לפרוץ את הגבולות 13 פעמים: המסע המטורף של ארז יצחקי למען פצועי צה"ל

במשך שני עשורים שירת ארז יצחקי ביחידה מיוחדת של משטרת ישראל, מתמודד עם מראות וחוויות שאת רובם ניסה להדחיק עמוק פנימה. אלא שאירועי ה-7 באוקטובר פרצו את הסכרים, והציפו מחדש את כל מה ששמר בבטן במשך השנים. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הוא נאלץ לפרוש משירות, ומצא את עצמו מתמודד מול חזית חדשה ומורכבת – המלחמה שמתחוללת בתוך ראשו.

ההתמודדות היומיומית עם הפוסט-טראומה הפכה למאבק מתיש שכלל פלשבקים, לילות לבנים וחסרי שינה, והתפרצויות זעם. מתוך ההבנה שהוא חייב למצוא עוגן שיציל אותו, פנה יצחקי לספורט, שהפך במהרה מהסחת דעת קלה לכלי שיקומי של ממש. התהליך האישי הזה הוליד את פרויקט WarMind – יוזמה קיצונית ומעוררת השראה, שבמסגרתה יצחקי מתכנן להשלים לא פחות מ-13 תחרויות "איש ברזל" מלאות במהלך שנה אחת בלבד.

המטרה מאחורי האתגר הפיזי העצום היא גיוס כספים נרחב, שיוקדש כולו לרכישת ציוד ספורט מקצועי עבור נכי ופצועי צה"ל.

מסלול של שיקום בקווי העימות

כדי להבין את גודל האתגר, יש לזכור שכל תחרות "איש ברזל" בודדת מורכבת מ-3.8 קילומטרים של שחייה, 180 קילומטרים של רכיבה על אופניים, וקינוח בדמות ריצת מרתון מלאה של 42.2 קילומטרים – הכול במסגרת זמנים נוקשה.

"אני יוצא למסע הזה קודם כל כדי לעזור לעצמי, אבל בעיקר כדי לנסות לעזור לחבריי – נכי ופצועי צה"ל שנמצאים עכשיו בחושך", משתף יצחקי. "אני מקווה שהם יצליחו למצוא את האור דרך הספורט, כפי שאני מצאתי".

שנת האתגר הרשמית תצא לדרך בינואר 2027. התחרות הראשונה והאחרונה יתקיימו במסגרת העולמית הרשמית של "Challenge ISRAMAN". בין שתי התחרויות הללו, יצחקי יבצע 11 תחרויות איש ברזל נוספות ועצמאיות, אותן הוא מכנה מרוצי "כחול לבן". מסלולי התחרויות הללו ייפרסו ברחבי הארץ, ויעברו בכוונה תחילה באזורי הלחימה והיישובים שנפגעו ב-7 באוקטובר בדרום, וכן במוקדי הקרבות בצפון הארץ.

ההכנות מתחילות בבירת הנגב

עד ששנת 2027 תגיע, יצחקי לא נח לרגע וכבר נמצא בעיצומן של ההכנות. מעבר לאימונים היומיים המפרכים, ב-9 בספטמבר הוא יתייצב על קו הזינוק במרוץ הלילה של באר שבע (Light Run Festival). הוא לא ירוץ שם לבד, אלא בליווי חבריו לקבוצת הריצה של "בית הלוחם", כחלק מההכנה המנטלית והפיזית לאתגר הגדול. "ההשתתפות במרוץ הלילה בבאר שבע היא מבחינתי הזדמנות להראות לחבריי מבית הלוחם שהכול אפשרי", הוא מסביר, "ואולי אפילו לגרום להם להצטרף אליי בהמשך למסע הגדול".

"אני רוצה להראות לכל פצוע שאפשר לקום מזה", מסכם יצחקי. "המטרה שלי היא לשבור את תקרת הזכוכית של עצמי, ולהוכיח שהנפש מסוגלת להוביל את הגוף למקומות שמעולם לא חלמתי שאוכל להגיע אליהם. אין לי כאן שום מטרת רווח אישית; כל טיפת זיעה וכל שקל שיגויס חוזרים לאלו שנתנו את גופם ונפשם למען המדינה שלנו".