"סמל של ילדות וטעם של אהבה": היישוב עומר נפרד ממרים אביטל, האמא של המרכז המסחרי

היישוב עומר איבד היום את אחת הדמויות המוכרות, החמות והאהובות ביותר בנוף המקומי שלו. מרים אביטל, מי שהפעילה במשך עשורים את המזנון המפורסם במרכז המסחרי ובבריכת היישוב, הלכה לעולמה. יחד עם בעלה, עמרם ז"ל, הפכו השניים את המזנון להרבה יותר מעסק לממכר מזון – עבור אלפי ילדים, בני נוער ומשפחות צעירות בעומר, המקום היה נקודת ציון, עוגן קהילתי ובית שני.

עם פרסום הבשורה המרה על ידי ילדיה – גבי, שולי, דרורה ושי – הרשתות החברתיות המקומיות הוצפו במאות תגובות כואבות ונוסטלגיות. תושבי האזור, ותיקים וצעירים כאחד, ביכו את האובדן ושיתפו בזיכרונות ילדות אישיים שהמחישו עד כמה הייתה מרים חלק בלתי נפרד מפס הקול והטעם של חייהם.

"אף ילד לא ויתר על האוכל שלה"

הסיפורים שזורמים מרחבי הקהילה מציירים תמונה של אישה שכולה נתינה ואהבת אדם. תושבים רבים נזכרו במטעמים שהפכו לשם דבר ביישוב: הפלאפל המיתולוגי, השקשוקה החמה של אמצע השבוע, וכמובן – הקוסקוס של יום שישי, שעבורו היו נרשמים הילדים מראש עוד בשעות הבוקר כדי להבטיח לעצמם שולחן בבריכה.

"מרים הייתה מושג בעומר של פעם", שיתפה אחת התושבות בהתרגשות. "כל מי שגדל כאן אכל אצלה. ואפילו אם לילד לא היה כסף, הוא יצא שבע. היא הייתה אמא אמיתית, חמה ואוהבת, שהכירה כל ילד בשמו וידעה בדיוק מה הוא אוהב לאכול".

תושב אחר תיאר את החלל שנותר ביישוב: "אליס הספרית, סמי מהמכולת ומרים מהמזנון אינם. דמויות מרכזיות שגדלנו עליהן שנים רבות אינן עוד, אך דבר לא ישכיח אותן מזיכרוננו".

מורשת של מאור פנים

עבור רבים מילדי עומר (שהיום הם כבר הורים בעצמם), המזנון של מרים ועמרם ז"ל לא היה רק תחנת עצירה חובה אחרי בית הספר, אלא מודל לסבר פנים יפות. הזיכרון הקולקטיבי, כפי שמשתקף בהספדים, הוא של אישה סבלנית, נדיבת לב ואצילת נפש, שראתה בעבודתה הרבה מעבר לפרנסה.

קהילת עומר, הבוגרים שגדלו על ברכיה והתושבים הרבים, משתתפים היום בצהרי משפחת אביטל, ומחבקים את הילדים, הנכדים והנינים. מורשתה של מרים, השזורה בטעמים וזיכרונות של אהבה, תישאר חקוקה לעד בלבבות התושבים.

יהי זכרה ברוך.