נוער למען הגיל השלישי: המיזם הבאר-שבעי שמציל חיי קשישים בשעת חירום

חג השבועות מסמל את סיום עונת הקציר פרי עמלם של החקלאים החרוצים שזוכים ליהנות מהתבואה ותוצרתה. החג בעצם מסמל התחדשות ויצירה במגוון תחומים, המעניק הזדמנות לחדש, לשפר ולשדרג את השרות לפרט ולכלל במגוון תחומים. המיזם החינוכי החדש 'ויצרת', הוא פרי יצירה מחמם את הלב, אשר נולד כשיתוף פעולה יחודי בין יחידת החדשנות של רשת אמ"ית ועיריית באר-שבע, מחבר בין תלמידים ותלמידות לבין צרכי האזרחים הוותיקים, במטרה להעניק פתרונות טכנולוגיים וקהילתיים לאתגרים המורכבים איתם מתמודדים האזרחים הוותיקים בעיר בשעת חירום.

כיצד הרעיון התבשל? המיזם החל במייקאתון שנערך בתיכון מקיף אמ"ית בבאר-שבע, לאיתור וזיהוי צרכים ולפיתוח מהיר ואינטנסיבי של המוצרים, המשך בהתקנה של המוצרים בבית הקשישים בעיר והתרחב ל 15 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, מצפת וחצור בצפון ועד אשדוד, דימונה וירוחם בדרום שבהם תלמידים מבתי ספר נוספים ברשת אמ"ית התקינו את המוצרים שפותחו בבאר-שבע בבתי קשישים ואנשים עם מוגבלויות.

במיזם פועלים לצד התלמידים גם צוותי מייקרים, מעצבים תעשייתיים ומהנדסים מרשת אמ"ית וממרכז המדעים בירוחים. יחד, הם פיתחו והתקינו בשטח סדרת אבות - טיפוס מקצועיים שנועדו להציל חיים באופן אקטיבי ולגשר על הפער הפיזי של הקשישים ברגע האמת. בלב המיזם כמה פתרונות טכנולוגיים מרכזיים: ראשית, פותחה מערכת התראה ויזואלית המיועדת לחרשים וכבדי שמיעה. המערכת מתחברת ישירות לפיקוד העורף ומתרגמת את סוג האיום לצבעים בזמן אמת - מאור ירוק לשגרה ועד אור סגול לחדירת כטב"ם. לצד זאת, הותקנה תאורת חירום אוטומטית הנדלקת באור לבן עוצמתי ברגע האזעקה, במטרה למנוע נפילות בדרך למרחב המוגן עקב חושך או בלבול. בתחום הנגישות הפיזית, בנו התלמידים במסגרת המיזם, מנגנון מודולרי להורדת הליכונים בגרמי מדרגות בצורה פשוטה ואוטומטית, המלווה בערכות הנגשה הכוללות פסים נוגדי החלקה ותאורת חיישני תנועה. בנוסף, פותח מנגנון פיזי להקלה על סגירת דלת הממ"ד, המפחית משמעותית את הכוח הדרוש לטריקת דלת הפלדה הכבדה - פעולה שקשישים רבים פשוט לא מסוגלים לבצע לבדם תחת לחץ. המיזם, שהחל כפיילוט מקומי, הפך למבצע ארצי להנגשת הביטחון למי שזקוק לו יותר מכל.

מיטל בבקין, תלמידת מקיף אמ"ית באר-שבע שלקחה חלק במיזם, מספרת על הפרויקט המיוחד:"זה מיזם חשוב בזמן קריטי, כיף ענק שיש לי דרך לעזור לקשישים. יצאתי עם תחושת סיפוק אדירה להרגיש שעזרתי לאנשים". חברתה, עדן סיגטי, שלקחה חלק בפיתוח הפתרונות, הוסיפה:"בפרויקט הזה הרגשנו שותפים משמעותיים למאמץ המלחמתי. יצאנו לפתח פתרונות יצירתיים שאף אחד לא חשב עליהם קודם, כדי לעזור לאזרחים הוותיקים בבאר-שבע. עבורי זו היתה חוויה מעצבת - במקום להישאר בבית, יצאתי לקדם פתרונות ששומרים על הביטחון שלהם. אני גאה שלקחתי חלק בזה ומקווה שהפיתוחים שלנו יגיעו לכמה שיותר אנשים בארץ".

