"ירי ישיר לביטנה של יולדת בהיריון מתקדם זה דבר שלא נתקלנו בו"
27.10.23 / 17:19
פרופסור אייל שיינר, יו''ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל מחלקות נשים ב' ויולדות ב' - הוא אחד מהרופאים שניתח את האישה ההרה שנורתה בביטנה ביום שבת של ה-7.10 מספר מהזווית שלו על הרגעים הדרמטיים
"שבת בבוקר, שמחת תורה. מתעורר לצופר האזעקה. בהתחלה עוד חושב שמדובר בתקלה, אבל באזעקה השלישית כבר נוסע לסורוקה. די מהר מבינים שמדובר באירוע חריג, למרות שעדיין אין לנו שמץ של מושג עד כמה".
"אנחנו מתחילים להתארגן למעבר של היולדות למבנים מוגנים, אבל מהר מאד מקבלים קריאה לרוץ לחדר הלם: התקבלה אלמונית בהיריון מתקדם, עם חדירת רסיס - או ככה חשבנו. המטופלת התקבלה ותוך כדי הערכת יציבות המודינמית אנחנו עושים אולטרסאונד שמראה שהעובר בשלב זה חיוני, עם דופק וכמות מי שפיר תקינה. אנחנו מחליטים לדלג על הדמיה ולרוץ לחדר הניתוח".
"בתחילת הניתוח אנחנו מיד מזהים חור כניסה בגוף הרחם, ומחלצים את העוברית היישר לטיפול צוות רופאי התינוקות. מתברר שכדור חדר ישירות לרחם ולרוע המזל העוברית נפגעה. רופא התינוקות מזהה פצע כניסה ויציאה באזור הבטן התחתונה שלה, והיא עוברת לניתוח ע"י הצוות של כירורגיית ילדים".
"אנחנו מסיימים לנתח את האמא ומעבירים אותה לחדר ההתאוששות. ורק שם אנחנו מתחילים לגלות את גודל האסון. המבואה מלאה בפצועים שמטופלים בסדר מופתי ע"י אנשי הצוות. המראה לא נתפס, הפציעות, הריח של הדם באוויר".
"אנחנו פוגשים את הבעל של היולדת והוא מספר שהיא נפגעה מירייה ישירה לבטן. ירייה ישירה לבטן של יולדת בהיריון מתקדם: קוד מוסר שלא הכרנו. התינוקת יצאה מחדר ניתוח. אבל כמה שעות לאחר מכן היא שוב לא יציבה וצוות הפגייה נלחם על חייה. לצערנו אנו מתבשרים שהתינוקת לא שרדה את האירוע".
"למיון מגיעים עוד ועוד פצועים. אני מקבל עשרות הודעות מחברים, שאנסה לעזור ולאתר קרובים שנעדרים. וגם מתקשרים מהבית: הבן הגדול קיבל צו 8, והבן הקטן הוקפץ לחזור לצבא ובדרך מתקשר שאחפש את החבר שלו שמשרת בנחל-עוז ונפצע מירייה. מצאתי אותו ברשימות הוא עם פצע ירייה ברגל ורסיסים רבים. הוא כאוב גם אחרי המורפיום, אבל אי אפשר לפספס את ההקלה של ההורים שלו כאשר הם נפגשים איתו. יצא יחסית בזול".
"מישהו ליד זועק מכאב. ציור ענק של סמל השלום מקועקע על בית החזה שלו. האורתופד אומר "להכין לניתוח קטיעת רגל". הפער בין סמל השלום, לבין הפגיעה האנושה הוא בלתי נתפס. וגם אז אני עדיין לא מבין על איזה היקף של אסון מדובר".
"וכעת אני כבר יודע עד כמה עמוק האסון. אבל מצליח להתרגש - מהמתמחים שלנו שרק רוצים לעזור ולהישאר אחרי התורנות לתת יד, מהרופאים הבכירים שרק רוצים לשחרר את המתמחים לביתם ומשפחתם, מהצוותים המסורים בבית החולים, מהאחיות שמרגיעות את היולדות באזעקות, ומההודעות שמגיעות מרופאים מהקהילה ומבתי חולים אחרים שרק רוצים לעזור. ובעיקר מהעם הזה שפתאום יחד. ומאמין שיהיה טוב".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
