התופעה שמסעירה את בעלי הכלבים בעיר

לא מדובר במקרים נקודתיים אלא בתופעה של ממש: בעלים של כלבים, (שחלקם אף מוגדרים ככלבים מסוכנים), פועלים בניגוד לחוק ומשחררים אותם להסתובב חופשי ברחובות העיר ללא רצועה. חוסר הפיקוח על הכלבים מוביל פעמים רבות למקרי תקיפה מצידם, ולמרבה הצער, לרוב מדובר בתקיפות שחוזרות על עצמן שוב ושוב כאשר הבעלים לא עושים דבר בנדון. התוצאה: שומרי החוק שמקפידים על קשירת כלביהם חוששים לצאת לרחוב, בעוד פורעי החוק מסתובבים עם הכלבים באופן חופשי.

"הייתי פונה לווטרינר העירוני ולפיקוח, אבל בפועל הפקח היה מגיע אחרי זמן ארוך מדי ולא מוצא אותו"

"מאז התקיפה לא חזרתי לפארק עם הכלבות שלי" מספרת נופר, מטפלת רגשית בעזרת כלבים, מגיעה פעמים רבות לפארקים בשכונה ד'. "הייתי בפארק ד', ישבתי עם שתי הכלבות שלי איתי, קשורות, אחת בוגרת ואחת גורה, שתיהן קטנות בגודל. פתאום, כלבה מסוג מסוכן צצה מהשיח, משוחררת, בלי מחסום. אני לא יודעת מה היו הכוונות שלה והיא התחילה לרדוף אחרי הגורה שלי. הכלבה הבוגרת נכנסה ביניהן, הכלבה התוקפת רצה לכיוונה ותפסה אותה, לא ראיתי את הכלבה שלי מרוב שהיא הייתה הרבה יותר גדולה ממנה.

היא נשכה אותה בראש, בפנים ובגב, זה היה מזעזע. הבעלים הגיע, תפס אותה, הפריד ביניהן ופיצץ אותה מכות עם החגורה שהייתה לו. אני רצתי לאוטו בבהלה כדי לטפל בה, בינתיים האיש המשיך את הטיול שלו, צועק לי מרחוק 'היא בסדר?' אני אפילו לא יודעת אם הצלחתי או לא הצלחתי לענות לו מרוב שהייתי בפאניקה. כמה ימים לאחר התקיפה הערתי לו כמובן, אמרתי לו 'אתה קולט שהכלבה שלך כמעט הרגה לי את הכלבה?' בתגובה הוא ניסה להצדיק אותה ואמר שהיא לא עושה כלום. מאז המשכתי לראות אותו הולך שם בשעות קבועות, הייתי פונה לווטרינר העירוני ולפיקוח, אבל בפועל הפקח היה מגיע אחרי זמן ארוך מדי ולא מוצא אותו. ברור לי שהכלבה שלי יצאה מזה בנס אבל פתאום זה העלה לי את כל התחושות המחרידות שזה הכניס אותי, ואני מאוד שמחה על הגברת האכיפה בעיר, הגיע הזמן, אבל כלב צריך למות בשביל זה?"

נופר ממש לא לבד בעניין זה, גם נ' חוותה מקרה דומה לפני כחודשיים. "אני ממש בחרדות מאז" מספרת נ'. "הלכתי עם הכלב שלי לטיול שגרתי אחרי צהרים, הכלב שלי אז היה חברותי והיה מתקרב לכל כלב, תמיד הייתי בודקת לפניי אם אפשר להתקרב. באותו טיול, הוא התקרב לכלב מסוג מסוכן, (כמובן אחרי ששאלתי) ואז התרחקנו כי ראינו שהכלבים לא רוצים לשחק. פתאום, משום מקום, הכלב המסוכן הופיע מולי משוחרר ללא רצועה, ובשניות הוא ננעל על הכלב שלי. כל האנשים בסביבה היו בהלם, אך למזלי עזרו לי מאוד. בזכותם הכלב שלי ניצל. אני לא זוכרת בדיוק איך הדברים התגלגלו, לרגעים הצלחתי להסתכל וראיתי את הכלב המסוכן מנער לכלב שלי את הצורה מול העיניים שלי. ראיתי שחור באותו הרגע, הייתי על סף עילפון. אבל הוא ניצל בנס.

