עד כמה תקציב הממשלה מועיל לנגב, אם בכלל?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d3d73d71-4a05-42a9-bcf2-fcb08abe5ffb','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('d3d73d71-4a05-42a9-bcf2-fcb08abe5ffb','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7]]);})

רבות דובר במהלך השנים על חוסר הצדק בכל הקשור לתקצוב אזורי הפריפרייה. אנחנו כאן בבאר שבע, מרגישים לא מעט את חוסר האיזון בין המרכז לדרום, בכל הקשור למשאבים הקיימים כאן בסביבה. אז האם הבעיה היא בשיטת הממשל? או שפשוט מדובר בכשל מערכתי כולל? יצאנו לברר

פיתוח שכונות חדשות-באדיבות חכל ירוחם

לפני כשלושה שבועות, עבר תקציב מדינת ישראל, ברוב של 61 חברי כנסת. בעקבות כך, אושר כי תקציב המשרד לפיתוח הנגב יעמוד על 307,138,000. האם הסכום הזה גבוה? ובכן, מדובר על הבדל של כ-26 מיליון שקל פחות מן תקציב המשרד בשנת 2020. כבר שנים שיש טענות כי הנגב אינו מתוקצב כראוי, וראייה לכך היא הישארות הפריפריה מאחורי יישובי המרכז בנושאים רחבים בהם – חינוך, הכנסה כספית וכד'.

לצורך הבנת התקציב קצת יותר לעומק, תוך הבנה מה המשמעות האמיתית שלו על תושבי הדרום, נפגשנו עם פרופ' רפי בראל, שהוא מרצה אמריטוס של אוניברסיטת בן גוריון, וכעת הוא גם מלמד במכללה האקדמית "ספיר", ועד לאחרונה עמד בראש מחלקת הכלכלה של המכללה.

איך עובדת בעצם חלוקה בסיסית של תקציב?

"התקציב בדרך כלל מחולק לסעיפים ראשיים ולסעיפי משנה כמובן, כשבדרך כלל תקציב הביטחון הוא הגדול ביותר. התקציב הוא ברמה המדינית ואין התייחסות ספציפית לפיתוח מקומי, שכן התקציב לנגב והגליל מגיע דרך התקציב למשרד לפיתוח אזורי. עם זאת, חשוב לציין שגם התקציב, שבמסגרתו יוצאים לפועל פרויקטים שונים כאן באזור,  כפוף כמובן לממשלה ירושלים ומה שהיא מחליטה. התקציבים הם ברמה הלאומית והחלוקה היא בידי הממשלה. אפילו התקציבים העירוניים הם מאד מוגבלים, כך שגם הרשויות המקומיות מאד מוגבלות ביכולות שלהם. בסופו של דבר זאת החלטת הממשלה האם להשקיע בחינוך, בתשתיות בסייבר וכד'.

זה לא מגוחך לדעתך שמי שיושב אי שם בכנסת יחליט בשביל התושבים שגרים כאן?

"תראה, זה לחלוטין לא הוגן, שכן התקצוב הוא לא שווה בעליל. בזמנו עשינו עבודת מחקר בבן גוריון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בו חקרנו כיצד ניתן לפתח שלטון אזורי, כמו שנעשה בכמה מדינות בעולם, בהם – צרפת, ארה"ב, גרמניה וכד'. כמובן שיש נושאים שהם יותר רלוונטיים לשלטון הגדול, בהם ביטחון, אבל יש גם תחומים שהם לגמרי יכולים להיות תחת אחריות מקומית. הבעיה היא, ששינוי כזה יצריך החלפה גורפת של שיטת הממשל פה. זה יכול לעבוד, אם מוצאים את האיזון הנכון, אבל יש גורמים שהיו מתנגדים לכך. כי במצב כזה מה שיקרה, הוא שיילקח כוח מהממשל, וזה לפעמים לא בא באותו העין עם כולם".

ונגיד שכן התקציב היה מחולק לפי אזורים, מה היה קורה בעקבות מהלך שכזה? איך התושב הפשוט היה מרגיש את השינוי?

"היה קורה דבר פשוט מאד – נניח והייתה מסגרת של שלטון מקומי ואזורי, שאחראית על כלכלת האזור ולוקחת החלטות "מדיניות", ואותו שלטון היה מקבל תקציב מתוך הממשלה, אז סביר להניח שהוא יכול היה לקדם נושאים יותר ענייניים לפי ראות עיניהם. כמו למשל – פיתוח שונה של מוסדות החינוך, שכן כרגע מחלקות המחקר במוסדות אקדמאיים פה בדרום הם מועטות מאד, וכן תקציב המכללות הוא לא תמיד שווה, ולפעמים אף לא מתוקצב כראוי. עוד דבר שהיה קורה, הוא שככל הנראה הצרכים של המועצות המקומות והרשויות העירוניות היו מסופקים בצורה יותר גבוהה."

מדוע?

"כי אז אותה מועצה יודעת בדיוק מה הצרכים של כל רשות מקומית ועירייה, והיינו יכולים לראות הוצאות יותר ממוקדות מטרה בכל אחד מהאזורים".

"התקצוב הוא לא שווה בעליל", פרופ' רפי בראל. קרדיט - צילום פרטי

עוד מציין פרופ' בראל, שבעקבות מה שנקרא "כשל שוק", תקציב כלל מדיני מונע פיתוח כאן בנגב, וניצול של כוח עבודה גדול שקיים פה, ולא ממומש לחלוטין – "כשל שוק למעשה אומר – שאם אתה נותן לדברים להתנהל בצורה חופשית, כשוק חופשי, יכולים להיות מצבים שבהם אתה פוגע ביעילות ברמה הכלל לאומית. לדוגמא – אם למשל בהייטק, שזה הנושא החם ביותר כרגע בישראל, תבוא לאחד המשקיעים ותציע לו לעביר את משרדיו לבאר שבע או אופקים, הוא לא יזדרז במיוחד. ומה שקורה זה שיש ריכוז גדול במרכז הארץ, ואז בנגב נוצר מצב של כוח עבודה גדול (גורמי ייצור כפי שאומרים בעולם הכלכלה) שהוא פשוט לא מנוצל. הרי זה אבסורדי, כי הילד שגדל באופקים או בבאר שבע, לא שווה פחות מילד שגדל במרכז. אבל אין שום ניסיון להכשיר את אותו ילד לשוק העבודה השלט – ההייטק במקרה הזה, וכך נוצר כוח עבודה מבוזבז. אז הכשל בעצם הוא גם ברמה הלאומית, לא רק בנגב".

מה אתה יכול להשיק מהתקציב לאחר שסקרת אותו? יש מסקנות חיוביות ושליליות שאתה יכול לספר לגבי פיתוח הנגב?

"ברמה הלאומית ניתן לראות שמתקצבים דברים חשובים, כמו הקמת בית חולים נוסף למשל כאן באזור, או למשל העברת הבסיסים הצבאיים, שייצור פה אלפי מקומות עבודה לתושבים.  מה גם שהתכנית הכלכלית להסדרת הישובים הבדואים, ותקצוב האוכלוסייה הבדואית, זהו צעד מאד חיובי שישפיע על כל הנגב בכלל, ועל באר שבע בפרט. עם זאת, המגבלות שמוטלות על המכללות, וחוסר התקצוב, מקשה מאד על התפתחותן, ועל הקמת מחלקות טכנולוגיות. כמו כן, יש בעיה חמורה בכל הקשור לתקציבי מחקר, שבסופו של דבר אמור להיעשות על ידי תושבי המקום, אשר רוצים לרכוש השכלה, ולהשפיע על הסביבה שלהם. וזה לא מתאפשר להם כי שפוט אין תקציב לנושא הזה".

"הצרכים של המועצות המקומיות והרשויות היו מסופקים". קרדיט: ארנולד נטייב

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('55f31028-39e4-4c01-83f2-3c7335eb5e88','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה