האם העיר באר שבע באמת מוכנה לחורף?
29.11.21 / 15:19
החורף מגיע. כן זה לא רק סלוגן שלקוח מ"משחקי הכס", אלא מדובר במצב אמיתי, בו על העירייה והתושבים להיערך בהתאם. אמנם אנחנו כאן בנגב לא התברכנו בממטרים רבים, אך עם זאת, העיר באר שבע ידעה מספר חורפים קשים, שרק במזל לא הסתיימו באסונות ובאירועים חמורים.
בשביל להבין קצת יותר מה זה אומר בכלל – "להיערך לחורף", נפגשנו עם שניים - עמית ריינגולד, מנהל אגף מנהל לוגיסטיקה וחירום בעיריית באר שבע, לשמוע ממנו כיצד מתכוננת העיר לקראת החורף, ועם ד"ר חופית יצחק בן שלום, מרצה וחוקרת בנושא משבר האקלים, קיימות ובניה ירוקה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, לשמוע ממנה כיצד על הממשלה להיערך לקראת החורף, ועל מנת למנוע את האסון הבא.
איך עירייה בסדר גודל של ב"ש מתכוננת לחורף?
"הדבר הראשון שעיר בסדר גדול שלנו (שכזכור גודלה הפיזי הוא פי 2 משל תל אביב) עושה, הוא למפות את המקומות שעלולים להיות בעיתיים, ומנסים לטפל בהם מעכשיו. כבר מחודש מאי אנחנו מנקים את כל הקולטנים ברחבי העיר, מהם יש אלפים בכל באר שבע. במידה ואתם קולטנים לא ייסתמו, מי הגשמים יזרמו לנחל באר שבע ללא מפריע".
איך מגדירים אזורים כמסוכנים?
"אותם אזורים מוגדרים ככה כתוצאה משני איומים אפשריים – 1) פרק גשם משמעותי בטווח קצר, זאת אומר – שבשעה מסוימת ירדו הרבה מאד מילימטרים של גשם (שבר ענן בהגה המטאורולוגית). 2) שגשמים רבים ירדו בדרום הר חברון, וינוקזו לתוך נחל ב"ש, שדרך אגב הורחב והועמק בשנים האחרונות. עם זאת, הנחל עדיין יכול לעלות על גדותיו ולסכן מקומות נמוכים".
זה קרה בעבר?
"לוותיקים בינינו אני מזכיר, שפעם היה גשר בין נווה נוי לעיר העתיקה, שהיה מוצף תדיר בשנות ה-80 המאוחרות. בזמנו המעבר בין השכונות היה מתנתק, אבל מאז תיקנו את התשתיות על מנת שמצב שכזה לא יקרה".
עוד מוסיף ריינגולד - "כמו כן, אנחנו דואגים לפרסם לציבור באופן תדיר מהי אחריותו של התושב. בסופו של יום אחריות על פגעי מזג האוויר מתחלקת לשניים – העירייה עצמה והתושבים כמובן". לפי ריינגולד, העירייה נערכת רבות לקראת החורף, גם בתוך מערך הרווחה שלה – "אנחנו עושים כל שביכולתנו בנושא, אם זה אומר רישום של כל הקשישים והערירים, אם זה נתינה של תנורים, ואמצעים לחימום בחורף. כמו כן אנחנו נערכים להיאספות של דרי רחוב לבתי תמיכה בשעות החורף הקשות".
ומה התושבים יכולים לעשות?
"התושבים צריכים לנקות את הגגות שלהם באופן תכוף, ולנקות את מערכות הניקוז – ע"י הוצאת פסולת וגזם כך שלא יסתמו במהלך הגשם. אנחנו ממליצים גם לחזק את הגגות, ואת דודי השמש, על מנת למנוע פגיעה חמורה בבית".
מה לפי דעתך מצב התשתיות בעיר באר שבע?
"אני יכול לומר שהתשתיות של העיר הם במצב טוב לגמרי. אנחנו כעירייה עושים באופן קבוע בדיקה של תקינות מערכת הניקוז. בנוסף, אנחנו גם בודקים את פנסי הרחוב, ואת העצים שנמצאים במרחב הציבורי. מדובר בבדיקות תכופות שאנחנו עושים, ואני מקווה מאד שלא נראה שום אסון או תאונה בחורף הקרוב".
כזכור, בינואר של השנה שעברה, בני הזוג דין שושני וסתיו הררי נתקעו במעלית הבניין בו הם גרו, זאת עקב הצפה שהתרחשה בשטח. כתוצאה מכך, נספו בני הזוג בתאונה טראגית, שהעלתה מספר שאלות בנוגע לטיפול הכולל של המועצות המקומיות בתשתיות שבתחומי השיפוט שלהם. בזמנו, נשמעו גם קולות שאומרים כי המדינה הזניחה במשך שנים את מצב התשתיות במספר ערים ברחבי הארץ, וכתוצאה מכך, מפעם לפעם אנחנו שומעים על אסונות מיותרים כמו במקרה של בני הזוג הצעיר.
איך מונעים תאונה כמו שקרתה בתל אביב?
"הסברה, הסברה, הסברה. אם לדוגמא אנחנו יודעים שיש מחר סערה בב"ש, אז אנחנו יודעים במדויק להגיד לתושבים מה לעשות, ומה לא לעשות. כמובן שקשה לשלוט באופן אישי על 220 אלף תושבים. אנחנו יכולים לכוון ולהדריך, ושוב – לדאוג לתחזוקת התשתיות, אך גם לתושבים עצמם יש אחריות כמובן".
לצורך הבנה מעמיקה בנושא אחריות הממשלה, נפגשנו עם ד"ר חופית יצחק בן שלום, מרצה וחוקרת בנושא משבר האקלים, קיימות ובניה ירוקה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. היא מסבירה, "כי לפי נתוני השירות המטאורולוגי, בשנים האחרונות פוקדים אותנו יותר אירועי גשם, לצד עלייה בעוצמת הגשמים ושינויים בפריסת גשם במרחב ובזמן, כשהתוצאה: התגברות השטפונות בנחלי הדרום, שגם במקרה קיצון הובילה לאסון נחל צפית עליו כולנו שמענו".
עד מסבירה ד"ר בן שלום, כי בנוסף ישנו את ההיבט העירוני. לפיה - "מעט מאוד ממי הגשם מצליחים לחדור ולחלחל לקרקע. מערכות הניקוז, בערי הנגב ובכלל, שמתוכננות לעוצמות נגר קטנות בהרבה קורסות ולא מסוגלות לעמוד בעומס. בשנים האחרונות ממשלת ישראל החליטה לקדם את נושא התשתיות וניהול סיכוני שיטפונות. החלטת הממשלה מורה למשרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול בשלל דרכים לשיפור המוכנות של ישראל לאירועי הצפה. נכון להיום, יש מספיק ידע וכלים, בישראל ובעולם, שיעזרו לנו לנצל את הנגר העילי, בעיר בה השטחים הבנויים חוסמים את חלחול מי-הגשם לקרקע ולנצלם לטובתנו בכדי לנהל את משאבי המים בחורף וכך גם למנוע את האסון הבא".
אז מה צריך לעשות בשביל להוציא לפועל את התכניות?
"צריך תקציבים. בסופו של דבר, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית יוצרים הזדמנות מחודשת לבניית עולם אחראי מבחינה אקולוגית וחברתית. הגיע הזמן לשנות גישה, ותרתי משמע "לזרום" עם הטבע. הידע התכנוני, ההנדסי והטכנולוגי כבר קיים, זה רק עניין של סדרי עדיפויות".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
