"עד שאחרון המפונים חוזר הביתה": ראיון מיוחד עם דודי ליפשיץ, ראש 'מנהלת לביא'

דודי ליפשיץ, עובד עירייה בכיר בעל ניסיון של עשרות שנים, נקרא להוביל את הגוף החדש. ליפשיץ, שתכנן את פרישתו לגמלאות לאחר 47 שנות שירות, נענה לבקשתו של דנילוביץ' והתייצב למשימה הלאומית.

עיריית באר-שבע היא הראשונה שהקימה מנהלת מסוג זה, מה עמד מאחורי ההחלטה האסטרטגית להקים גוף שכל תכליתו ליווי אישי של המפונים?

"ראש העיר הבין מיד שאנו ניצבים בפני אירוע בסדר גודל אחר. הוא צפה שתושבים רבים יזדקקו לסיוע, והנחה להקים מערך שירות ייעודי. עוד בטרם התברר היקף הנזק המלא, הוחלט על הקמת גוף שיוכל לפנות מאות משפחות לבתי מלון, לדאוג לצרכיהן וללוותן מרגע הפגיעה ועד לשובן הביתה. המנהלת פועלת כגוף מתכלל, איננו מחליפים את הביטוח הלאומי או את מס רכוש, אלא פועלים לצמצום הבירוקרטיה ולמתן כתובת אחת, ברורה ונגישה לתושב. המוטו שלנו ברור: כל עוד אחרון התושבים לא חזר לביתו, המנהלת תמשיך לפעול".

כדי להבין את גודל המשימה, תוכל לפרט את נתוני הפגיעות במבצעים האחרונים?

"המספרים משקפים את סיפור ההתמודדות העירוני בשנה האחרונה. במבצע 'עם כלביא' שהחל כאמור ביוני 2025, ספגנו ארבע פגיעות ישירות ו- 111 מבנים ניזוקו. נכון להיום, רוב המבנים כבר שופצו, בניין אחד נהרס ונמצא בתכנון מחדש, ולשני בתי קרקע מקדמים היתרי בניה. 168 משפחות מהסבב הזה מתגוררות בשכירות וממתינות לחזור לדירותיהן. במבצע 'שאגת הארי', הטיל שנפל בלב שכונת מגורים גרם להרס ברדיוס של 500 מטרים. 11 בניינים הוכרזו כלא ראויים למגורים ופינינו מהם בשלב הראשון 212 בתי אב - כ 1,600 תושבים. בנוסף, נפגעו 23 עסקים ו- 14 מבני ציבור וחינוך. הניסיון שצברנו במבצע הראשון אפשר לנו לפעול כעת במהירות וביעילות גבוהה יותר מול האתגר העצום".

רשויות אחרות כבר פונות אליכן כדי להעתיק את 'המודל הבאר-שבעי'. מה הופך את המנהלת למודל לחיקוי בטיפול בעורף?

"הייחוד שלנו הוא בליווי מתמשך. רשויות אחרות הקימו מנהלות דומות בתקופת הלחימה, אך אלו נסגרו ברגע שהתושבים חזרו לבתים זמניים. אצלנו הייתה הבנה שהקשיים האמיתיים מול הבירוקרטיה ובמישור הנפשי מתחילים דווקא כשיוצאים מהמלון ומנסים להתארגן מחדש. העובדה שאנו מספקים מענה 24/7 ומלווים את הדייר לאורך כל הדרך, היא שהופכת אותנו למודל. בימים אלו אני מסייע לעיריית בית שמש לבנות מערך דומה, מתוך תקווה שאוכל להגיע לשם פיזית ולסייע בהקמה, שכן גם הם ספגו מכה קשה המחייבת היערכות עירונית נכונה".

טכנולוגיה בשירות החוסן: הטמעתם מערכת CRM מתקדמת לניהול תיקי דייר. כיצד זה מסייע לאוכלוסיות רגישות כמו קשישים וניצולי שואה?

"זהו אחד הפיתוחים המשמעותיים ביותר שלנו. עם הקמת המנהלת, גייסנו אנליסטיות שפיתחו מערכת ממוחשבת לניהול מידע. לכל מפונה נפתח 'תיק דייר' המתעד כל פנייה, פעולה, שיחת טלפון וצורך שעלה. המערכת מאפשרת לנו לבצע ניתוחים בזמן אמת: אנו יודעים בדיוק כמה קשישים ישנם, כמה ילדים, אנשים עם מוגבלויות או צרכים מיוחדים. כ 1,600 תושבים הגיעו למרכז הסיוע הראשוני שהוקם תוך דקות ספורות ביום אחד במערכת הנוכחית, בזכות המערכת ניהלנו את האירוע בצורה מיטבית, ללא ניירת ידנית או קובצי אקסל מסורבלים".

בימים אלו, מאות תושבים שפונו מבתיהם שוהים במלון 'לאונרדו' בעיר. כיצד המנהלת מצליחה לייצר להם תחושת קהילה ושגרה בתוך חוסר הוודאות?

