החוק החדש שעולה - "חוק יסוד לימוד תורה", יוצר בישראל מעמד אזרח VIP לחרדים
09.06.26 / 15:13
בזמן שעשרות אלפי חיילי סדיר ומילואימניקים נושאים בנטל הביטחוני הכבד ביותר שידעה ישראל בעשורים האחרונים, מקדמת הקואליציה חוק יסוד חדש שעלול לשנות את אחד מעקרונות היסוד שעליהם נבנתה המדינה: השוויון בפני החוק והחובות האזרחיות.
על פי חוק היסוד שנסגר כדיל בין נתניהו למפלגות החרדים ועולה כעת בכנסת - "מדינת ישראל תעודד את הלימוד תורה" ומשכך תצטרך בחוק להשקיע משאבי יתר בחרדים ולא יהיה ניתן להעניש את מי שמשתמט מהצבא.
החוק יוצר למעשה זכות לדרוש עוד ועוד משאבים ציבוריים מאזרחים "רגילים" לחרדים.
החוק הוא לא רק על גיוס וכסף - החוק גם נותן לחרדים מעמד על.
החוק, כחוק יסוד, מעניק לחרדים המשתמטים מגיוס - חומת מגן מפני בג"ץ .
במקום לעודד השתלבות בעבודה ובכלכלה, החוק יוצר תמריץ הפוך - מעודד הישארות ממושכת בישיבות ומקבע תלות בתקציבי מדינה.
האם החוק גם יעודד לפתע חלק משמעותי מהדתיים הלאומיים להתחרד?
מה שבטוח שאת החשבון המלא של החוק ישלמו אותם אזרחים שעובדים, משרתים ומשלמים מסים.
בסיכום בין נתניהו לסיעות החרדיות יעלה השבוע בקריאה טרומית חוק יסוד לימוד תורה.
מה אומר החוק החדש שעולה להצבעה?
"מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי".
-
מה המשמעות של החוק?
הממשלה מבקשת לעגן בחוק יסוד את לימוד התורה כערך עליון ולהכיר בלומדי התורה כמי שמשרתים שירות משמעותי.
הוא קובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי וכי מדינת ישראל תעודד את העיסוק בו.
עבור המפלגות החרדיות החוק הוא החלום הרטוב שלהם, טוב הרבה יותר מכל חוק גיוס או כל חוק אחר שכן חוק יסוד זה מרכיב בתוכו את כל השאיפות של המפלגות החרדיות, לרבות קבלת פטור מגיוס מךא וביטול כל סנקציות אפשריות בעתיד
משמעו החוק שמדינת ישראל עומדת להעניק לקבוצה אחת באוכלוסייה מעמד חוקתי מיוחד שאין לאף ציבור אחר.
מבחינה משפטית וציבורית, המילה החשובה ביותר בכל החוק היא - "תעודד". בחוק יש לה משמעות רחבה מאוד.
המדינה למעשה אומרת:
"אנו רואים בלימוד התורה החרדי - יעד לאומי שעלינו לקדם באופן אקטיבי."
כלומר, המדינה בוחרת צד וקובעת שכלל אזרחי ישראל צריך לשאת בנטל של לומדי התורה.
היא קובעת שלימוד תורה אינו רק זכות פרטית של האזרח, אלא משימה לאומית שמצדיקה השקעת משאבים מיוחדת מכספי משלמי המיסים שאינם לומדים תורה או אף מתנגדים לדרך שבה החרדים מפרשים את דרכי התורה.
מה פירוש המשפט בחוק - "מדינת ישראל תעודד"?
כאשר חוק יסוד קובע שהמדינה תעודד תחום מסוים, המשמעות המעשית היא:
- תקציבים
- מלגות
- מענקים
- פטורים
- הטבות מס
- העדפה רגולטורית
- הקצאת מבנים וקרקעות
- סבסוד שירותים
כלומר, "עידוד" בחוק אינו רק תמיכה רעיונית אלא התחייבות מעשית של המדינה להשקיע משאבים.
