סיפור מקומם: א' הנכה לא התקלחה חודשיים, כי בעמידר לא הנגישו עבורה את המקלחת

א' מתגוררת בדירת עמידר בשכונת נווה זאב ולמרות שבדירתה יש אמבטיה, בשל נכותה הזמנית שנוצרה, הכניסה אליה מתאפשרת רק בסיועו של אדם נוסף וכרוכה בסיכון בנפילה והחמרת מצבה. מעבר לכך כניסה למקלחת מאלצת את א' להתכופף מה שגורם לכאבי תופת שמרתיעים אותה מלהתקלח

לפני יותר מחודשיים  נפלה א', באוטובוס עקב בלימה חזקה של הנהג. כתוצאה מן המקרה נהפכה א' למשותקת באופן זמני בפלג גופה התחתון. א' בת ה- 50, היא אם חד הורית ל- 5 ילדים המתמודדת עם מגבלה נפשית.  א' קיבלה אישור מקופת החולים שלה בדבר זכאותה להנגשת המקלחת (מקלחון) שתאפשר לה להתקלח בעודה נמצאת על כיסא גלגלים, אך נדמה כי הדבר לא מתבצע וזאת למרות שיחות רבות של א' עם נציגי עמידר.

אנו במערכת באר שבע נט פנינו לא' ולמתאמת השיקום שלה בכדי לנסות ולברר את הסוגייה בכדי להבין מדוע לא מונגשת מקלחתה של א' בכדי שהיא תוכל להתקלח בחופשיות.

לטענת א', היא פנתה לעמידר לאחר שקיבלה אישור ל'הנגשת הבית' מטעם מרפא בעיסוק של קופת החולים, בבקשה להוריד את האמבטיה ולעשות מקלחון מה שיאפשר לה להיכנס ולהתקלח לבד באופן עצמאי: "פניתי אליהם כמה פעמים והתחננתי לעזרתם אך נאמר לי שזה בטיפול, תשובה שאני שומעת כבר תקופה ארוכה, כאשר בפועל כלום לא קורה. לאחר תחנונים רבים, כשכבר הגיע נציג מטעם עמידר לביתי ב- 30.5 בכדי לבדוק אם יהיה ניתן לעשות מקלחון, הוא אמר כי הנושא צריך לעבור וועדה בעוד 3 חודשים, ואז אולי יהיה אישור".

א' טוענת כי העובדה שהמקלחת שלה אינה נגישה לה מונעת ממנה מלהתקלח באופן עצמאי: "זה מגיע למצב שאם הבת שלי לא מרימה אותי ועוזרת לי להיכנס למקלחת אני לא מסוגלת להתקלח או להיכנס לאמבטיה לבד במצב הקיים. יש לי כיסא גלגלים שבאמצעותו הייתי יכולה להיכנס למקלחון אך לא לאמבטיה".

מעבר לכך נדמה כי כל מקלחת שמבצעת א' כרוכה בכאב פיזי נוראי שמרתיע את א' מלהתקלח: "עד היום מאז התאונה התקלחתי בסה"כ 3-4 פעמים כאשר ביתי עזרה לי להיכנס למקלחת ובקושי הצלחתי לצאת ממנה. הרמת הרגליים הנחוצה בכדי להיכנס למקלחת גרמה לי לכאבי תופת שנמשכו עד למחרת. אם אני מתכופפת אינני מסוגלת להתיישר ולהמשיך לתפקד ואז אני נשארת בבית כל היום ושוכבת מבלי יכולת לעשות דבר, ועל כן אני מעדיפה שלא להתקלח. אני נמצאת בקושי הזה כבר חודשיים, אשר כל יום מרגיש כמו נצח בסיטואציה שבה אני נמצאת.  מה שאני מבקשת בסה"כ הוא שאוכל להתקלח כמו אדם נורמלי ובצורה עצמאית ללא כאבים בגב לאחר שאני מתקלחת".

בשיחה שערכה מערכת באר שבע נט עם אורית, מתאמת שיקום, שמלווה קבוצה של נשים שמתמודדות עם מגבלה נפשית וביניהן גם את א', לה היא מסייעת בכל הקשור לטיפול בענייני בירוקרטיה היא ממחישה עד כמה חוסר יכולתה של א' להתקלח פוגעת באיכות חייה: "כבר מעל לחודשיים א' לא התקלחה כמעט כלל.  היא מנסה לשמור על היגיינה- היא עושה מקלחת מגבונים, אך אינה יכולה להיכנס למקלחת שבביתה".

"חשוב לזכור שמדובר על קיץ, ובשל היותה אישה היא מקבלת גם מחזור דברים שגורמים לכך שתסריח עוד יותר. צריך להבין שגם במידה ותתקבל תשובה חיובית מהוועדה, א' לא תוכל להתקלח עד אז. לתת לאישה שכמעט ולא התקלחה חודשיים, להמתין עוד 3 חודשים לפחות בכדי שתוכל להתקלח,  כלומר כמעט חצי שנה ללא מקלחת זה נשמע לי הזוי. במידה ותתקבל תשובה שלילית מהוועדה לא תוכל א' להתקלח כלל".

''ניסינו לבדוק אופציות של מתקנים מיוחדים לאנשים במצבה של א' דרך ארגונים שונים העוסקים בכך, אך לא מצאנו מתקן שיסייע לא' להיכנס למקלחתה, שכן האמבטיה קטנה מאוד ולכן אין אחיזה לשום מכשיר. פנינו למוקד של עמידר, לרכזת עמידר בדרום וגם אל רכזת נגישות בעמידר, וכ"א טוען שמדובר על סיפור קשה, ושהוא נורא מזדהה ויעביר זאת הלאה בעוד כלום לא קורה. יש לה תינוקת בת שנתיים שהיא לא יכולה לקלח בעצמה ובמזל השכנים האדיבים מסכימים לקלח את התינוקת".

לפי שיחות מוקלטות שהגיעו למערכת באר שבע נט של א' עם עמידר נדמה כי פנייתה של א' להכרה ב'הנגשת הבית' נדחתה תחילה ע"י הגורמים המטפלים בין היתר בשל חוב שלטענתם קיים לדיירת. ואולם  מן הראוי שלכל אדם תהיה את הזכות הבסיסית להתקלח ולשמור על היגיינה, ואין שום דבר המצדיק למנוע זכות בסיסית זאת מאף אדם.  

מעמידר נמסר: "החברה פעלה רבות על מנת להסיר את החסמים ולהביא לפתרון במהירות האפשרית, נוכח ייחודיות המקרה. יצויין, כי ועדת חריגים במשרד הבינוי והשיכון דחתה את הבקשה. הודות לפעילות סניף עמידר בעיר, תתכנס הוועדה פעם נוספת בתחילת השבוע כדי לדון בבקשה, לכשיתקבל האישור, השיפוץ יתבצע באופן שיענה על צרכיה של הדיירת"

פנינו למשרד השיכון בכדי לקבל את תגובתם, אך זו טרם התקבלה.