מישהו מרחוב סמוך, שמע את הצרחות שלי ורץ לעזור, מזל שהיה לו גז מדמיע, רק זה ניטרל את הכלב המסוכן. לקחנו מייד את הכלב שלי לניתוח חירום, ולמזלנו הצליחו להציל אותו. לאחר כחודש הוא התאושש. אבל אני? אני ממש לא בסדר, אני מתחילה טיפול פסיכולוגי בעקבות המקרה, כשאני רואה כלב לא קשור זה מפחיד אותי מאוד, אני קמה מסיוטים בלילה. ולאחר מכן התברר לי שאני לא היחידה שחוותה את זה. זה לא חריג שאנשים משחררים את הכלבים שלהם חופשי, ובגלל זה החרדה שלי רק מתגברת מיום ליום. אני מפחדת כל שנייה שאני בטיול, אני דרוכה, מסתכלת שלא מגיע איזה כלב, בפרט כלב מסוכן. אחרי אותו המקרה התקשרתי לעירייה, ואמרו לי להגיש תלונה במשטרה, האמת? פחדתי, לא ידעתי מול מי אני מתמודדת, לאן אני נכנסת עכשיו אם אני מגישה תלונה? לקח לי חודש להגיב ולהבין שזה מה שנכון לעשות, אבל כשהגשתי תלונה, כבר התעלמו מאיתנו".

ההתמודדות הנפשית

גם ת', בדומה לנ', סוחבת עמה טראומה מהמקרה שחוותה בעת טיול שגרתי עם הכלב, ומעידה בפני מערכת באר שבע נט כי "מיד אחרי זה התחילו לי חרדות ועד היום אני עם כדורים", זאת בעקבות מקרה שחוותה לפני כשנתיים בפארק הסופרים. "במרץ 2019, ממש סמוך לסיום הבנייה של הפארק, גרתי שם יחד עם שותף ושני כלבים קטנים. בשעה 23:00 יצאנו לטיול, הכלבים שלנו היו קשורים, וליד השער היה כלב מסוג מסוכן גדול משוחרר. בשנייה הראשונה שראינו אותו נדהמנו מהיופי שלו, הוא היה מאוד שרירי ומרשים. תוך רגע הוא הריח את הכלב של שותף שלי, הסתער עליו והתחיל לרוץ. הרצועה נקרעה יחד עם הקולר כשהכלב שלנו בפה שלו. הוא רץ בערך 20 מטר כשאנחנו שועטים אחריו בצרחות.

הצטרף למרדף מישהו שהוא כנראה הבעלים, שלא נתן הוראה לכלב לעצור או עשה משהו מיוחד. הכלב עצר מאחורי המכולת, אני הגעתי אליו ולצערי לא היה לי ידע מספק על איך לעצור תקיפות, הכנסתי את הידיים שלי לתוך הפה שלו כי הוא היה בנעילה רצינית. משום מקום הוא פתאום שחרר. הכלב שלנו עשה על עצמו צרכים והיה המום עם חורים בצוואר.

אנחנו טסנו לבית חולים ובמזל הכלב פספס את קנה הנשימה ואת הוושט. היה לנו שיקום קשה, בעיקר נפשית. שותף שלי גם ננשך ביד כנראה ברגע שהחל לתקוף והיה צריך לעשות 4 חיסונים נגד כלבת. מאותו רגע יצאתי למלחמה לאתר את התוקף אבל זה היה כאילו בלעה אותו האדמה. יום אחרי התקיפה הגשתי תלונה במשטרה אבל הם לא עשו הרבה, שלחתי הודעות לכל גורם בעירייה והשגתי בעצמי צילומים של מצלמות האבטחה במכולת.

