הטבת המס לב"ש: האם תתקבל הכרעה כבר לפני החגים?

$(function(){setImageBanner('813b8fff-fb10-4a9c-b651-e093a46ab7a5','/dyncontent/2025/10/21/f9963a8e-dc60-4bf5-aeef-427c125cafe1.jpg',20148,'נטו ספיר 0925 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

בישיבת מועצת העיר העלה ראש העיר רוביק דנילוביץ' את הדרישה להשיב את ההטבה שנשללה מתושבי באר שבע, מהלך שמוערך בעלות של כ־300–350 מיליון שקלים בשנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו התרשם מהנתונים והורה להכין מסמך כלכלי דחוף, היועץ פרופ’ אבי שמחון הכריז "חייבים להחזיר", ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחפש מתווה משפטי שימנע תקדימים לערים נוספות. השאלות שנותרו פתוחות: כמה אחוזי ההטבה יקבלו התושבים – והאם הממשלה תאשר את המהלך כבר לפני חגי תשרי?

ישיבת המועצה. קרדיט - באר שבע נטהמאבק על החזרת הטבת המס לבאר שבע הגיע לשיאו בשבועות האחרונים, כאשר ראש העיר רוביק דנילוביץ' הציב את הסוגיה במרכז סדר היום העירוני והלאומי. בישיבת המועצה האחרונה, שנערכה באווירה טעונה ורצופה בדיונים על תקציבים, פיתוח וביטחון אישי, בחר דנילוביץ' לשים את כל כובד משקלו על נושא אחד – ההכרח להשיב את ההטבה שנשללה מתושבי העיר.

"אי אפשר לעשות עוול כזה גדול לעיר באר שבע ולתושביה", אמר בישיבה, "ביטול ההטבה רוקן את באר שבע מצעירים, משפחות בנות מעמד הביניים נאלצות לחפש אלטרנטיבות ביישובי הלוויין, ואנחנו רואים מול העיניים תהליך של הגירה שלילית שמחליש את העיר ומרוקן את המטרופולין כולו. בלי באר שבע חזקה אין נגב חזק, ואי אפשר להשלים עם מצב שבו הבירה של הדרום נדחקת לשוליים הכלכליים".

דנילוביץ' לא הסתפק בדברים אלה, אלא המשיך והסביר כי מבחינתו מדובר בסוגיה לאומית מהמעלה הראשונה. לדבריו, החזרת הטבת המס איננה צעד כלכלי קטן או תוספת נקודתית למשכורות של תושבים, אלא הכרעה אסטרטגית שתקבע כיצד ייראה עתיד הנגב בעשור הקרוב. "חוסנה של באר שבע משליך על כל הדמוגרפיה, הכלכלה והביטחון של הדרום", הדגיש, "זה לא עוד עניין מקומי או בקשה של רשות אחת. אם רוצים נגב חזק, חייבים באר שבע חזקה, והטבת המס היא חלק בלתי נפרד מזה".

באר שבע. צילום ארכיון כרמל קיסרי

המאבק המקומי הגיע עד ללשכת ראש הממשלה. בפגישה שנערכה עם בנימין נתניהו הציג דנילוביץ' נתונים מדאיגים שהמחישו את היקף הפגיעה בעיר מאז בוטלה ההטבה. נתניהו, כך מתארים מי שנכחו בפגישה, שאל שאלות מפורטות והעמיק בנתונים שהונחו על השולחן. הוא התרשם במיוחד מהפערים שיצר המהלך: מצד אחד השקעות עתק בתשתיות, בפרויקטים לאומיים ובפארק ההיי־טק, ומצד שני דלדול מתמשך של אוכלוסיות צעירות שעוזבות ליישובים הסמוכים רק משום שההטבה קיימת שם ואינה קיימת בעיר האם.

היועץ הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, היה חד יותר מהבוס שלו ואמר: "חייבים להחזיר לבאר שבע את הטבת המס. הנתונים חד משמעיים. זה אבסורד שמצד אחד העיר מתפתחת ויש השקעות אדירות, ומצד שני מרוקנים ממנה את הצעירים". בעקבות הדברים ביקש נתניהו להכין תוך 48 שעות מסמך כלכלי מפורט שיפרט את העלות המדויקת של המהלך למדינה ואת מספר התושבים שייהנו ממנו, כדי שניתן יהיה להביא החלטה לשולחן הממשלה.

