"ילד לא צריך הורה שמתפקד כמו אפליקציה": המסע המרגש של מנחת ההורים שמחזירה את השפיות הביתה
11.03.26 / 12:02
יעל סלוצקי מנחת הורים מוסמכת מטעם 'מכללת קיי', נשואה ואם לשלושה (46) היא בעלת ניסיון עשיר בליווי הורים (פרטני וקבוצתי) ובהעברת הרצאות וסדנאות במגוון מסגרות ציבוריות וקהילתיות, ביניהן: המרכז לגיל הרך, מרכזי בריאות המשפחה, בתי כלא ועוד. יעל מלווה משפחות באופן פרטני בתהליכי שינוי והעצמה, מציעה סדנאות ומפגשי הדרכה מרגשים ומרתקים לביסוס קשר משפחתי איכותי-משמעותי, ואם תרצו תוכלו אפילו לקבל אצלה גם סדנאות שינה. אז בוקר טוב או לילה טוב, העיקר שיהיה בבית יום טוב, שתהיה אווירה טובה, שהיחסים עם הילדים יהיו אוהבים ותקינים ככל שניתן. אמא, אבא אלו 'תארים' שהם בעצם אבני הבניין שלנו, של כל משפחה. הסמכות ההורית היא סוג של פיגום לבניין הבית, היסוד האיתן שעליו הכל עומד. שווה לשמוע מה יש ליעל לספר לנו על הורות ישראלית מודל 2026 , אולי עוד נלמד מזה משהו...
אמא, אבא (במבה) – התארים האלו הם בעצם אבני הבניין של כל משפחה. אבל בהורות ישראלית מודל 2026, כשהמסכים מתחרים על תשומת הלב והשגרה שוחקת, הסמכות ההורית שלנו – אותו פיגום ויסוד איתן שעליו עומד הבית כולו – עומדת לא פעם למבחן.
הורים רבים מוצאים את עצמם נאבקים על גבולות, טובעים ברגשות אשמה ושואלים את עצמם האם הם מספיק טובים. הרי בסוף, בין אם זה בוקר טוב או לילה טוב, העיקר שיהיה בבית יום טוב, באווירה טובה ועם יחסים אוהבים ותקינים ככל שניתן.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה יעל סלוצקי (46), נשואה ואם לשלושה ומנחת הורים מוסמכת מטעם 'מכללת קיי'. עם ניסיון עשיר בליווי פרטני וקבוצתי במגוון מסגרות – מהמרכז לגיל הרך ומרכזי בריאות המשפחה ועד בתי כלא – יעל מלווה משפחות בתהליכי שינוי, ומציעה מפגשי הדרכה וסדנאות (כולל סדנאות שינה) לביסוס קשר משפחתי משמעותי. בריאיון גלוי היא משתפת במסע המרגש שהוביל אותה למקצוע בעקבות פטירת אמה, מנפצת את פנטזיית "ההורות המושלמת" ומעניקה כלים פרקטיים ורגעים של חמלה. שווה לשמוע מה יש ליעל לספר לנו, אולי עוד נלמד מזה משהו.
מה הניע אותך לעסוק בהנחיית הורים, האם היה רגע מכונן כלשהו שבו הבנת שזה הייעוד שלך?
"עוד הרבה לפני שהפכתי למנחת הורים - הייתי הכתובת להתייעצות עבור הרבה חברות שלי. חברות היו מתקשרות להתייעץ איתי בנוגע לקונפליקטים עם הילדים ותמיד מצאתי את עצמי מרגיעה אותן, מחזקת ומציעה פתרונות. לפני שלוש וחצי שנים אמא שלי נפטרה. אמא שלי תמיד דיברה עליי בגאווה, לכל מי שהסכים לשמוע על איך אני מחנכת את הילדים שלי, איך אני משלבת גבולות עם אהבה. היא ראתה בי יכולות עוד לפני שאני העזתי לראות אותן בעצמי. כשאיבדתי אותה, הבנתי שהגיע הזמן לממש את הפוטנציאל שהיא ראתה בי. זה היה הרגע שבו החלטתי - אני הופכת את היכולת הזו לדרך חיים".
