תחקיר באר שבע נט: כך הפך רחוב מרכזי בבאר שבע למלכודת קנסות

$(function(){setImageBanner('78f15849-36cb-47c4-9391-0157fc21e04b','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

במשך שנים לא טורחים הגורמים האמונים על כך לסלול שביל אופניים במקטע שבין דרך רגר לשדרות דוד בן גוריון למרות שהפך פופולרי במיוחד בקרב רוכבי הדו גלגלי הממונעים. ייתכן כי דווקא האכיפה במקום שנדמה שמניבה הכנסה לא מבוטלת מקנסות, יוצרת רצון להותיר את המצב הקיים ולא לפתור הבעיה מהשורש

שביל הגישה לשער סורוקה ף. צילום מפברואר 2023. תוכן גולשים שימוש לפי סעיף 27 א' בחוק זכויות היוצרים

ב"ש היא בין הערים המובילות בכל מה שקשור לסלילת שבילי אופניים חדשים בשנים האחרונות. עפי "דו"ח תחבורה ציבורית ברשויות המקומיות" שפירסם ארגון "15 דקות- ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל" ב-18.2.24, עולה כי במהלך כהונתו האחרונה של רוביק בין השנים 2019-2023 נסללו יותר שבילי אופניים מסך כל השבילים שהיו קיימים עד אותה נקודת זמן. אם עד שנת 2019 נסללו בב"ש 17.9 ק"מ של שבילי אופניים סה"כ, בין השנים 2019-2023 לבדן נסללו 22.3 ק"מ כאלה, מה שממקם את ב"ש במקום השני בהיבט הזה בהשוואה לערים אחרות.

גם בכל הקשור לאורך שבילי אופניים פר 100,000 תושבים שנבנו בתקופת כהונתו הקודמת של רוביק, בין השנים 2019-2023, ניצבת ב"ש במקום השני בהשוואה לערים האחרות עם 10.6 ק"מ שבילי אופניים פר 100,000 אנשים.

גם כשמסתכלים על אורך שבילי האופניים הכולל ניצבת ב"ש במקום השלישי הארצי: גם בהיבט של אורך שבילים כולל (40.2 ק"מ שבילים סה"כ) וגם באורך שבילי האופניים הכולל פר 100,000 תושבים עם (19 ק"מ פר 100,000 תושבים).

ואולם למרות הנתונים המחמיאים שמעידים כי בעירייה רואים בסלילת שבילי אופניים כסוגייה בעלת חשיבות רבה, עדיין המצב רחוק מלהיות מושלם ויש המון מקום לשיפור.

מקרה אחד כזה הוא סיפורו של מקטע המדרכה מצומת רגר דרך שדרות דוד בן גוריון עד לשער סורוקה של האוניברסיטה, שהפך למקום אליו נוהגים להגיע בשעות הבוקר פקחים לעיתים קרובות במטרה לאתר סטודנטים שרוכבים על קורקינטים ממונעים ולא מקפידים על שמירת החוק.

המקטע הנ"ל הינו קריטי וחשוב בעבור ציבור הסטודנטים, שכן הוא מהווה דרך גישה נוחה לרכבת צפון, לביה"ח סורוקה ולשער סורוקה של האוניברסיטה ולכן הפך לפופולרי מאוד בקרב סטודנטים, שחלק לא מבוטל מהם אימץ נסיעה בקורקינטים ממונעים כדבר שבשגרה. ואולם היעדר שבילי אופניים במקום במשך שנים מאלץ סטודנטים לא אחת לנסוע על המדרכה בשל חשש מנסיעה על הכביש, מה שבתורו מלווה בקבלת קנסות ע"י פקחים שאורבים במקום.

כמובן שאין הצדקה לנסיעת כלי רכב דו גלגלי על המדרכה בניגוד לחוק, ואכן הרוכבים יכלו לבחור ללכת ברגל כמה מאות מטרים עם כלי הרכב הדו גלגלי שלהם, ואולם בהינתן שאנשים מעדיפים לרוב לבחור בדרך הנוחה והמהירה של נסיעה על הקורקינט או שמדובר על סטודנטים ממהרים או אנשים שחושבים כי יצליחו לחמוק מן הפקחים, כל אלה הפכו את הנסיעה על המדרכה במקום לעובדה מוגמרת שעלולה לסכן את הולכי הרגל ואת רוכבי הכלים הדו גלגליים כאחד, כשנדמה שהאכיפה לבדה אינה מספיקה בכדי למגר את התופעה.

כך למשל רשמה סטודנטית ב-6.8.24 באחת מקבוצות הפייסבוק של הסטודנטים: "היום סטודנט שנסע במהירות רבה עם הקורקינט החשמלי שלו על המדרכה ליד שער סורוקה וניסה לברוח מהמשטרה פגע בי והביא לכל שיישאר לי סימן כחול על היד".

האכיפה המוגברת במקום בתוספת אי סלילת תשתיות יעודיות לרווחת רוכבי האופניים והקורקינטים הממונעים, שמצידם הליכה על המדרכה כשהקורקינט שלהם לצידם אינה תמיד ציפייה ריאלית כאמור, הביאה לכך שהמקום הפך למעין מלכודת קנסות שמאפשרת לנצל את היעדר תשתיות שבילי האופניים לאורך שדרות דוד בן גוריון ולגבות כספים מן הסטודנטים, זאת במקום לפתור את הבעיה מן השורש ולדאוג לתשתיות נאותות שיצמצמו את שיעורי הרוכבים שנוסעים על המדרכה מלחתחילה, מה שעשוי היה לשפר את בטיחותם של הרוכבים והולכי הרגל כאחד.

שדרות דוד בן גוריון. קרדיט Google maps

אחד מאותם אנשים שקיבלו קנסות בחודשים האחרונים הוא דביר ברזילי, שנקנס בחודש יולי האחרון ע"י פקחי העירייה בגין נסיעה על המדרכה במקטע המדובר. דביר טוען כי הבחירה לנסוע על המדרכה נובעת משיקולי בטיחות: "קיים סיכון לנסוע עם הקורקינט הממונע על הכביש בשעת עומס שכן שאר הרכבים שעל הכביש לא סופרים אותך ופגיעה ברוכב אופניים/קורקינט ע"י כלי רכב אחר עלולה להיות קטלנית".

ודביר לא לבד. במרוצת השנים עלו קולות רבים בקרב סטודנטים נוספים ולפיהם עדיף לנסוע על המדרכה ולהסתכן בקנסות, מאשר לנסוע עם הקורקינט הממונע על הכביש ולהסתכן בפגיעה, שכן שהות על הכביש הינה מסוכנת במיוחד לרוכבים הדו גלגליים שנחשבים פגיעים מאוד, בייחוד לאור תרבות הנהיגה הפרועה הידועה לשימצה בב"ש.

סטודנטים נוספים טענו לא פעם כי במקטע המדובר מתבצעת אכיפה בררנית וסלקטיבית שמתבטאת בנוכחות פקחים גדולה יחסית ביחס לאיזורים אחרים בעיר, כשעפ"י טענות הסטודנטים, אותם פקחים נוהגים לעיתים להתחבא מאחורי שיח גדול שבמקום ולתת אזהרות וקנסות לסטודנטים שעוברים על החוק.

בהקשר הזה טוען דביר: "מן הראוי היה שכהמשך לשבילי האופניים שבשדרות רגר הסמוך יסללו עוד כמה מאות מטרים של שבילי אופניים שיאפשרו הגעה של סטודנטים עד לאוניברסיטה ולרכבת שרחוקה כקילומטר נוסף משער סורוקה. ואולם במקום להשקיע בתשתיות, מעדיפים להעמיד במקטע המדובר רכבים של הפיקוח העירוני, שלרוב באים בשעות שאנשים הולכים לעבודה. הפקחים נמצאים גם בכניסה לשער סורוקה".

"כששוחחתי עם אחד הפקחים הוא טען שהם שם כי 'קיבלנו תלונות'. וברור שהתקבלו תלונות: מדובר על ציר כניסה לאוניברסיטה המשמש הסטודנטים שבאים ללמוד בשעת בוקר, והציר מוביל לרכבת מהאיזור שבו גרים הסטודנטים, אז ברור שיהיו פה סטודנטים עם קורקינטים. וייתכן שלכאורה גם גורמי הפיקוח יודעים שיש לא מעט סטודנטים שנוסעים מכיוון רגר דרך שער סורוקה לרכבת ולכן זו הזדמנות נוחה עבורם להכניס כסף לקופה הציבורית מקנסות".