במקביל התקיימה פגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. גם שם היה המסר ברור: ההבנה לחשיבות הנושא קיימת, אבל האתגר המשפטי והתקציבי מורכב. סמוטריץ' אמר: "אנחנו נבדוק דרך משפטית שתאפשר להחזיר לבאר שבע את מה שמגיע לה, מבלי לפתוח פתח אינסופי לערים נוספות". שר האוצר הזהיר מפני גל של דרישות מערים נוספות – קריית גת, קריית ים ואחרות – אם תשתנה מפת ההטבות באופן גורף. לפיכך עלו שתי הצעות מרכזיות: האחת, לקבוע נוסחה ייחודית שתכיר במעמדה של באר שבע כעיר מטרופולין לאומית, והשנייה, להחזיר את ההטבה כהוראת שעה מוגבלת בזמן שתאפשר לבחון את השפעותיה על ההגירה, הצמיחה והדמוגרפיה.

כאן מגיעים למספרים. המסמך הכלכלי שהוכן בימים האחרונים מצביע על עלות שנתית שנעה בין שלוש מאות לשלוש מאות וחמישים מיליון שקלים למדינה. דרישתו של דנילוביץ' היא להחזרת הטבה בשיעור של לפחות עשרה אחוזים, הטבה שבמונחי משק בית ממוצע יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה. "כל שקל שהמדינה תשקיע בהטבת המס יחזור אליה בריבית", הסביר, "זה לא סיוע סוציאלי. זו השקעה אסטרטגית שתעצור הגירה שלילית ותמשוך אוכלוסיות חזקות לעיר. אנחנו לא מבקשים טובה – זו אחריותה של המדינה". מבחינתו של ראש העיר, זו לא רק שאלה של צדק חלוקתי אלא גם של יעילות כלכלית, משום שעלות שלוש מאות מיליון שקלים בשנה היא שולית בהשוואה לנזק האדיר של עיר מחלישה ושל מטרופולין שאיבד את מרכז הכובד שלו.

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא שאלת התזמון. דנילוביץ' מתעקש כי ההחלטה חייבת להתקבל עוד לפני ראש השנה. "הציבור לא מחכה לדיבורים אלא למעשים", אמר, "כל עיכוב נוסף מחליש אותנו. לפני החגים חייבת להתקבל הכרעה". ההבנה במערכת הפוליטית היא שהממשלה מתכוונת להביא את ההצעה לדיון ואישור עוד לפני חגי תשרי, מה שעשוי להפוך את החגים הקרובים לרגע היסטורי עבור תושבי הדרום.

בישיבה עצמה לא חסך דנילוביץ' ביקורת על המדיניות הקיימת. הוא טען כי מהלך ביטול ההטבה והעברתה ליישובי הלוויין הפך את העניין ל"משחק סכום אפס": במקום למשוך אוכלוסייה חדשה מגוש דן לנגב, ההטבות שניתנו ליישובים הקטנים גרמו רק ליציאת תושבים מבאר שבע לשם. "זה משחק סכום אפס", אמר, "אם באר שבע נחלשת – כל המטרופולין נחלש". הוא סיפר על משפחות שפנו לעירייה בבקשה להשאיר את ילדיהם במוסדות החינוך בעיר, אף שעברו ליישובי הלוויין, אך העירייה נאלצה להשיב בשלילה משום שאין הצדקה משפטית או כלכלית לכך. "כואב לראות את זה", הודה, "אבל לא יכולנו לאפשר מצב שבו העיר ממשיכה להתרוקן והמדינה מתבוננת מהצד".

כעת נותרו שלוש שאלות מהותיות: מה יהיה שיעור ההטבה – האם עשרה אחוזים כפי שדורש דנילוביץ' או פחות? מהי העלות המדויקת למדינה – שלוש מאות מיליון או שלוש מאות וחמישים מיליון שקלים בשנה? והאם הממשלה תספיק לאשר את המהלך כבר לפני חגי תשרי, כפי שמקווה ראש העיר?

דנילוביץ' סיכם את דבריו בנימה תקיפה אך אופטימית: "זו לא פריווילגיה, זו לא טובה. זה הכרח לאומי. עתיד הנגב תלוי בכך". דבריו מהדהדים לא רק באולם המועצה אלא גם במסדרונות ירושלים, שם תתקבל ההכרעה הסופית על עתיד ההטבה – ועל עתידה של באר שבע כולה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('b8b275fd-b4f3-46ab-a4b6-c553520db334','/dyncontent/2025/11/30/ed6644f2-80bc-4005-9044-7e78f9badcd7.jpg',20500,'אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה