האם החלטת העירייה לסגור את הפארקים בסופה"ש האחרון לגיטימית?

ביום חמישי האחרון (15.6.24) פירסמו בעירייה הודעה על סגירת כל הפארקים המגודרים ברחבי העיר והמדבריום בימים שישי ושבת. כחלק מן ההודעה שפורסמה, ציינו בעירייה כי לאור גל החום הכבד שצפוי בסופה"ש, גובש נוהל להתמודדות עם מזג האוויר הקיצוני, וכי הם פועלים בהתאם להנחיות משרד הבריאות והגורמים המוסמכים לשמירה על בריאותם ושלומם של התושבים. ואכן התחזיות התממשו, ובב"ש נמדדו ביום שבת האחרון 40 מעלות- חום קיצוני לכל הדעות.

ולמרות הכל, נדמה כי ההחלטה על סגירת הפארקים עוררה את זעמם של חלק מתושבי העיר, שהביעו את מורת רוחם ברשתות החברתיות על כך שהעירייה מונעת מהם את האפשרות לבחור: האם לבלות בפארקים או שלא?.

"לא ברור לי מדוע העירייה החליטה לסגור את הפארקים. למה פארק האגדות סגור היום?! עד כדי כך החליטו שאין לנו זכות בחירה ובשם ה"זהירות" לנצור אותנו או בבית או ב"מקומות ממוזגים"?!. בתור ילידת באר שבע, הייתי הולכת ברגל חזרה מבית הספר בשעות הצהריים בשיא החום- 40 מעלות, במשך כל שנות הנעורים שלי! אני מבינה כי קיימת סכנת התייבשות, אבל אנחנו לא ילדים ויודעים להתמגן, לשתות מים, להיות בצל לשים כובע ואם חם לנו מידי נחזור למזגן". רשמה שירלי, ילידת העיר שמתחה ביקורת על ההחלטה.

שירלי הייתה אחת מיני רבים שהביעו אכזבה ברשתות החברתיות לאור ההחלטה. לטענתה של שירלי, ההחלטה של העירייה צימצמה משמעותית את היצע מקומות הבילוי הזמינים בעבור משפחות עם ילדים: "בשבת בשמונה בבוקר התארגנו עם הילדים, יצאנו למדבריום וגילינו שסגור כי קיים עומס חום. התחלנו לחפש אלטרנטיבות בעיר ופשוט גילינו שהכל נצור".

אך האם יש הצדקה להחלטת העירייה? כפי שהדגישו בעירייה בהודעה שפירסמו, במשרד הבריאות יצאו בהמלצה לציבור- להימנע ככל האפשר מחשיפה לחום ולשמש, להימנע ממאמץ גופני שאינו הכרחי תוך הקפדה על שתיית מים והימצאות במקומות ממוזגים ככל הניתן.

נדמה כי במצב שבו הייתה העירייה פותחת את הפארקים ומאפשרת לתושבים לבצע פעילות ספורטיבית בתחומי הפארקים ובמתקני הספורט שבהם, שכאמור אינה מומלצת בחום הכבד, היו עלולים באי הפארק להתייבש יתר על המידה במה שהיה עלול להוביל לאסון חלילה.

אך כאן חשוב לשים לב כי ההחלטה על סגירת מקומות בילוי ציבוריים חורגת מגבולות של 'המלצה' גרידא, והיא הלכה למעשה הגבלת חופש התנועה בפארקים הציבוריים. ומכאן עולה השאלה: מתי לעירייה ולרשויות המדינה יש הזכות להגביל את חופש התנועה בפארקים ובגנים?

לאחר בדיקה קצרה שערכנו, נדמה כי ישנם מקרים שבהם לרשות מקומית יש את ההצדקה לאסור כניסה של הציבור אל הפארקים הציבוריים, במידה והיא סבורה כי נשקפת סכנה לציבור מעצם נוכחותם שם. כך למשל במקרה שהגיע עד לבית המשפט לעיניינים מנהליים בת"א, נידונה החלטת ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן לסגור בתקופת הקורונה את פארק דוד שבשכונת מרום נווה, זאת בשל חשש מהדבקה המונית שעלולה להתרחש בו. למרות שהגבלות בתקופת הקורונה היו דבר מקובל, ההחלטה של ראש העיר נעשתה בשעה שההגבלות בשאר רחבי הארץ הוסרו, ועל כן ההחלטה עוררה סימני שאלה רבים.

