הדו"ח שחושף את מצב הנגב: נתק בין הממשלה לתושבים וסכנה להגירה שלילית

"הדו"ח לזקן 2026", פרי יוזמה משותפת של קרן מיראז', המועצה האזורית רמת הנגב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חושף נתונים מדאיגים על הפער העמוק שבין החלטות הממשלה לבין המציאות אותה חווים תושבי הדרום ביומיום. הדו"ח, שבוצע על ידי 'פריזמה נגב' ומבוסס על סקר בקרב למעלה מ-1,100 מרואיינים, מספק מסר נוקב למקבלי ההחלטות לקראת גיבוש סדרי עדיפויות לאומיים.

מהנתונים עולה כי למרות תחושת שייכות עמוקה של התושבים לאזור, קיימים פערים מטרידים בין הציפיות למענה בשטח. הנתון החמור ביותר נוגע לתעסוקה: התחום קיבל את הציון הנמוך ביותר (2.53 מתוך 5), וכמחצית מהמשיבים – החל ממובטלים ועד לאקדמאים ומנהלים – מרגישים כי אין בנגב הזדמנויות התואמות את כישוריהם.

בנוסף, הדו"ח מצביע על משבר משילות עמוק. תחושת הביטחון בבאר שבע ובנגב המזרחי נמוכה באופן מדאיג ומשתווה לזו שבעוטף עזה. האמון בממשלה נמצא בשפל (ממוצע 2.5), כש-67% מהתושבים אינם מודעים לתוכניות הממשלה לאזור, ו-66% חשים שקולם אינו נשמע. התוצאה הישירה של תחושות אלו היא סכנה מוחשית של "הגירה שלילית שקטה", בעיקר בקרב צעירים ואקדמאים, מה שעלול לשנות לרעה את המבנה הדמוגרפי והכלכלי בנגב.

ביישובי חבל תקומה והעוטף עולה תמונה מורכבת: התושבים העניקו ציון גבוה לתהליכי הפינוי בשעת חירום, אך ציון נמוך מאוד (2.12) לסיוע בחזרה הביתה ולשיקום.

פרופ' מיקי מלול מאוניברסיטת בן-גוריון, השותף לכתיבת הדו"ח, הדגיש: "אחרי ה-7 באוקטובר, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתייחס לפיתוח הנגב כאל יעד משני. חיזוק הנגב הוא השקעה אסטרטגית ישירה בביטחון, בחוסן הלאומי ובצמיחה". ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז', הוסיפה: "המבחן האמיתי הוא לא מספר ההחלטות שאושרו, אלא השינוי המוחשי שתושבי הנגב חווים. הדבר מחייב השקעה לאומית משמעותית, עקבית וארוכת טווח".

ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, סיכם: "חיזוק הנגב הוא לא סיסמה, אלא משימה לאומית שדורשת החלטות, תקציבים ובעיקר ביצוע בשטח. תושבי הנגב מוכיחים את מחויבותם, אבל המחויבות הזו חייבת להיות הדדית".

הדו"ח מציע שורת המלצות לממשלה, בהן: התמקדות בפיתוח תשתיות תעסוקה במקום סובסידיות ישנות, טיפול נחוש במשילות, וחיזוק מעמד השלטון המקומי שזוכה להערכה גבוהה בהרבה לעומת השלטון המרכזי.