כאמור, עיריית באר-שבע היתה שותפה לפיתוח ובניית המיזם, תלמידי העיר פיתחו את הפתרונות הטכנולוגיים ואגף הרווחה והשירותים החברתיים בעירייה, איתר את הקשישים שנדרשו לסיוע וחיבר אליהם את התלמידים והמהנדסים המתנדבים. מדובר בחיבור עמוק שנוצר בין חינוך, טכנולוגיה וערבות הדדית. באר-שבע היא נקודת הזינוק למיזם שהתרחב לכל הארץ ושיפר את איכות חייהם של אלפי אזרחים ותיקים ברגעים בהם הם זקוקים לכך יותר מכל. מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית באר-שבע, תהילה רובינס, מספרת:"מיזם 'ויצרת' הוא ביטוי מובהק לתפיסה שלנו באגף הרווחה - שילוב בין מקצועיות ללב רחב. בחיבור הייחודי בין זיהוי הצרכים המקצועי שלנו בשטח לבין היצירתיות של הדור הצעיר, בנינו מעטפת ביטחון משלימה שמעניקה לאזרחים הוותיקים לא רק פתרונות טכנולוגיים מצילי חיים, אלא גם תחושת שייכות וערך. המפגש הבין - דורי הזה הוא הלב הפועם של החוסן הקהילתי בבאר-שבע, והוא מוכיח שבזמן אמת איש אינו נשאר מאחור".

'דור התיקתוק' כפי שרבים כינו בלעג את הדור הצעיר, הוכיח שמדובר בדור בעל ערכים גבוהים ושורשיים, מוכן ומזומן לסייע ולהירתם לכל משימה תוך הקרבה ונחישות בלתי רגילים. לי-היא ישעיהו, תלמידה שהיתה ממובילי המיזם, מתארת את החוויה כזכות גדולה:"עבורי, הפרויקט היה הזדמנות מדהימה להשפיע על חייהם של האזרחים הוותיקים בזמן המלחמה, נהניתי מכל רגע החל משיחות הטלפון הראשונות ועד המפגש האישי איתם בבתים. המיזם הזה חיזק אצלי את תחושת השייכות לעם שלי ואת הרצון לתרום בכל מקום שאוכל. זו היתה חוויה מעצימה ומרגשת, ואני מודה על הזכות לקחת חלק בדבר הגדול הזה". רחל מלכה, תושבת העיר, משתפת אותנו בהתרגשות על המיזם החדשני:"התלמידים פנו אליי שהם רוצים לעזור לי למצוא פתרון איך להגיע למרחב המוגן בזמן האזעקה, כי קשה לי עם ההליכון לרדת למקלט, יש אצלנו הרבה מדרגות", ועתה הוקל לרחל מלכה שמספרת:"בקושי בבית אני מסתובבת עם ההליכון. מהיום שהם (התלמידים) הגיעו אליי אני בוכה מרוב התרגשות".

מנהלת יחידת החדשנות ברשת אמ"ית שחר בן שלום, מסבירה את המניע להקמת המיזם:"ראיתי את התמונות במהדורת החדשות, את האזרחים הוותיקים שלא הספיקו להגיע בזמן למרחב המוגן, היה ברור שאנחנו פשוט לא יכולים להישאר אדישים. בזמן שקיימת חובה ברורה של המדינה למגן ולדאוג שכל אזרח יהיה בטוח בביתו, לא ניתן היה לחכות, החלטנו לפעול בתוך המציאות הבלתי נתפסת הזו כדי להחזיר להם את הביטחון כאן ועכשו. יש לנו בישראל למעלה משני מיליון תלמידים בבתי הספר ולמעלה ממיליון אזרחים ותיקים, אם רק נטמיע במערכת השעות שעתיים שבועיות של אימוץ קשיש, המדינה שלנו תראה אחרת לגמרי". שחר בן שלום, אשר עוסקת בחיבור בין יזמות טכנולוגיה ועשייה חינוכית חברתית בבתי הספר מתארת את הרושם מהמיזם:" ליוויתי את הנוער בביקורי הבית, הנערים והנערות היו מרוכזים כולם בנתינה ובהנגשת המיגון מבלי להסיט מבט למסך הטלפון אפילו לרגע, הלב שלי התמלא בתקווה. מעבר לפתרונות הטכנולוגיים, אנחנו מחזירים להם את השייכות ואת הידיעה שהם כבר לא לבד - וזו ערבות ההדדית האמיתית  במדינה שלנו".

"בזמן שכולנו רצנו למרחב המוגן, היו מי שנשארו מאחור", אומר מנכ"ל רשת אמ"ית, ד"ר אמנון אלדר, ומוסיף:"דלת ממ"ד שכבדה מדי לידיים מבוגרות, חדר מדרגות חשוך או אזעקה שפשוט לא נשמעת -  זו המציאות שוברת הלב של אלפי קשישים, התלמידים שלנו החליטו שהם לא מוכנים לעמוד מנגד".

ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ', מסביר:"החוסן הלאומי של מדינת ישראל נמדד ביכולת שלנו לדאוג לאזרחים הוותיקים - בפתרונות שמצילים חיים. המיזם שנולד כאן בבאר-שבע מחבר בין חדשנות טכנולוגית לערבות הדדית, ומתרגם צורך אמיתי למענה מיידי בשטח. אני גאה בתלמידות ובתלמידי העיר, בצוותים החינוכיים, בצוותי העיריה ובשותפינו ברשת אמ"ית, שביוזמה ובאחריות מוכיחים שמנהיגות נבחנת במעשים. זהו ביטוי אמיתי לאחריות חברתית: הדור הצעיר שלנו פועל כדי לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור".