מאות נפרדו מסמ"ר צ'אלצ'או שמעון דמלאש ז"ל: "גיבור אמיתי, גאווה למשפחה, לעיר ולמדינה"

מאות בני משפחה, חברים, מפקדים ותושבים ליוו היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע את סמ"ר צ'אלצ'או שמעון דמלאש ז"ל, בן 21, לוחם בגדוד 932 של חטיבת הנח"ל, שנהרג מירי צלף בעזה.

סגן-אלוף דותן מלול, מפקד בגדוד, ספד לו בשם מפקד החטיבה, הגדוד והפלוגה: "אנחנו עומדים כאן וכואבים את לכתך. היית לוחם מסור ומקצועי, דמות דומיננטית בפלוגה, שקט וצנוע – אך נוכחותך השפיעה על כולם. האמנת במטרותיך ועמדת תמיד בחזית. נפלת כגיבור אמיתי – ותישאר לנצח חלק מאיתנו."

מלול הוסיף כי חבריו לפלוגה ימשיכו בדרכו: "אל תדאג, שמעון. לא נעצור לרגע. נמשיך להילחם עד שנשלים את המשימה שממנה לא שבתה." בהמשך הקריא מלול גם את דבריו של מפקד הפלוגה, רועי, שנכתבו במיוחד ללוויה: "שרופי, מי היה מאמין שאני כותב עליך בלשון עבר. רק אתמול ראיתי אותך בטקס החג, שקט וצנוע, מחייך מהצד. היום אנו נפרדים – אך לנצח תישאר חלק מאיתנו."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', עמד מול המשפחה האבלה וההמונים, ונשא דברים נרגשים: "המסע שלך הוא מסע של אמונה, תקווה וגבורה. הסיפור שלך הוא הסיפור שלנו, של העם היהודי – עם שלא מוותר, נחוש, זוכר, תמיד מתגייס להגן על האומה. האמונה שלך החלה בעלייה לארץ ישראל. למרות הקשיים, השתוקקת לשרת בצה״ל. פגשתי אותך עוד במרכז פידל ובמערכת החינוך, וראיתי את המנהיגות שלך, את האש בעיניים. לפני שנה בדיוק פגשתי אותך ואת חבריך מגדוד גרנית 932 באוניברסיטת בן-גוריון – ראיתי את הנחישות לשחרר את החטופים ולהגן על המדינה שלנו."

דנילוביץ' הזכיר גם את בן דודו של שמעון, סמל ארמיאס מקוריאו ז"ל, שנפל אף הוא בעזה: "ליוויתי גם את חברך היקר, בן דודך, הרמיאס ז"ל. שניכם תיזכרו לדורי דורות כאלה שהצילו את מדינת ישראל. אתם חרוטים בספר הזהב של האומה. העיר באר שבע אבלה וכואבת, מרכינה ראש עם לכתך, אחד מבניה היפים. אתה, צ'אלה, גאווה למשפחה, גאווה לקהילה המפוארת, גאווה לעיר באר שבע ותפארת למדינת ישראל."

מאור אוחיון, חברו לנשק ממחלקת הרת"ק, ספד לו בדמעות: "האהוב שלנו, אח שלי, חבר לחיים – אין לי מילים. היית הסמל שלנו, הגבר שהזכיר לנו מתי לצחוק, מתי לשתוק, מתי לעשות רעש. היית הלב שלנו. אחרי שנתיים ביחד סיפרת לי כמה קשה לך, כמה אתה מתגעגע למשפחה ולהורים. אנחנו מתגעגעים אליך, תשמור עלינו מלמעלה. תמיד תהיה איתנו בלב – עם משפחת הרת"ק, עם החברים. אנחנו אוהבים אותך."

בהמשך דבריו אמר אוחיון: "אני לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר. רק לפני שבוע היינו יחד וצעקנו לשמיים. ברחת לי בלי שלום. בחיים לא אשכח את הצחוקים איתך, את המשחקים, את הסיגריות המשותפות. תמיד העלית לי חיוך. אנחנו מבטיחים להנציח אותך ולתת לך את הכבוד שמגיע לך. אח שלי, אהוב שלי – אנחנו אוהבים אותך."

דמלאש הותיר אחריו זוג הורים, אח קטן ובת זוג. המשפחה עמדה מעל ארונו הדומם כשהיא מלווה בבכי כבד. חיילי חטיבת הנח"ל הצדיעו בדרכו האחרונה, ובצד הארון בלטה ההיסטוריה הכואבת: שנה וחצי בלבד לאחר שבן דודו, סמל ארמיאס מקוריאו ז"ל, נפל בקרב בעזה – שוב נאלצה המשפחה לשלם מחיר כבד מנשוא.