מהרס לצמיחה: שנה לפגיעת הטיל האיראני בסורוקה – המרכז הרפואי בתנופת שיקום ופיתוח היסטורית

במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מקבוצת כללית מציינים בימים אלה שנה לאירוע חסר התקדים של פגיעת הטיל הבליסטי האיראני בבית החולים.

הפגיעה המכוונת, שהתרחשה ב-19 ביוני 2025 במהלך מבצע "עם כלביא", הותירה נזק כבד בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני – המבנה ההיסטורי הראשון שהוקם עם פתיחת בית החולים בשנת 1959. הפגיעה הסבה הרס למחלקות אשפוז, מתחם חדרי ניתוח, מעבדות, ומבנים ותשתיות חיוניות נוספות. עם זאת, שנה לאחר הפגיעה, מתברר כי המשבר הלאומי הפך להזדמנות לבניית מרכז רפואי חזק, ממוגן ומתקדם הרבה יותר עבור תושבי הנגב.

לצד ההתמודדות המורכבת עם הנזק, צוותי בית החולים לא הפסיקו לרגע את הענקת הטיפול הרפואי. מיד לאחר האירוע, החלו עבודות שיקום נרחבות ברחבי הקמפוס לתיקון תשתיות, מערכות ומכשור רפואי שנפגעו מההדף. בניין המחלקות הפנימיות נמצא כעת לקראת חזרה לכשירות מלאה, לאחר ששלוש ממחלקותיו שופצו מהיסוד עוד במהלך המלחמה. במקביל, מתחם חדרי הניתוח הצפוני שנהרס כליל עובר שיפוץ יסודי ומיגון, וצפוי להיפתח מחדש עד סוף השנה, לצד הקמתם של שלושה חדרי ניתוח ממוגנים חדשים באתר נוסף. בחודש מרץ האחרון בוצעה הריסה מבוקרת של החלק המזרחי בבניין הכירורגי הצפוני, והושלם תכנון חלקו המערבי.

במבט לעתיד, סורוקה ועיריית באר שבע מקדמות תוכנית פיתוח היסטורית שצפויה להכפיל את שטחו הבנוי של בית החולים. התוכנית, המתפרשת על פני 45 דונמים לאורך שדרות רגר, תכלול שלושה מגדלים עם 300 יחידות דיור לצוותים הרפואיים, חדרי מלון, מכונים רפואיים ושטחי מסחר. נוסף על כך, מתקיימים הליכי תכנון לבניית מגדל אשפוז ממוגן בן 11 קומות, שיאגד מרכז לב, מרכז מוח וחדרי צנתורים, ויכלול חניון שיוכל להפוך לבית חולים תת-קרקעי בשעת חירום. כבר בחודשים הקרובים צפויים להיחנך מספר פרויקטי דגל, בהם בניין פגייה חדיש וממוגן, בניין מחקר חדש, הרחבת המחלקה לרפואה דחופה וחדר הטראומה, וכן בניין שיקום חדש שיוסיף לראשונה גם מחלקות שיקום לילדים.

מנהל סורוקה, פרופ' שלומי קודש, ציין כי בית החולים אינו מסתפק בשיקום ההריסות, אלא בונה את הדור הבא של הרפואה בישראל, ממוגן וחדשני יותר. לדבריו, כמרכז הרפואי המשרת למעלה ממיליון תושבים וכמנוע צמיחה אסטרטגי לחוסן הלאומי, סורוקה מוכיח שגם מתוך משבר ניתן להוביל קדימה. פרופ' קודש הדגיש כי תנופת הפיתוח התאפשרה בזכות שילוב כוחות יוצא דופן של ממשלת ישראל, קבוצת כללית, ותורמים רבים מהארץ ומהעולם – בהם סילבן אדמס וקרן קום – שהתגייסו למאמץ מתוך הבנת החשיבות הלאומית שבחיזוק הנגב.