הפיקוח העירוני הגיעו לשתי סריקות בדיוק רק לאחר שראיינו אותי ברדיו דרום, צביקה עוזר ראש העיר התקשר אליי והתחננתי בפניו שיזיז את המשטרה לטפל בזה אבל לא קרה כלום. כשחקרתי יותר לעומק גיליתי שזו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה באותו אזור (וכנראה שגם לא האחרונה), קיבלתי עדויות של אנשים שחוו תקיפות ומתמודדים עם זה עד היום. אני גרתי על הפארק במשך 4 שנים, הפיקוח העירוני נותן דוחות לכלבים משוחררים קטנים עד בינוניים. אף פעם לא לגדולים והמסוכנים. יש בדרום סוגייה מורכבת של קרבות כלבים, ובמקום לטפל בזה משתיקים ומבצעים אכיפה כלפי אלה שלא מהווים סכנה".

"אמרו לנו, פעם הבאה תצלמו, אם יש תמונה אז פעם הבאה נלך אליו הביתה" \\ "אני מוכנה להתנדב, תנו לי מצלמה נסתרת ואני אצלם. אמרו לי שאסור"

"אני הותקפתי על ידי כלב, אבל מי שנפצע באופן משמעותי זו הכלבה שלי, כלבה מבוגרת וחולת סרטן" מספרת תושבת נווה נוי בריאיון למערכת באר שבע נט. "הכלב הזה השתולל, כשהחתן שלי דיבר עם הבעלים שלו הוא אמר שהוא לא יודע איך זה קרה ושזו פעם ראשונה, אבל מתשאול קצר בשכונה הבנו שזו לא פעם ראשונה. יש כאן בחורה לקוית ראיה שגרה בשכונה, מסתבר שגם כלב הנחייה שלה הותקף על ידו. אמא שלה גרה בקצה הרחוב שהכלב הזה גר בו, כדי להגיע לבית של אמא שלה היא עושה סיבוב מטורף כי הכלב שלה לא מוכן להיכנס לרחוב הזה.

לא מזמן ראיתי את הכלב הזה משוחרר בוואדי, וחזרתי וקיבלתי התקף של פוסט טראומה מהמקרה שהיה לי. אז דיברתי עם הווטרינר העירוני ומסתבר שזה כלב שיש לו מחלה שלא מאפשרת לו להיות בהסגר, אני מתקשרת למוקד, והאמת? כבר אין לי כוח להתקשר למוקד, עד שהם מגיעים ובודקים, הם מתקשרים ואומרים 'הכלב לא נמצא'. ברור, הכלב יחכה לה? אין דין ואין דיין. אמרתי לעירייה, תבואו לכאן, למה אני רואה את הדברים ואתם לא? אני מוכנה להתנדב, תנו לי מצלמה נסתרת ואני אצלם. אמרו לי שאסור. אני אוהבת כלבים, שלא תבינו לא נכון. אבל כשאת עם כלב משלך זאת סכנה".

מקרה תקיפה נוסף אירע לזוג צעיר מהעיר, אך התגובה שהם קיבלו מהמוקד הייתה הפוכה לגמרי. "במקרה שלנו זאת כלבה של שכנים שגרים לידנו, לא ידענו שיש היסטוריה של תקיפות ואת זה למדנו רק אחרי האירוע, כלבה מסוכנת שיוצאת בלי מחסום ורצועה, למזלנו היו שם אנשים שידעו לעצור את זה והכלבה שלמו יצאה עם פצעים שטחיים בלבד. אבל כל פעם שהכלבה התוקפת עוברת ליד הבית הכלבה שלנו נובחת באמוק.

מיד אחרי האירוע דיברנו עם הבחור, באנו בטוב וביררנו מה קורה. הוא כמובן אמר שזו כלבה נהדרת והוא לא יודע איך זה קרה, הוא מתנצל ולוקח אחריות וזו פעם ראשונה שזה קרה. ביקשנו שישים מחסום, הוא לא הסכים, לא נכנסנו למשחקי כוח. מאוחר יותר, כשבועיים שלושה אחרי, שמענו מחברה שזה לא מקרה ראשון אלא כנראה מקרה שלישי, את אחד המקרים אנחנו מכירים בוודאות. חושדים שהייתה גם פעם רביעית.

הם ממשיכים לשחרר אותה באותו המקום שהכלבה תקפה בלי מחסום ובלי רצועה. המצב הוא כזה, אם אני רואה את הכלבה הזאת משוחררת אנחנו לא נוציא את הכלבה לטיול, וזו פגיעה משמעותית גם בנו וגם בכלבה. מאז מסתובבת עם גז פלפל מתוך תחושה של חוסר ביטחון וחוסר יכולת להגיב.