ניידת של משטרת התנועה בסמוך לשער סורוקה. צילום שהעלה לרשתות החברתיות ב20.8.24. תוכן גולשים שימוש לפי סעיף 27 א' בחוק זכויות היוצרים

לאור המצב הקיים, מן הראוי היה שיסלל במקטע המדובר שביל אופניים שיהווה המשך לשביל האופניים ברגר ויאפשר גישה נוחה לאוניברסיטה ולרכבת בעבור כלי הרכב הדו גלגליים הממונעים. הסדרה של שבילי אופניים במקום שתספק תשתית נוחה לרוכבי האופניים והקורקינטים, עשויה להביא דווקא לצימצום משמעותי של מספר כלי הרכב הממונעים שבוחרים לנסוע על המדרכה, מה שעשוי לשפר את תחושת בטיחות הולכי הרגל במקום שמצויים בסכנת פגיעה תמידית ע"י כלי הרכב הדו גלגליים שנוסעים בשטח המדרכה.

נדמה כי שימוש בקורקינטים חשמליים כאן בכדי להישאר, ועל כן מן הראוי שתימצא הדרך ליצירת הרמוניה בין רוכבי כלי הרכב הדו גלגליים הממונעים שנוסעים לרוב במהירויות נמוכות יחסית ונרתעים מנסיעה בכבישי העיר בשל הסכנה הנשקפת מצד כלי הרכב, לבין הולכי הרגל שלהם זכות למדרכה בטוחה.

פנינו לעירייה ושאלנו מדוע לא סוללים שבילי אופניים מכיוון רגר דרך שער סורוקה לרכבת? ולטענתם: "בנושא המקטע מכיוון רגר דרך שער סורוקה לרכבת, המקטע ברחוב בן גוריון בסמוך לאוניברסיטה נכלל במסגרת תוכנית הקמת הרכבת הקלה. משרד התחבורה צפוי לתקצב ולבצע במקום עבודות לסלילת שבילי אופניים כפי שנעשה במסגרת פרויקטים של מערכות תחבורה עתירות נוסעים".

פנינו גם למשרד התחבורה וזו תגובתם:

"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תומך בסלילת שבילי אופניים בכלל רחבי הארץ, במטרה לשפר את החיבוריות והקישוריות במרחב העירוני והבינעירוני".

"יצוין כי שבילי אופניים במרחב העירוני הינם בסמכות הרשות המקומית, במקרה זה עיריית באר שבע".

הדו"ח שקיבל דביר ברזילאי בגין נסיעה על המדרכה עם הקורקינט שלו במקטע המדובר.קרדיט צילום פרטי

לגבי סוגיית סלילת שבילי האופניים בכללותה נמסר מעיריית ב"ש:

"העיר באר שבע היא מהערים המובילות בישראל באורך שבילי אופניים. העירייה מובילה בשנים האחרונות תוכנית ענפה לתחבורה בת קיימא במסגרתה, קידום ביצוע תוכנית אב לשבילי הליכה ואופניים, שתיצור רשת שבילים ונתיבי אופניים תוך שילוב מערך התחבורה הציבורית לרבות הצבת מתקני אופניים שהוצבו ויוצבו ברחבי העיר ומתן פתרונות בטיחותיים לאופניים בממשקים עם כלי הרכב".

"תכנון רשת נתיבי האופניים מתבסס בין היתר על חיבור בין אזורי המגורים למוקדי פעילות ותעסוקה. כאשר בכל שכונה חדשה שנבנית ותבנה בב"ש מוקמים ויוקמו מסלולים מיוחדים לרוכבי אופניים כמו גם במסגרת פרויקט שדרוג רחובות וותיקים בהתאם לצורך וכפי שנעשה כעת בין היתר: ברחוב מצדה, ברחוב האצ"ל, בשדרות טוביהו ובשדרות רגר. כאמור, שבילי האופניים הם חלק מתוכנית ענפה לתחבורה בת קיימא שמובילה העירייה במסגרתה בין היתר הקמת שבילי אופניים נוספים באזורים נרחבים בבאר שבע והגברת המודעות לשימוש באופניים ככלי תחבורה נוח, יעיל ובריא". 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('ad84be75-bfe8-4a74-9515-0e77c3e4d155','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה