ליליה ניסתה להכניס את ילדי השכנים למקלט, ונרצחה בפתח ביתה

קוסטיצין יליזבטה(ליליה) נולדה בלנינגרד, מספר חודשים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, לאחר סיום המצור בזמן המלחמה. היא חיה חיי עוני וסבלה מאנטישמיות. לישראל היא עלתה בזמן האינתיפאדה השנייה. "אז גרנו בירושלים וכל לילה שמענו מסוקים וירי מאזור גילה שבירושלים" סיפרה בתה ריטה.

"לאחר שאני ואחי התחתנו, אמא החליטה לקנות דירה והתקציב שהיה לה הספיק לקנות דירה באופקים, לא רחוק מאחי. היא מאוד אהבה את אופקים, מאוד אהבה את הגינה שלה וכל יום עד יום האחרון היא הייתה יוצאת לגינה ומטפחת אותה. זה עשה לה ממש טוב וגם עזר לשמור על הכושר."

ספרי על אמא

"אמי הייתה תמיד דואגת לסובבים אותה, תמיד הייתה פונה אליי כדי שאני אעזור להם לפתור את הבעיות שלהם מול המוסדות. שכנה שלא ידעה להשיג טלפון של מישהו, עזרה מול ביטוח לאומי, קופות חולים וכו''. לאחרונה, כאשר שכנה שלה חלתה בדמנציה (אמה פוליאקוב שגם נרצחה ביחד איתה), מאוד עזרה לבתה לטפל בה.כל פעם הייתה הולכת לבקר אותה, דואגת שהיא תקבל עזרה שהייתה זקוקה לה".

לפני כחודשיים עברה ליליה ניתוח לב והספיקה להתאושש ממנו. חודש לאחר הניתוח כבר החלה ללכת בשכונה, עצרה ליד כל ספסל כדי לנוח מהעייפות המצטברת, אבל תוך חודש, מספרת בתה, כבר חזרה למסלול השגרתי שעשתה לפני הניתוח. "שבוע לאחר הטבח היא הייתה אמורה לארח את אחיין שלה שכבר היה עם כרטיס טיסה מגרמניה" משתפת ריטה. " עשתה קניות, הזמינה טיולים וכבר הייתה להם תוכנית מה הם יעשו כשהוא יבוא. בחודש האחרון אמי דיברה שהיא נורא רוצה לקנות סט תכשיטים מענבר וביקשה ממני לחפש לה.לא מצאתי סט, אבל הזמנתי לה משהו קטן שלא הספקתי להביא לה".

מה קרה באותו יום?

"באותו בוקר, בשעה 6:40, אמא שלחה לי הודעה 'ריטה יש המון אזעקות ובומים ואין שום דבר בחדשות'. הדלקתי טלוויזיה והתקשרתי אליה. עוד הספקנו לדבר שיחה רגילה. אמי כרגיל, דאגה לאחרים ולכן אמרה שהשכנים בטח מסכנים  כי הם צריכים להוציא ילדים קטנים כל כך מוקדם בבוקר ולעמוד בחדר מדרגות בזמן האזעקות. הדירה שלה הייתה יותר עורפית ולמרות שלא היה בה ממ"ד, הרגשנו שהיא יותר בטוחה מאחרים. הדירה גם צמודה למקלט. היא לא הייתה הולכת למקלט, כי היא אמרה שתוך חצי דקה מאוד קשה להספיק להגיע ויש סיכוי שהיא תיפול, אז העדיפה להישאר בביתה, בחדר עורפי."

מה את יודעת על ההיתקלות על המחבלים?

"סיימתי את השיחה איתה בכך שהיא הולכת לקרוא לשכנים לבוא אליה כדי שילדים יוכלו להמשיך לישון בחדר השינה שלה. כנראה זאת הסיבה שהיא פתחה דלת למחבלים. היא נרצחה בביתה, ליד הדלת הכניסה, ולשכנים היא לא הספיקה להגיע. "

אחת החברות של אמא רשמה על ליליה: "אישה יקרה, בן אדם איכותי. במושגים שלי, היא מייצגת את האדם הראוי בעולם הדפוק הזה: נבונה, צנועה, מתמודדת, סובלנית, ומעל לכל - בן אדם, אנושית, במובן החיובי ביותר. כמה חבל, שדחיתי שוב ושוב את התוכנית לבקר אותה, כמה כואב".