דו"ח בנושא התחבורה הציבורית ברשויות המקומיות שפירסם ב-18.2 "ארגון 15 דקות ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל", סמוך למועד הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות, מעלה תמונת מצב עגומה במיוחד בכל הקשור לפיתוח הנת"צים בב"ש בהשוואה לערים אחרות ברחבי הארץ.

הצפיפות בכבישים מורגשת היטב, ונכון למועד פרסום הדו"ח דורגה ישראל במקום הראשון במדד הצפיפות בכבישים בקרב מדינות ה-OECD, כשהסיבה העיקרית לכך הינה היעדר תחבורה ציבורית טובה ויעילה שתוכל להוות אלטרנטיבה ראוייה לשימוש בכלי הרכב הפרטי. לצפיפות בכבישים השפעה מכרעת על איכות החיים, יוקר המחיה, זיהום האוויר, תאונות הדרכים ועוד.

עפ"י הדו"ח שפירסמו בארגון "15 דקות ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל", התעצמות הגודש והעומסים בדרכים מובילים בנוסף גם לפגיעה באיכות התחב"צ בישראל ששירותי האוטובוסים בה מתאפיינים ביעילות נמוכה. כך למשל המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל עומדת על כ- 16 ק"מ לשעה בלבד, לעומת מהירות ממוצעת של כ- 25 ק"מ לשעה בערים המפותחות שבהן אמצעי תחבורה מגוונים וזכות דרך בלעדית (נת“צים ודומיהם).

לאור זאת גוברת בקרב הנוסעים הדרישה לנת״צים שיסייעו לשפר את יעילות, מהירות וביטחות התחבורה הציבורית. חשוב להבין כי נת“צים הם הגורם המשמעותי ביותר לשיפור מערך התחבורה הציבורית בערים, שכן מערך התחבורה הציבורית מבוסס בעיקרו על אוטובוסים (80% מהנסיעות בתחבורה הציבורית מתבצעות באמצעות אמצעי תחבורה זה).

החום בשיאו והנוסעים סובלים: האם בעירייה סוף סוף יפנימו ויטפלו?

מהדו"ח עולה: בב"ש לא מקדמים כלל נת"צים

עפ"י הדו"ח שפירסם ארגון "15 דקות ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל", שפורסם בסמוך למועד הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות והתייחס לעשייה בתקופת הקדנציה האחרונה של רוביק דנילוביץ', בכל הקשור לסוגיית נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, עולה תמונת מצב עגומה במיוחד שלפיה ההשקעה בנתיבי תחבורה ציבורית בב"ש איננה נמצאת בכלל על סדר היום.

כך למשל במדד של אורך נת"צים קיימים שנסללו במהלך הקנדציה הקודמת של רוביק (בין השנים 2019-2023) עולה כי נסללו 0 ק"מ של נת"צים. לשם השוואה לפני הקדנציה הזו נסללו 1.9 ק"מ נת"צים סה"כ. הנתונים ממצבים את ב"ש הרחק מאחור בהשוואה לערי המטרופולן האחרות ובהשוואה לערים אחרות בגוש דן (באר שבע במקום האחרון).

גם במדד של נתוני הנת"צים פר תושב המצב של ב"ש איננו מזהיר. המדד הנ"ל מנרמל את אורך הנת"צים למספר התושבים, כלומר, כמה ק"מ נת"צ קיימים על כל 100,000 תושבים. מהמדד הנ"ל עולה כי בעוד עד שנת 2019 נסללו בב"ש 0.9 ק"מ של נת"צ פר 100,000 תושבים, לאחר מכן, בין השנים 2019-2023 בקדנציה האחרונה של רוביק דנילוביץ' נסללו 0 ק"מ כאלה. כלומר בעירייה לא קידמו ולו סנטימטר אחד של העדפה לתחבורה ציבורית בכהונתו הקודמת של ראש העיר רוביק דנילוביץ. כלומר גם במדד זה באר שבע נמצאת בפיגור בהשוואה לערי מטרופולין אחרות ובהשווואה לערים אחרות במרכז וממוקמת במקום האחרון בפרטמר זה בהשוואה אליהן.

מדד נוסף שפורסם בדו"ח המדובר הינו כמות הנת"צים הפוטנציאלית ברשות מסויימת אל מול אורך הנת"צים שנבנו בפועל. למשרד התחבורה יש תכנית אסטרטגית שקובעת את רשת הנת"צים הפוטנציאלית הרצוייה ברמה הארצית והמטרופולינית שעל פיה נקבע באילו דרכים ישנה הצדקה לסלילת נת"צ. התכנית לוקחת בחשבון הצדקה כמותית- נתונים כמו כמות האוטובוסים שעוברת ברחוב ומהירות הנסיעה הממוצעת, והצדקה לא כמותית כגון צירי גישה לתחנות רכבת, רחובות ראשיים וכו'. גם כאן ב"ש נמצאת הרחק מאחור: בעוד בבאר שבע כמות הנת"צים הפוטנציאלית המתוכננת לעתיד גבוהה מאוד (42 ק"מ), ניכר כי קצב הביצוע של רוביק דנילוביץ' בקדנציה האחרונה אינו מבטיח: 0 ק"מ נת"צים שנסללו בין השנים 2019-2023, כאמור.