כל פעם שאנחנו רואים אותה משוחררת אנחנו מתקשרים למוקד העירוני, וביקשנו מעוד אנשים שיעשו את זה, אבל כל פעם שאנחנו מתקשרים לוקח זמן לענות ובטח שלוקח זמן עד שהם מגיעים, ואז הם אומרים שבדקו ואין כלב משוחרר. אמרו לנו, פעם הבאה תצלמו, אם יש תמונה אז פעם הבאה נלך אליו הביתה. עם כל הכבוד זאת בקשה שהיא לא לגיטימית, אי אפשר להפוך אותנו לאכיפה".

הפתרון: נוכחות פקחים בשטח, הגברת אכיפה, מדיניות ברורה והנחיית סדר פעולות הגיוני

לא מדובר בתופעה חדשה או אופנה חולפת, כלבים משוחררים ללא רצועה, גם מזנים מסוכנים וגם מזנים שאינם מוגדרים מסוכנים, הפכו לשגרה בלתי נסבלת עבור תושבי העיר. עדויות התושבים מעלות מספר מסקנות: ראשית, פרסומים והודעות SMS בנוגע לסוגיית הכלבים בעיר הם אכן חשובים, אם כי אינם מספיקים בכדי לייצר הרתעה אמיתית. יש להגביר את נוכחות הפקחים העירוניים בשטח, כך הם יוכלו להגיע לטפל במקרים מסוג זה בזמן אמת. שנית, יש לקחת ברצינות ולטפל בחומרה בכל מקרה תקיפה שכזה, המחיר הנפשי של תקיפות אלו הוא עצום גם עבור הכלבים וגם עבור בעליהם. שלישית, יש להחליט על סדר פעולות הגיוני לטיפול במקרים מסוג זה במוקד העירוני, באמצעותו ינחו את בעלי הכלבים הנפגעים בעת תקיפה, תוך מתן פתרונות אמיתיים שלא ידרשו מהם להתעמת עם אנשים פורעי חוק.

מתחקיר מערכת באר שבע נט בעניין זה, על אף מקרה התקיפה שאירע שבוע שעבר בפארק הסופרים, לא נראתה נוכחות מוגברת של פקחים בפארק הסופרים בפרט ובעיר בכלל, מלבד ביום למחרת התקיפה. אנו קוראים לעיריית באר שבע לטפל בבעיה מהשורש.

אסיים במסר חשוב עבור אלו שמרשים לעצמם לשחרר את כלביהם ללא רצועה בניגוד לחוק, שחרור כלב במרחב הציבורי ללא רצועה זו אלימות לכל דבר. אנא הימנעו מכך והתחשבו בסביבתכם.

להלן חוק להסדרת הפיקוח על כלבים התשס"ג-2002 סעיף 11(א): "אסור לאפשר לכלב לצאת מחצר הבית, אלא רק עם רצועה שבעליו מחזיק. בנוסף, אורך הרצועה שבה מוחזק כלב מחוץ לחצרים לא יעלה על 5 מטרים ועל אורך וטיב הרצועה לאפשר למי שמחזיק בכלב לשלוט בו, בכל רגע, ולמנוע מהכלב להשתחרר ממנה או לפגוע באחרים".

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "המחלקה הוטרינרית בשיתוף הסיירת הירוקה מבצעות פעולות אכיפה נגד בעלי כלבים מפירי חוק בכל רחבי העיר, כולל ב"פארק הסופרים". פעילות האכיפה גברה לאחרונה וביתר שאת נגד בעלי הכלבים שאינם נשמעים להוראות החוק. 

נגד אותם בעלים נרשמו קנסות בגובה של 8000 ש"ח (קנס לדו"ח) בגין עבירה הנ"ל ובמקרים מסויימים כנדרש הכלב נלקח להסגר. יש לציין, ניתן לפנות למוקד העירוני 106 ולדווח על כלבים משוטטים ועל בעליהם שאינם קושרים את כלביהם ברצועה כנדרש. עיריית באר שבע תמשיך ותבצע פעולות אכיפה נגד מפירי החוק".