נתון מדאיג: אובדן המזון בשנה האחרונה עומד על כ-23 מיליארד ש"ח שבוזבזו

$(function(){setImageBanner('7a2d7b40-d343-4943-929f-b700dfc84a7f','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

הדוח הלאומי של לקט ישראל לאובדן ולהצלה של מזון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, חושף כי היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 נאמד ב-2.6 מיליון טונות ובשווי של כ-23.1 מיליארד ₪ בשנה. על פי הערכות, בעקבות המלחמה, היקף האובדן יגדל, החוסר במזון יורגש וישפיע ישירות על המחירים ועל מצבם של אלו החיים באי ביטחון תזונתי ובכלל

קרדיט - עדי הוברמן/GOVהדוח הלאומי לאובדן ולהצלה של מזון מתפרסם זו השנה השמינית על ידי לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ובפעם הראשונה בשיתוף משרד הבריאות. ניכר כי השפעות מלחמת "חרבות ברזל" מחייבות התייחסות להשלכות על אובדן המזון, אי הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לנוכח ההתרחשויות. כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות, באזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.

על פי אומדני הדוח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23.1 מיליארד ₪ שהם כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה, כלומר, מזון הראוי למאכל, בהיקף של יותר מ-1 מיליון טונות ובשווי של כ-8.1 מיליארד ₪. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי ביטחון תזונתי, קרי, היעדר גישה סדירה למזון ראוי.

בעיית אי הביטחון התזונתי היא בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל. ואולם היא צפויה להחמיר עקב מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין השאר לפגיעה של ממש בענף החקלאות הישראלי בד בבד עם הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם. כל אלו מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי, ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.

לפי פרק מיוחד הנכלל בדוח ומסכם בפעם הראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל, העלות הבריאותית העודפת למשק מאי ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד ₪, שהם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול במספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.

מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, בד בבד עם גידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי מדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.

לאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה. על פי נתוני הדוח בשנת 2022 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון (לאורך כל שרשרת הערך מהחקלאי ועד לצרכני הקצה). העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-3.9 מיליארד ₪ לשנה. פסולת מזון היא כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל, ואובדן מזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגייה, מים, קרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן יצמצם עלויות לטיפול בפסולת.

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "הדוח השנתי השמיני של לקט ישראל ו-BDO חושף לראשונה את ההשפעה הבריאותית של אובדן מזון על אוכלוסיות מוחלשות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי בתקציב המדינה בגובה של מיליארדי שקלים. המשבר הנוכחי, שהינו הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום יותר מתמיד, אין לנו הפריווילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא. מקבלי ההחלטות במדינה חייבים לגבש תוכניות ולתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, ובכך גם לבסס את הביטחון התזונתי במדינת ישראל וגם לחסוך למעלה מ-13 מיליארד ₪ מתקציב המדינה בגין הוצאות בריאות, סביבה ורווחה. כשנעשה את זה, הרי שנעשה כמדינה, צעד גדול קדימה".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('d0db30a6-7930-4659-9f26-62f22495cdfc','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה