נ' מעוקץ נפצע בעזה, חבריו יצאו במחווה מרגשת: ''אם הוא לא יגיע לסיכה, היא תגיע אליו''

לכל חייל וחיילת רגע קבלת הסיכה הוא בלתי נשכח: על קצה הר, ברחבת מסדרים או בבסיס ההכשרה. אך את ההענקה לסמל נ' בשבוע שעבר, כל לוחמי עוקץ לעולם לא ישכחו. 

לאחר שנפצע קשה ואיבד חבר בקרב, זכה נ' לסיים את המסלול, אותו החלו לפני יותר משנה, בתצורה אחרת, וקיבל בבית החולים בילינסון את הסיכה המיוחלת מסרן א' - המ"פ שלהם, שנפגע בעצמו והשתקם.

בואו נחזור חצי שנה אחורה לרגע הפציעה שלו. ב-7 באוקטובר, כשהפלוגה סגרה שבת, נשאר סרן א' בבית, אך מיד קפץ ליחידה בשביל לצאת ולהילחם: "יש לי משפחה שם בבארי. אני מכיר את המקום טוב וידעתי שאוכל לתרום". 

וכך היה - יחד עם כיתת הכוננות הוא ולוחמיו הצליחו לחלץ 7 משפחות. "הם בהתחלה לא רצו לצאת מהבתים", הוא משתף, "אבל בזכות אנשי הקיבוץ הצלחנו לשכנע אותם שאנחנו לא מהווים איום".

בהמשך הם חברו לצוות שנקלע להיתקלות, אך ברגע שסרן א' זיהה את מקור האש הוא נורה ביד. כתוצאה מכך העורק שלו נקרע. חייליו המשיכו בלחימה בבארי, וחילצו כ-200 אזרחים. "חשבתי שהלכה לי היד", הוא מעיד, "אבל שמחתי שרק אני נפצעתי מהפלוגה, וזה ליווה אותי בחודשים הארוכים בבית החולים".

לאחר שלושה וחצי חודשים, שבמהלכם דאג להתעדכן במצב חייליו, סרן א' השתקם. ברגע שיכל - הוא חזר להמשך ההכשרה של חייליו, ששינתה את פניה בעקבות המלחמה. "כל אחד נתן 300 אחוזים מעצמו", הוא מתגאה, "עם מילואימניקים שבאו לתגבר ואימונים מבצעיים בלתי פוסקים". מרבית מהלוחמים אף הספיקו להתמקצע מספיק בשביל להיכנס ללחימה בעזה בעצמם. 

לקראת סוף המסלול, פלוגתו של סרן א' נקראה לבצע משימה ברצועה. שם, שניים מחייליו החלו לסרוק מבנה, וזיהו בו מחבלים שירו לעברם RPG. באותה תקרית, סמל נ' נפצע קשה וסמ"ר דויד ששון נהרג מפיצוץ מטען.