בנוסף החוק מאפשר לכל לומד תורה להשתמט מהצבא בלי סנקציות כלכליות - כי לפי החוק - לימוד תורה הוא צורך כמו שגיוס לצבא ומילואים הם צורך ולכן בג"ץ או פוליטיקאים לא יוכלו להעניש את מי שמשתמט מהצבא.
למה זה שונה מחוק רגיל?
אם היה מדובר בחוק רגיל, הממשלה הייתה יכולה להחליט בכל שנה כמה להשקיע.
אבל כאשר העידוד מעוגן בחוק יסוד, הוא הופך לערך חוקתי.
בעתיד, כל שר אוצר שירצה לקצץ בתקציבי הישיבות עלול לעמוד מול הטענה:
"אתה פועל בניגוד לחוק יסוד שמחייב את המדינה לעודד לימוד תורה."
לכן מדובר למעשה ביצירת עוגן חוקתי לדרישת תקציבים.
מה המשמעות ביחס לתחומים אחרים?
החוק אינו אומר:
"מדינת ישראל תעודד חינוך. מדע. שירות צבאי".
הוא גם לא אומר:
"מדינת ישראל תעודד רפואה.טכנולוגיה" וכו'
מכאן ניתן לטעון שהמחוקק מדרג את סדר העדיפויות הלאומי וקובע כי לימוד תורה זכאי להגנה ולעידוד ברמה גבוהה יותר מתחומים חיוניים אחרים.
המשמעות הכלכלית
הסעיף יוצר למעשה זכות עתידית לדרוש עוד ועוד משאבים ציבוריים.
אם המדינה חייבת לעודד לימוד תורה, ניתן יהיה לטעון בעתיד כי עליה:
- להגדיל תקציבי ישיבות
- להגדיל מלגות אברכים
- להגדיל תמיכה במוסדות תורניים
- להעניק הטבות נוספות ללומדי תורה
- להשוות זכויות נוספות לאוכלוסיות אחרות
כל זאת מכוח אותו עיקרון חוקתי של "עידוד".
המשמעות מול משלם המסים
משלם המסים הישראלי עשוי למצוא את עצמו מממן מערכת שהחוק מחייב לעודד, גם אם הוא עצמו אינו שותף לה ואינו נהנה ממנה.
בפועל נוצרת אפשרות למצב שבו:
- הציבור העובד מממן.
- הציבור המשרת מגן.
- והמדינה מחויבת חוקתית להגדיל תמיכה בקבוצה אחרת מכוח ערך לאומי מיוחד שנוצר אך ורק בבלחץ פוליטי ולא מתוך אמונה שהוא נכון למדינת ישראל.
הזכויות נשארות שוות. החובות כבר לא
בהצעת חוק היסוד נכתב - לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה, כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי:
זהו לב החוק. המילים הללו מחייבות את מערכת המשפט והממשלה להעניק ללומד התורה את אותה "חבילת זכויות" (מענקים, הנחות, קצבאות, הטבות דיור) שמקבל חייל משרת.
הדיון סביב שאלת הגיוס של תלמידי הישיבות לפתע משתנה
הוויכוח כבר אינו רק על גיוס, אלא על מעמד.
אם עד היום החריגות שניתנו ללומדי תורה נשענו על החלטות ממשלה, הסדרים זמניים וחוקים שנפסלו פעם אחר פעם בבג"ץ, חוק היסוד החדש מבקש לעגן את ההעדפה הזו ברמה החוקתית הגבוהה ביותר.
המשמעות היא שקבוצה מסוימת תוכל ליהנות מכל זכויות האזרחות, מהגנות המדינה ומהתקציבים הציבוריים, מבלי לשאת באותן חובות המוטלות על רוב האזרחים.
עבור משפחות המילואימניקים, עבור צעירים המשרתים שלוש שנים בצה"ל ועבור בעלי עסקים שמשלמים מסים, מדובר בשינוי דרמטי בתפיסת החוזה שבין האזרח למדינה.
הציבור הדתי-לאומי נקלע למלכוד
אחת הקבוצות שעלולות להיפגע מהחוק יותר מכולן היא דווקא הציונות הדתית.
