חינוך בקריסה: "אין מיגון, התקרה מתפוררת והכל מוצף. מי יכול ללמוד ככה?"

אמצע נובמבר בלב המדבר מעולם לא נראה סגרירי וקודר כל כך. במבנים ארעיים ללא כל מיגון שחלקם מורכבים מריכוז של צריפים כשהתקרה מתפוררת על ראש ילדי מועצת אל קסום, הם נאלצים לשבת וללמוד, להכין עבודות הגשה ולהיבחן הכל תחת גשם זלעפות והצפות סביבם, כשבזמן אזעקה אין להם לאן לברוח, אלא להישאר במקומם מבוהלים ומפוחדים ולקוות לטוב, לקוות שהפעם הרקטות לא יפלו באזור הכיתות שלהם.

״ככה נראה יום לימודים שגרתי בבתי הספר במועצה שלנו, מה הסיכוי של ילד שלומד בתנאים קשים כאלה בכיתה מתפוררת וללא הגנה, כשהגשם מרטיב לו את המחברת ואת הספר והוא רועד מקור, מה הסיכוי להיות תלמיד טוב ולהגיע להישגים? הם מתעסקים בקור, במים, בפחד שתהיה אזעקה איך אפשר להתרכז ככה במשהו?״ אומר סלאמה אל אטראש ראש מועצת אל קסום.

לפני שבוע הגיעה לסיור ברחבי המועצה הנהלת משרד החינוך, הם ראו מקרוב את תנאי הדרך הקשים שנאלצים התלמידים לעבור עד הגעתם אל מוסדות החינוך, בדרכים המוגדרים ״שטח פתוח״ ללא מיגון. כמו גם את מצב הכיתות המוצפות ומתפוררות ואף נחשפו לתת תנאים בפן ההיגיינה – תא שירותים אחד בלבד במתחם לימודים אליו מגיעים מאות תלמידים מדי יום.

אך דבר לא נעשה בנושא מסביר ראש המועצה סלאמה ״הם מגיעים אני אישית מלווה אותם בסיור, מציג להם את התנאים הקשים. הפגישות מסתכמות בהבטחות ודיבורים, בפועל כלום לא קורה הילדים שלנו ממשיכים להיות מופלים לרעה״. עוד מוסיף ראש המועצה ״גם כשההורים מתעקשים להסיע את ילדיהם לבית הספר ולוחצים על הילדים ללמוד, אי אפשר להבטיח איך תיראה הכיתה, אם אפשר ללמוד בה. ובימים אלו של אזעקות לא בטוח שתהיה כיתה עד שיגיעו. זו בושה וחרפה שבישראל 2023 יש עוד כיתות לימוד שנראות ככה. אני קורא לראש הממשלה להקים מינהלת תקומה לחברה הבדואית. הגיע הזמן״.   

נושא מיגון המועצה בכלל ומוסדות הלימוד בפרט עלה בחודש האחרון לכותרות מספר פעמים, כאשר ראש המועצה סלאמה פנה בבקשות חוזרות ונשנות לכלל הגופים ומקבלי ההחלטות בבקשה לסייע ולמגן את האזור שנחשב ״שטח פתוח״. זאת לאחר שארבעה מתלמידי בית הספר של שבט אל אטראש נהרגו ביומה הראשון של המלחמה מטיל שנורה מעזה ונחת בדיוק באמצע הצריף שבו הילדים שהו יחד עם הוריהם והדוד שלהם.

במטח המדובר ביומה הראשון של המלחמה, נהרגו מאלכ איברהים בן ה-16 מכיתה י' בבית הספר התיכון במכחול, מוחמד דיב בן ה-15 מכיתה ט' באותו תיכון במכחול, גוואעד איברהים בן ה-12 מכיתה ז' שלמד ברהט דווקא כי אמו מלמדת ברהט ואמין בן 10 שגם למד בבית ספר יסודי במכחול. לדברי בני המשפחה שנותרו, בשבוע האבל הראשון לא זכו לביקור ניחומים מצד אף גורם רשמי: ״בתקשורת משבחים את המשפחה על זה שאנחנו משרתים בצה״ל אבל בפועל מתייחסים אלינו כאל תושבים סוג ב. ברור לגמרי שהשר קיש היה מגיע לביקור אם היה מדובר באסון של משפחה יהודית״ אמר דודם של הילדים סעיד אל גורען דודם של הילדים.

״חוץ מהשתתפות בצער ופליאה על התנאים הקשים לא קיבלתי מהמשרד שום סיוע ממשי, לא לטיפול במי שנשאר ונפגע חרדה, לא לטיפול במקום שנהרס, לא לטיפול בתנאי הדרך או שיפור כלשהו לטובת מי שנשאר. כלום פשוט שום מענה ושום טיפול״ אמר סלאמה ראש המועצה והוסיף: ״איך יואב קיש רוצה שמהחברה הבדואית ייצא הטייס הבדואי הראשון בתנאים המזעזעים האלה, בחוסר האכפתיות שהוא מפגין כלפינו בשעות הקשות״.