למרות האתגרים: זינוק בביקוש למעבר לנגב - אך חסם אחד מרכזי עוצר את הישראלים
25.02.26 / 15:00
נתונים חדשים שנאספו ביריד ההתיישבות הלאומי בתל אביב חושפים כי למעלה מ-50% מהשוקלים לעבור לפריפריה מתכננים לארוז מזוודות כבר בחצי השנה הקרובה. מיהו הקהל שרוצה לעבור, ולמה 76% מהם עדיין מהססים? מרכז לאודר לתעסוקה מציג את המספרים המלאים.
האם הישראלים מחפשים התחלה חדשה מחוץ לגוש דן? יריד ההזדמנויות הלאומי "עוברים לנגב ולגליל", שהתקיים לאחרונה בתל אביב, משך אליו משפחות וצעירים רבים המבקשים לבנות את עתידם בצפון או בדרום הארץ. הנוכחות המרשימה ביריד, שבו לקחו חלק גם צוותי מרכזי לאודר לתעסוקה בנגב ובגליל, הוכיחה כי קיימת רוח חדשה וביקוש גובר לחיזוק ההתיישבות והצמיחה האזורית, גם (ואולי דווקא) בעת הנוכחית.
ניתוח הנתונים של הנרשמים ביריד, שנערך על ידי מרכזי לאודר לתעסוקה, משרטט פרופיל אופטימי של העוברים הפוטנציאליים – אך גם מצביע בבירור על צוואר הבקבוק שעוצר אותם. על פי הנתונים, למעלה מ-50% מהנרשמים הביעו כוונה ונכונות לבצע את המעבר לנגב או לגליל בטווח המיידי של עד חצי שנה.
מדובר בקהל יעד המאופיין בהון אנושי איכותי במיוחד: כ-69% מהמתעניינים במעבר לנגב וכ-60% מהמתעניינים במעבר לגליל הם אקדמאים בעלי תואר ראשון. עם זאת, לצד הרצון העז להצפין או להדרים, סוגיית התעסוקה נותרה החסם המרכזי למעבר. כ-76% מהנרשמים דיווחו כי הקושי במציאת אופק תעסוקתי הולם הוא הגורם העיקרי שמונע או מעכב את החלטתם. בדיוק בנקודה זו נכנסים לתמונה מרכזי לאודר, הפועלים לייצר חיבורים מדויקים בין ההון האנושי האיכותי לבין המעסיקים באזורים אלו, במטרה להפוך את התעסוקה למנוע צמיחה אזורי.
שירה הלפרט, מנהלת מרכז לאודר, התייחסה לממצאים: "הנתונים מוכיחים שמעבר לנגב או לגליל הוא לא רק החלטה גיאוגרפית, הוא החלטה תעסוקתית ומשפחתית. יש כאן הון אנושי אקדמאי ואיכותי שרוצה לעבור דרומה וצפונה בטווח המיידי."
הלפרט הוסיפה והדגישה את מחויבות המרכז לפתרון הבעיה: "התפקיד שלנו הוא להסיר את חסם התעסוקה ולוודא שמי שעושה את הצעד הזה ימצא אופק מקצועי אמיתי, יציב ומותאם אישית."
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]

