מתריעים, ולא נותנים לאף אחד להירדם בשמירה על הצל שלנו".