השואו הגדול של נתניהו מנצח שוב

מה שהליכוד וש"ס הבינו מזמן, כל שאר המפלגות משום מה עדין לא הפנימו. בבחירות מצביעים עם הרגש לא עם השכל, לא עם ההיגיון והרציונל.

נתניהו הוא אלוף המדינה בלייצר אמוציות -
או שהוא מציג את עצמו כקורבן ומייצר מצג שכל מצביעיו הם קורבנות של ממסד, תקשורת וגורמי רשע עלומים....או שהוא מרים להם את החזה כאלופי עולם, "כל העולם מתפעל מאיתנו, נדהם, המום ממנו " וכו' ובכך מרים לעצמו ולהם.

המצביעים שלו (רובם המכריע מחתך סוציואקונומי בנוני ומטה או שהגיעו בילדותם משם) מזדהים עם זה מיד, החזה שלהם מתנפח. יש להם אויב ויש להם גם כבוד. מה צריך יותר מזה?

אם גורלם לא שפר עליהם - זה בגלל "המערך" ששלט במדינה לפני 35 שנה.

אם הוא מאושם בשוחד זה גורמי הרשע שחברו עם המשטרה, המשפט והתקשורת שרוצים לפגוע בהם דרכו.

הוא מעביר מסרים שהשמאל רוצה למכור את המדינה לאויבים - (למרות שהשמאל היחיד היום הוא מרץ והרשימה המשותפת). לפיד מעולם לא היה שמאל. גם לא ליברמן, גם לא סער ולא בנט.

העובדה היא ששלטון מפלגת העבודה הוא זה שכבש במלחמה את את רמת הגולן, את יהודה ושומרון, חבל עזה וסיני ושלטון הליכוד הוא זה שהחזיר את סיני למיצריים, את חבל עזה וחברון.... אבל העובדות נעלמות מול עוצמת המסרים - הם (השמאל והתקשורת) האויב המסוכן והוא ורק הוא יציל את העם מהם. 

מה שהבין נתניהו מזמן מזמן והמתחרים שלו מעולם לא תפסו - שהעובדות לא חשובות - באמת לא חשוב מה התוכניות שלו בנושא כזה או אחר - אלא המון המון רגש, אמוציות, הרבה כבוד, כעס עד כדי שנאה והפחדה שמניעים  להצבעה.

מספיק לנתניהו להרים ידים ולהשתמש במשפטים ריקים מתוכן אבל מלאי אוויר – "אנחנו ננצח אותם, נעלה למעלה, נהייה הכי טובים בעולם, ננפץ ונפורר לרסיסים את כל המזימות שרקמו נגדנו... ועוד  "כך הוא גורם למצביעיו הפוטנציאלים ללכת אחריו כמו אחרי "החלילן מהמלין".

ממול נתניהו עומדים ראשי המפלגות שמנסים להסביר לציבור למה חשוב להחליף את השלטון – אבל ההסברים שלהם מידי הגיוניים.  

ציבור רחב בוחר במנהיג שיכול למלא עבורו את הצרכים הפסיכולוגיים הכי משמעותיים של האדם – תחושת שייכות, תחושת ביטחון וכבוד.

נתניהו מעניק  למצביעיו הפוטנציאלים בענק, את מה שכל האחרים לא יודעים לתת ולכן תמיד הוא יוצר סחף של מנדטים אליו בשבוע האחרון. 

לכן לא חשוב מה שהוא יעשה – גם אם ייקח לכיסו או יעשה דברים לא ראויים, ינהל גרוע משברים, המצב הכלכלי יהיה בכי רע, מחירי הדירות לא שפויים....הציבור שלו יטען שזו מזימה נגדו... או יותר נכון מזימה של הרשעים נגדם ולכן הם מתנקמים בו.

המתמודדים מול נתניהו לא מצליחים לעורר במצביעים הפוטנציאלים שלהם אפילו תחושה חיובית.

לא רגשות חיוביים של אמון, תקווה וביטחון.

המוטיבציה של הציבור שנגד נתניהו היא להרגיש את תחושת הניצחון, אבל אין את המנהיג שצועק – קדימה אחריי.

גנץ היה התקווה שלהם. אבל חוסר בכריזמה, בטחון וגמגום מנעו ממנו לפחות 3 מנדטים שהיו חסרים לו להרכיב ממשלה.

היום גם אותו אין – והסיבה היא לא בגלל שגנץ הצטרף לממשלה עם נתניהו למרות הבטחותיו, הסיבה היא שהמנהיג שלהם התבטל בפני האויב... ואוווץ כמה זה כואב!

נכון להיום מה שמעורר רגשות במחנה רק לא ביבי הם  – החרדים שלתחושתם, מצפצפים עליהם ועל המדינה וגורמים להם להרגיש פראיירים. חוסר הערכיות והנהנתנות של משפחת נתניהו ובן גביר הקיצוני החשוך.... אבל כדי לנצח ולהגיע ל61 מנדטים, הגוש צריך מישהו שישלהב, יעניק בטחון ויימשוך את המתלבטים אליו... זה לא קרה עד עתה וסביר שגם לא יקרה עד יום הבחירות. 

למרות שהרוב בעם הוא חילוני ולמרות שברור להם שהממשלה הבאה (לראשונה מאז קום המדינה) תהיה מבוססת על רוב חרדי/דתי שמרני.... מצביעי נתניהו עוצמים את עיניהם, מתעלמים מעובדה זו והולכים שבי אחרי הרגש והכריזמה של נתניהו וסומכים שיהיה בסדר.