במשך עשרות שנים הוכיח הציבור הדתי-לאומי שאפשר לשלב לימוד תורה ברמה גבוהה עם שירות צבאי משמעותי.
ישיבות ההסדר, המכינות הקדם-צבאיות והמסלולים הקרביים הפכו לסמל של שילוב בין תורה, ציונות והגנה על המדינה.
אלא שהחוק החדש משדר מסר הפוך:
שהדרך הנעלה ביותר היא לימוד תורה ללא שירות צבאי.
במילים אחרות, מי שיוצא מהישיבה כדי להילחם על המדינה עלול למצוא את עצמו במעמד נמוך יותר ממי שנשאר בישיבה.
עבור רבים בציונות הדתית זו אינה רק מחלוקת פוליטית.
זו פגיעה ישירה בתפיסת העולם שעליה גדלו.
מעמד חוקתי שלא קיים לאף ציבור אחר
בישראל יש קבוצות רבות שתורמות למדינה בדרכים שונות.
חיילים ושוטרים מגנים על ביטחון האזרחים. רופאים מצילים חיים.
מדענים מפתחים טכנולוגיות.
מורים מחנכים דורות.
ועוד
אף אחת מהקבוצות הללו אינה זוכה למעמד חוקתי מיוחד.
אף אחד אינו מקבל חוק יסוד שמעניק הגנה על אורח חייו או על בחירתו המקצועית.
דווקא ציבור לומדי התורה הוא זה שעומד לקבל כעת עיגון חוקתי ייחודי.
בכך המדינה יוצרת למעשה היררכיה חדשה בין אזרחיה.
לא עוד שוויון בין דרכי תרומה שונות לחברה, אלא העדפה רשמית של דרך אחת על פני כל האחרות.
חומת מגן מפני בג"ץ
הסיבה המרכזית לבחירת המסלול של חוק יסוד ברורה.
בעשור האחרון פסל בג"ץ פעם אחר פעם הסדרים שנועדו להנציח פטור מגיוס לתלמידי ישיבות.
כעת מנסים יוזמי החוק לשנות את כללי המשחק.
כאשר ערך לימוד התורה יקבל מעמד חוקתי, יהיה קשה הרבה יותר לבית המשפט להתערב.
למעשה, החוק עשוי להפוך את מה שנחשב עד היום להפליה פסולה להסדר בעל הגנה חוקתית.
זו אינה רק חקיקה.
זהו שינוי של מערכת האיזונים שבין הכנסת, הממשלה ובית המשפט.
החשבון הכלכלי מגיע לכולנו
כבר היום מזהירים כלכלנים, חוקרים וגופי מחקר מפני הירידה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים וההשפעה העתידית על המשק.
כאשר חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה אינו משתלב בשוק העבודה, המדינה מאבדת כוח ייצור, הכנסות ממסים ויכולת לממן שירותים ציבוריים.
במקום לעודד השתלבות בעבודה ובכלכלה, החוק יוצר תמריץ הפוך.
הוא מעודד הישארות ממושכת בישיבות ומקבע תלות בתקציבי מדינה.
בסופו של דבר, את החשבון משלמים אותם אזרחים שעובדים, משרתים ומשלמים מסים.
השאלה הערכית הגדולה
השאלה שבפניה ניצבת ישראל אינה האם לימוד תורה הוא ערך חשוב.
רבים מאזרחי ישראל גם מי שאינם חרדים, יענו על כך בחיוב.
השאלה האמיתית היא אחרת:
האם במדינה דמוקרטית, שבה צעירים נשלחים להילחם, משפחות משלמות מסים ומילואימניקים עוזבים את עבודתם פעם אחר פעם, רשאית הכנסת לקבוע בחוק יסוד שקבוצה אחת (שמפרשת את התורה בדרכה היא, בניגוד לרוב היהודים בארץ ובעולם) זכאית למעמד מיוחד שאין לאף אזרח אחר?
זהו כבר לא ויכוח על גיוס.
זהו ויכוח על דמותה של מדינת ישראל ועל משמעות המושג "שוויון" בשנת 2026.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