איך את מגדירה "הורות טובה"? תתייחסי גם להקשר של העידן הנוכחי, בו ילדים ונוער חשופים לאינסוף גירויים וערוצי מידע, עידן תרבות המסכים, כשמסביב 'רעשי' רקע אינסופיים, גבולות מטושטשים בין הורות לחברות, 'סמכות הורית' שניצבת מול אתגרים מורכבים על בסיס יומי
"בעידן הנוכחי ילדים חווים עומס, עודף גירויים ומתנהלים סביב השוואות בלתי נגמרות על בסיס יומי. בעיניי הורות טובה היא היכולת של הורה להישאר אנושי. לטעות, להתבלבל, לפעמים גם לא לדעת הכל ויחד עם זאת להישאר הורה נוכח, שמקשיב באמת לילד. ילד לא צריך הורה שמתפקד כמו אפליקציה משודרגת, אלא הורה שמוכן להיות איתו גם ברגעים מורכבים, כשמרגישים מוצפים ואין פתרון מיידי".
מהם הבעיות והאתגרים היותר נפוצים שהורים מגיעים איתם אלייך היום?
" יש הרבה נושאים שמגיעים אליי, אבל רוב הפניות של ההורים מתמקדות בנושאים הבאים: הצבת גבולות, התמכרות למסכים, מתחים ולחץ, אלימות".
האם את מזהה פער בין האופן שבו הורים כיום היו רוצים לחנך את ילדיהם לבין מה שקורה בבית בפועל?
"כמובן שיש פער מסוים, אבל הוא לא בהכרח מעיד על הורות לא טובה. הוא מעיד על שגרה עמוסה ושוחקת. הורים רוצים להיות הכי טובים לילדים שלהם, אבל ההתמודדות היומיומית בבית מושפעת מההתרחשויות בחוץ, מלווה בלחצים, מתחים, בעייפות, בזמינות רגשית שאיננה תמיד ברף הגבוה, כך נוצר פער בין הרצוי למצוי. התפקיד שלי כמנחה-מטפלת- יועצת הוא למפות את הקושי, להבין אותו ולתת להורים כלים להתנהלות נכונה על מנת לגשר עליו".
איזה טעויות נפוצות הורים נוטים לעשות לדעתך, גם אם הן נובעות מתוך כוונה טובה?
"יש מספר טעויות נפוצות במיוחד, אני חייבת לציין שברוב המקרים ההורים חושבים שהם עושים את הטוב ביותר עבור הילדים שלהם (גם כשהם טועים) הטעויות הנפוצות לרוב קשורות להצבת גבולות ונובעות מתוך התפיסה הרווחת: "לתת לילד מה שהוא רוצה, העיקר שיהיה שקט ורגוע", שזו תפיסה שגויה. גם מאבקי כוחות בין הורים לילדים ושעות ממושכות בהן הילדים חשופים ל'מסכים' הם חלק משיגרת ההתמודדות כמעט בכל משפחה. לא פעם מרחב הוויתור הרחב מדי הוא כר-הדשא שעליו צומחות הטעויות".
איך לדעתך משפיעה 'תרבות המסכים' והרשתות החברתיות על הקשר בין הורים לילדים?
"המסכים שינו את האופן שבו משפחות מתקשרות, אך יחד עם זאת הם לא שינו את הצורך הבסיסי של ילדים בקשר. ילד זקוק למבט, להקשבה, לחיבוק ולנוכחות הורית. המסכים לא אמורים להחליף את הקשר הבסיסי והבלתי אמצעי בין הורה לילד, כמו זמן משותף, שיחה או סיפור לפני השינה. חשוב לשים לב ש'המסכים' לא יחליפו את המקום של שיחה בין הורה לילד, של קשר-עין חם ותומך, של מילה טובה, של משחק ביחד, של חיבוק אוהב".
האם הסמכות ההורית נחלשה בעידן הזה, ואם כן - איך לדעתך אפשר לבנות/לבסס אותה מחדש?
"בעיניי, הסמכות ההורית בעידן שלנו אכן נחלשה, בעיקר בגלל בלבול סביב עצם המשמעות של מהי בכלל 'סמכות הורית'. במשך שנים סמכות הורית נתפסה מקושרת למושגים כמו: כח, פחד, ציות. היום הורים רוצים, ובצדק, להיות קשובים לילדים ולא לפגוע בהם. לעיתים מתוך החשש לפגוע בקשר עם הילדים הם נמנעים מהצבת גבולות. סמכות הורית בריאה אינה נבנית מהרמת קול או מענישה, אלא נשענת על נוכחות, על הצבת גבולות ברורים ועל יכולת 'להחזיק' תסכול. ילד זקוק להורה בטוח בעצמו, שיודע לומר "לא" ומסוגל להישאר יציב גם כשהילד כועס, בוכה או מתנגד לדבריו. שם נוצרות הסמכות ותחושת הביטחון שילדים כל כך זקוקים להן".
איך לדעתך הורים יכולים להתמודד כיום עם רגשות אשמה ותחושות של "אני הורה לא מספיק טוב/ה"?
"רגשות אשמה הם חלק מההורות. הרבה הורים מרגישים “לא מספיק טוב” כשהם משווים את עצמם לאידיאל-הורות לא מציאותי. ההתמודדות מתחילה בהבנה שיש הבדל בין אחריות הורית לבין אשמה, עלינו להתייחס לעצמינו כהורים בחמלה גם כלפי עצמינו. כשהביקורת העצמית פוחתת אפשר להבין היכן באמת נדרש שינוי, ולהמשיך לפעול תוך כדי למידה וצמיחה אישית".
איזה מסר היית רוצה להעביר להורה שמרגיש שאיבד את הסמכות ההורית, או שהוא חש הקשר עם הילדים שלו פגום/לא תקין/שהוא לא משיג את מטרותיו החינוכיות-ערכיות מול ילדיו?
"קשר טוב, איכותי ומכבד לא נבנה באמצעות שליטה, אלא בזכות נוכחות הורית עקבית, הצבת גבולות ברורים ויכולת לעצור, לבחון, להתחיל מחדש (כשנדרש) גם כשנראה שהמרחק להשגת המשימה גדול, צעדים קטנים יעשו את העבודה בכיוון הנכון: צעדים בוני אמון של הקשבה, יציבות והתמדה יכולים להשיג תהליכים נפלאים של התקדמות חיובית. אסור לאבד תקווה ואת הרצון לשפר את הקשר שלנו עם הילדים שלנו, זוהי מלאכת מחשבת יומיומית, האתגר הלא נגמר שלנו כהורים".
אם היית יכולה לתת להורים 'כללי זהב' להתנהלות יומיומית תקינה, איך היית מנסחת אותם?
"הורות זו עבודה יומיומית. היא לא נשענת על טריקים, אלא על ערכים. כלל הזהב הראשון הוא עקביות - ילדים צריכים לדעת למה לצפות מההורה שלהם. כשקובעים גבול, חשוב להתמיד בו. כלל-זהב נוסף הוא להשקיע בזמן-איכות עם כל ילד בנפרד, וגם בזוגיות ובעצמכם כפרטים, כדי למלא מצברים רגשיים ולשמור על קשר יציב".
תני דוגמא לשינוי קטן שכל הורה יכול לעשות כבר ממחר בבוקר כדי לשפר את האווירה בבית/מול הילדים
"לעצור לרגע, לנשום, לספור עד עשר לפני שמגיבים. זהו שינוי קטן בגישה שיכול לעשות שינוי גדול באווירה".
איזה מסר חשוב לך להעביר להורים שקוראים את הריאיון איתך?
"אנחנו כנראה לא יכולים להיות הורים מושלמים. מה שחשוב הוא שנדע לזהות טעויות, לתקן אותן, ותמיד לשמש עוגן לילדים שלנו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
