לא טוב היות האדם לבדו: ב"ש היא בין הערים בה מתגרשים הכי הרבה

מנתוני הדו"ח המלאים עולה כי הערים הגדולות (באופן טבעי לגודלם) מובילים במספר הזוגות המתגרשים - ירושלים עם 715 זוגות (ירידה של 9 אחוזים משנת 2022), אחריה נמצאת תל אביב עם 575 זוגות, (צניחה של 13 אחוזים לעומת 2022).

בבאר שבע, מתגרשים מידי שנה 337 זוגות - מה שמציב אותה במקום השישי ברשימה. השכנה של באר שבע בנגב אגב, ערד, היא בין הערים בה התגרשו הכי מעט זוגות בשנה החולפת (22).

הרשימה המלאה: ירושלים (715 זוגות גרושים), תל אביב (575), פתח תקווה (390 זוגות גרושים), נתניה (376 זוגות גרושים), ראשון לציון (374 זוגות גרושים), באר שבע (337 זוגות גרושים  ), חיפה (335 זוגות גרושים), אשדוד (326 זוגות גרושים) וחולון (298 זוגות גרושים).

בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה הדרגתית במספר המתגרשים. אחרי מספר שיא של גירושין בשנת 2021 (11,604) הנתונים הולכים ויורדים. עם זאת לא בטוח שכך ייראו פני הדברים בסיכום השנה הנוכחית.

על פי נתוני מערכת בתי הדין בשנת 2023, חלה ירידה של 3 אחוזים במספר תיקי הגירושין שנפתחו בהסכמה הדדית. 2,567 תביעות לגירושין בסכסוך הוגשו בשנה זו ביוזמת האישה ורק 1,270 ביוזמת הבעל. 4,594 תיקי גירושין נפתחו בהסכמה הדדית על ידי שני בני הזוג.

היחידה המיוחדת של הנהלת בתי הדין  לטיפול בנושא העגינות הצליחה להשיג גט ל-226 נשים שבעליהן נעלמו בישראל ובחו"ל, לעומת 200 בשנת 2022 אשתקד. כמו כן ניתנו בבתי הדין הרבניים 209 החלטות לסנקציות על סרבני וסרבניות גט. 203 מהן היו החלטות כנגד סרבני גט ו-6 החלטות היו כנגד סרבניות גט. הסנקציות כוללות: צו עיכוב יציאה מהארץ, מניעת ניהול חשבון בנק, מניעת רישיון נהיגה, מניעת מינוי למשרה ציבורית ומניעת תנאים מאסירים פליליים שהם גם סרבני גט.  בנוסף,  פסקו בתי הדין הרבניים 11  צווי מאסר לסרבני גט לעומת שלושה צווים בשנה שקדמה לה.

נתון מעניין נוסף בסיכום הפעילות של בית הדין הרבני הוא הירידה במספר צווי הירושה.

בשנת 2005 ניתנו 4884 צווי ירושה בבתי הדין הרבני. עם השנים הלכו ופחתו התיקים ובשנת 2023 – רק 1,967. בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה ניתן לבקש באחת משתי ערכאות: רשם הירושה או בית הדין הרבני. "מה שאנו למדים מהנתונים הוא שיש הפחתה הדרגתית הולכת ומתעצמת של כ 60% של תיקי הירושה בבתי הדין הרבניים אשר לא ניתן לתרגמה אלא כירידה באמון הציבור בבתי הדין הרבניים בעניינים אלה או הניסיון של הציבור להרחיק את השפעת ההלכה מענייני עיזבונות. ככל הנראה מאחר שהציבור מתרשם שהדברים בבית הדין הרבני נעשים בצורה פחות ראויה ומסודרת ועל צפי נורמות מקובלות וסבירות בעיניהם", אומר עו"ד דליהו.