יום הולדת עצוב: אימו של אושר שמעיה ז"ל הפריחה לו 22 בלונים בבית העלמין

אבלין שמעיה, שאיבדה את בנה אושר ובעלה קובי ביום אחד של השבעה באוקטובר, לאחר שנרצחו בידי מחבלי חמאס ברכבם בזמן שהיו בדרך לבסיס רעים - כתבה פוסט של כאב וגעגוע ליום הולדתו של בנה שהיה אמור לחגוג יום הולדת 22 היום (שבת). הפעם, לא היה לה למי לקנות מתנות ולפנק בעוגה כמו שתמיד אהבה לעשות לכבוד יום הולדתו. רק הייתה עוגה אחת עם לב שבור.

הפוסט הכואב שכתבה אמא אבלין שמעיה:

אושר מלאך שלי .

איך מציינים יום הולדת 22 ואתה לא כאן. 

איך נפרדים מילד שהיה כל עולמך, שדאגת לו להכל, שהחיוך על פניו היה האושר שלך, שחיכית לראות אותו גדל ופורח, שדאגת שלא יפגעו בו, שלא יהיה עצוב ושלא יכאב לו.

שכל יום הולדת דאגת לחגוג לו בהכי מיוחד, איך מלקשט לך את החדר בבלונים ולהניח לך על המיטה עוגה ומבחר מתנות. הגעתי למצב שכבר שנה שלישית שהיום הולדת שלך חל בלעדייך , שמניחה לך עוגה על המצבה ומפריחה לך בלונים בתקווה שיגיעו אלייך. המוח בורח למחשבות האם אתה יודע שאמא עצובה, האם גם שם למעלה חוגגים לך, האם אתה חש פספוס שאתה כבר לא בעולם שלנו, האם באמת בעולם שלך הכל יותר טוב. 

מעניין אם גם שם אתה מתעסק במה שהכי אהבת - .כדורגל. אני בטוחה שגם שם אתה רואה את האחר ומעודד כי בעינייך כולם שווים, האמנת ילד שלי יותר מידיי ואני האשמה כי ככה חינכתי אותכם. סליחה חיים של, לא ויתרת - ויתרו עליכם. אתה לא היית משאיר את אמא שלך לבד אם זה היה תלוי בך, כי ידעת שבלעדייך אני כלום. אומרים שמאבדים אז חלק מהגוף שלך נאבד יחד עם מי שהלך, חיים שלי כל כולי הלך לאיבוד ביום שהודיעו לי שלא אראה אתכם יותר. לפעמים שאני בבית העלמין ורואה ופוגשת אנשים שבאים לשם, כי היקרים שלהם נפטרו לפני 10-20 שנה, אני מדברת עם אלוהים ואומרת לו איך אתמודד עם החיסרון כל כך הרבה שנים. ואז מבקשת ממנו בבקשה תן לי לראות שאופק ואלין מסודרים כל אחד בבית משלו עם אישה בעל וילדים, וקח אותי לאושר אפילו שקובי איתו - ילד זקוק לאמא שלו.

וכמה מסכן הוא עוד יכול להיות שם בלעדיי. תמיד דאגתי לציין תאריכים, לא הסכמתי ששום יום מיוחד יעבור כסתם יום, הסברתי לכם שיום הולדת זה יום בשנה ששייך רק לכם, איך אפשר לשרוד עם ההרגשה שלילד אחד פחות מתנות, פחות בגדים, פחות חיבוקים, פחות נשיקות, פחות שיחות, פחות לנשום. אלוהים נתן לי הרבה שיעורים בחיים, אבל זה השיעור הכי קשה להיות אמא לילד שאיננו, והוסיף לי להיות אישה לבעלה שאיננו.

כל יום הוא קשה עבורי, אבל ביום בו חל יום הולדתך ה7/2,והיום בו חל יום ההולדת של אבא 20/4,וב7/10, אני מרגישה סכין גדולה שמפלחת לי את הלב, אני מרגישה שהיא ננעצת עמוק עמוק ולא נותנת לי לנשום ואני רק זועקת אליכם. ביום הולדת אמא מברכת את הבן שלה, בבריאות בהצלחה בזוגיות, בעושר ואושר, שתמיד החיוך יהיה על פנייך שלא תדע צער כואב, שאני כאן להגן עלייך - סליחה ילד שלי לא הצלחתי. 

היום אני לא יכולה לברך אותך בכל הברכות האלה ולאמא שלך נשבר הלב.אני לא מסוגלת לנשום בלעדייך. אני רוצה להגיד לך תודה שהיית שלי 19וחצי שנים. 

תודה שהפכת אותי לאמא בפעם הראשונה. 

תודה שאתה הילד הבכור שלי. 

תודה שדאגת לאחים שלך אופק ואלין. 

תודה שהיית בן אח נכד אחיין וחבר לכולם. 

תודה על הכבוד והערכה שרכשת לי ולאבא. 

תודה שהייתי המלכה שלך ו'חייאתי' - ככה קראת לי. 

תודה שהיה אפשר לסמוך עלייך. 

תודה שהיית החבר הכי טוב שלי. 

תודה שהיית ילד יפה מפנים ומבחוץ. 

עצוב אבל תודה שביקשת מאבא שיסיע אותך לבסיס . 

תודה שאבא הסכים וככה אתם לא לבד שם, כל אחד שומר על השני. 

ילד שלי השנה היום הולדת שלך חל בשבת ואני לא יכולה לבוא. מבטיחה לך איך שיצא שבת אבוא אלייך עם עוגה ואדליק לך נרות כמספר השנים. 

אתמול הייתי לידך והפרחתי לך 22 בלונים . 

11בלונים שחורים כי הכל שחור לי מהיום שהלכתם. ו11בלונים לבנים כדי שתדעו שלמרות הכל אני כאן אעשה הכל למענכם שיזכרו אותכם. תחגוג ילד שלי עם אבא סבא סבתא וכל החברים והחברות שהכרת שם. תמיד היית מוקף וידעו שאפשר לסמוך עלייך. תמשיך לבוא לי בחלומות, תגיד לי שטוב לך ולאבא ותחכו לי. 

יבוא יום נתחבק שוב ומבטיחה לך לא אעזוב, כי משם אין דרך חזרה, אז זה יהיה לתמיד. 

השנים עוברות הגיל שלך גדל , אבל אתה לעולם תישאר בן 19 וחצי, ולא אפסיק לבקש ממך סליחה שלא שמרתי עלייך כמו שצריך. אוהבת אמא.