ביהמ"ש קבע אז כי רשות מקומית רשאית להגביל כניסת מבקרים לפארקים ולגנים ציבוריים בשטחה ואף לסגור אותם לחלוטין, במידה והיא חוששת לבריאות הציבור, גם אם המדינה מאפשרת את פתיחתם. בהחלטתו זו קיבל בית המשפט את עמדת העירייה שלפיה ההחלטה נועדה לשמור על בריאות הציבור, לנוכח החשש מהתקהלות: "חלק מהחובות החלות על ראש העירייה הוא לדאוג לשמירות הבריאות של תושבי עירו. דווקא הימנעות מנקיטת פעולות ומיישום המלצות המומחים היא זו שמהווה מחדל", נימקה השופטת בתיק את החלטתה.

מעבר לכך, בשיחה שערכנו עם מספר פעילי איכות סביבה ואקלים מקומיים, מסבירים הפעילים שלמרות שיש בעיר פארקים מוצללים, למשל פארק החייל האוסטרלי, להצללה אין כמעט השפעה על טמפרטורת האוויר, ולכן בטמפרטורות גבוהות כמו שהיו לנו בסוף השבוע האחרון, הצללה לא יכולה הייתה להוות פתרון שיאפשר בילוי נעים ובטוח בפארקים. לטענת הפעילים, בימים מסויימים בהם יש מזג אוויר יבש דיו ניתן להשתמש בספרינקלרים לצינון האוויר, אך במקרה שכזה יש לקחת בחשבון כי שימוש יתר מאסיבי באלמנט שכזה יעלה את הלחות המקומית ויפסיק להקל על החום בשלב מסויים.

לכן מצב בו הייתה מתירה העירייה למבלים להיכנס לפארקים, בניגוד להמלצת המומחים היה עשוי להיחשב למחדל שמסכן את מבלי הפארק וייתכן שאף חושף את העירייה לתביעה משפטית. נדמה שבהחלטתה זו העדיפה העירייה למנוע מצב בו יתרחש אסון שעלול להביא לכך שיוטל עליה אשם תורם, לאור העובדה שהייתה יכולה למנוע אותו.

אך נדמה כי דווקא האוכלוסיות החלשות הן אלה שנפגעו במיוחד מההחלטה, שמנעה מהן כניסה לפארקים המוצללים בשעות הערב הקרירות והנעימות יותר. למה דווקא האוכלוסיות החלשות נפגעו יותר בהשוואה לכל השאר? הדבר נובע מכך שאוכלוסיות אלה נוטות לסבול יותר מ"עוני אנרגטי", משמע קושי של המעמדות החלשים להתמודד עם משבר האקלים: בין אם לאור קושי לקרר את הבית בשל בידוד לקוי שלו (חלונות שבורים וכניסת רוחות מזרחיות חמות לביתם), ובין אם הקושי לעמוד בתשלומי חשבונות החשמל ובעלויות הכרוכות בהפעלת מזגן שיקרר את הבית. לכן דווקא האוכלוסיות הללו זקוקות יותר מכל למקום מוצל אליו יוכלו לצאת בשעות הלילה הקרירות וליהנות מהפוגה מן החום הלוהט.

ומעבר לכך, לאור העובדה שהאוכלוסיות החלשות מתקשות להתמודד עם תנאי מזג אוויר קיצוני בשל העוני האנרגטי ממנו הן סובלות, מן הראוי לדאוג לאוכלוסיות החלשות בכל שעות היום, זאת באמצעות שימוש בפתרונות ייעודיים בעבורן לרבות הקמת מרכזי קירור ניידים, המיועדים בעבור אלה שלא יכולים להרשות זאת לעצמם.

פנינו אל העירייה בכדי לנסות ולקבל הסבר להחלטה על סגירת הפארקים בסופה"ש האחרון ומהם נמסר: "בכל הפארקים המגודרים ברחבי באר שבע קיימת הצללה. עם זאת בשל עומס החום הכבד עד קיצוני ששרר בסוף השבוע, מתוך דאגה לבריאות ולשלום הציבור ובהתאם לנוהל ההתמודדות העירוני עם מזג אוויר קיצוני, נסגרו בימים שישי ושבת הפארקים המגודרים ברחבי העיר".