"השהות במלון היא לא רק פתרון לינה, היא ניהול חיים שלמים. הקמנו ב 'ליאונרדו' שלוחה פעילה של המנהלת שפועלת שם מדי יום. אנחנו לא רק מחלקים מידע, אלא יוצרים תוכן: החל מהפעלות לילדים כדי להקל על ההורים, דרך הרצאות וסדנאות חוסן, ועד לארוחות משותפות בשבתות. מנהלי הקהילה שלנו נמצאים שם במסדרונות, עוברים חדר חדר, מוודאים שלכל אחד ואחת יש את מירב המענים להם הם זקוקים".

המוטו שלכם הוא עד שאחרון התושבים יחזור לביתו. מה זה דורש מהצוותים שלכם כדי לעמוד בהבטחה הזו? "זה דורש בעיקר רגישות וסבלנות. הצוות שלנו מורכב מאנשים שמכירים את העירייה לעומק ומבינים את צרכי התושבים. חילקנו את העבודה כך שיש מנהלי קהילה המופקדים על בניינים ושכונות מסוימים, והם עומדים בקשר שוטף עם הדיירים. התפקיד שלהם הוא להקשיב, לשמוע על האתגרים ולנתב אותם למקומות הנכונים. אנחנו לא רק מטפלים בפינוי הפיזי, אלא נשארים שם כדי לחזק את הנפש של התושבים ולתת להם מענה לכל צורך שעולה, עד שהם חוזרים הביתה".

יש לציין, כי במבצע 'עם כלביא' הגעתם להישג מרשים: שיכון 95 אחוז מהמפונים במבני קבע תוך חודשיים בלבד, הכיצד?

"הניסיון שנצבר הוא הון אנושי יקר. תוך חודשיים מסיום הפגיעה במבצע הראשון, הרוב המוחלט של המפונים כבר עבר מהמלונות לדיור קבע - הכוונה היא לדירות בשכירות שאיתרנו עבורם, בזמן שהם מקבלים סיוע צמוד בהליכי התכנון והרישוי לשיקום בתיהם המקוריים. בידע הזה אנו משתמשים כעת במבצע 'שאגת הארי' כדי להאיץ את התהליכים עבור המשפחות החדשות שפונו".

המנהלת מספקת מעטפת שחורגת מענייני דיור: ליווי רגשי, תיווך מול מס רכוש ומיצוי זכויות. מדוע בחרה העירייה לקחת אחריות כה רחבה ולא הותירה לגופי המדינה?

"גופי המדינה מספקים בין היתר את המענה הכספי והטכני, אך אנו מבינים שמעבר לזה, ישנו פן נפשי עמוק. אדם שאיבד את ביתו ברגע זקוק למשענת רגשית וחברתית מהותית. באמצעות צוות מנהלי הקהילה ואנשי המקצוע של העירייה והרווחה, אנו מגיעים לכל תושב ותושבת ומעניקים להם את המעטפת האנושית הזו".

כל המימון של מנהלת 'לביא' מגיע מתקציב עיריית באר-שבע. אין כאן השתתפות ממשלתית?

"אכן, וזהו פרט חשוב: עיריית באר-שבע נושאת בנטל המימון באופן עצמאי. אנו נעזרים בקרנות ובארגונים כמו הג'וינט, אך העלות העיקרית של התקנים מוטלת על העירייה. ראש העיר החליט לקחת אחריות מלאה, מתוך אמונה שזהו הבסיס לחוסן העירוני שלנו".

תוכל לשתף, ברגע אחד שבו הליווי האישי של מנהלת הקהילה הצליח להחזיר תחושת ביטחון למשפחה שביתה נפגע?

"אני נזכר במשפחה של ניצולי שואה שביתם ספג פגיעה קשה. הם היו עובדי עצות, מבוהלים מהרעש ומהבירוקרטיה. מנהלת מערך השירות שלנו לא רק דאגה להם לחדר במלון, אלא ליוותה אותם פיזית לכל פגישה עם שמאי מס רכוש, דאגה להם לתרופות שהושארו בבית ההרוס ואפילו דאגה להעביר להם ארוחות חמות המותאמות לצרכיהם. כשהם אמרו לנו: 'חשבנו שאנחנו לבד, אבל עכשיו אנחנו יודעים שיש לנו משפחה גדולה בעירייה' - הבנתי שבשביל זה הקמנו את "לביא'".

לסיכום דודי, מהי המשימה החשובה ביותר העומדת כיום לפתחה של המנהלת?

"להבטיח שכל תושב שביתו נפגע יקבל את המענה המקצועי והאנושי ביותר. נמשיך לפעול ולוודא שהבירוקרטיה לא תעכב את החזרה לחיים. נמשיך להיות הלב הפועם של העיר ברגעים הקשים האלו, עד שאחרון התושבים יפתח שוב את דלת ביתו".