ומכאן נשאלת השאלה: עד כמה קידום נת"צים תלוי בכלל בעירייה?

כפי שמציינים בדו"ח, למרות שמשרד התחבורה והחברות הממשלתיות שתחתיו הם האחראיים לתכנון וביצוע של נת״צים, בפועל גם לראשי הערים יש השפעה מכרעת על קידום או בלימה של סלילת נת"צים בתחומי העיר. ההסבר לכך הוא שבתחומי העיר העירייה הינה רשות התמרור, ולאור העובדה שנת"צ נחשב לתמרור לכל דבר ועניין, משמעות הדבר הוא שללא אישור העירייה, קשה מאד להקצות נת"צ בתוך שטח העיר, מה שהופך את העירייות לשחקניות מפתח בתחום זה.

האם בעירייה מעוניינים לקדם בניית נת"צים בתחומי העיר?

את התשובה לשאלה הזו ניתן אמנם רק לנחש, אך הדו"ח מציע הסבר כללי לשאלה הזו בהקשר של רשויות מקומיות. הקצאת נתיב לתחבורה ציבורית מפריעה לנהגי הרכב הפרטי, מאחר שהיא מחייבת ביטול של חניות וצמצום זכות הדרך למכוניות פרטיות, ולכן צעד זה נחשב מאוד לא פופולרי, כזה שעלול לסכן את ראש/ת העיר מבחינה פוליטית, למרות שמבחינה תחבורתית ומקצועית זהו הצעד ההכרחי, הזמין והזול ביותר לשיפור התחבורה הציבורית.

ואולם תפקיד הרשות בכל הקשור לשיפור התחבורה הציבורית בתחומי העיר אינו נגמר כאן וכפי שמציינים בדו"ח של "ארגון 15 דקות ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל", הקצאת נת"צ לבדה אינה מספיקה בכדי לשפר את התחב"צ. הנת"צ יוכל להיות יעיל ולשרת את מטרתו בצורה הטובה ביותר רק כאשר הרשות המקומית תדאג להסברה ואכיפה עקבית. על הרשות המקומית להשתמש בסמכותה לאכוף באמצעות מצלמות ופקחים, שכן ללא אכיפה, הקצאת הנת״צ מתייתרת, שירותי התחבורה הציבורית נפגעים ופורעי חוק נוסעים בהם באין מפריע.

רבים מנוסעי התחבורה הציבורית חשים על בשרם מדי יום את החשיבות בנתיב שיתעדף נסיעת אוטובוסים, ישפר את זמני הנסיעה ואת זמני הגעת האוטובוסים לתחנות הביניים, ולכן הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית רציפים, על חשבון הרכב הפרטי שתסייע לשיפור מערך התחבורה בב"ש הינה הכרחית ומן הראוי שבעירייה יפעלו בנושא בהתאם לאינטרס הציבורי הרחב.

מעיריית ב"ש נמסר בתגובה:

"העירייה מובילה בשנים האחרונות תוכנית ענפה לתחבורה בת קיימא במסגרתה בין היתר, קידום ביצוע תוכנית אב לשבילי הליכה ולשבילי אופניים וכמובן קידום מערך התחבורה הציבורית והתשתיות הנדרשות מול משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית".

"לאחרונה אושרה תוכנית 'רשת 2025' אשר מקדמת ועתידה לשפר בצורה ניכרת את מערך התחבורה הציבורית בבאר שבע באמצעות הגברת התדירות והתאמת מסלולי האוטובוסים לאזורי הביקוש בהתאם למגמות התכנון והפיתוח ברחבי העיר. במסגרת התוכנית הוסכם מול משרד התחבורה על רשת נת"צים בפריסה עירונית, בצירי תנועה מרכזיים בעיר".

"אנו בשיח שוטף מול משרד התחבורה באשר למשאבים הנדרשים לסימון הנתצ"ים הדורשים בין היתר שדרוג רחובות רלוונטיים והגברת תדירות קווי תחבורה ציבורית. יודגש שבימים אלו נערכת העירייה לסימון נת"צ לאורך שדרות רגר על מנת להתאים את תשתית אחד מעורקי התחבורה הראשיים בבאר שבע להתפתחותה של העיר".

המידע והתמונות בכתבה לקוחים מן הדו"ח שפרסם ארגון "15 דקות-ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל" ואושר לפרסום על ידם.